מסגרות הגיל הרך: המחיר האסטרונומי, הבעיות וההבטחות

לידיעת שר החינוך, יואב קיש: הרישום לגנים הפרטיים החל, ובעוד חודש יחל גם הרישום למעונות היום המפוקחים. עם זאת, כבר עתה ניתן לומר שההורים יקרסו תחת עול התשלומים, ושהמטפלות עדיין בורחות עקב עומס העבודה והשכר הזעום. ומעל לכל - מרחפת הבטחת הליכוד לחינוך חינם מלידה.

בימים אלה החל הרישום לגני הילדים הפרטיים לשנת הלימודים הבאה, ומשפחה שתרצה להכניס את ילדיה למסגרת חינוכית בספטמבר 2023 צריכה כבר עכשיו לשריין מקום (וכמה אלפי שקלים בחודש). הדבר נכון גם למעונות יום מפוקחים ומסובסדים (נעמת, ויצ"ו, התחלה חכמה וכדומה), שבהם יחל הרישום ב-2 בפברואר.

קשה לחשוב על תחום כה פרוץ ומופקר כמו החינוך עד גל 3. רשימת הבעיות ארוכה, וכוללת מחסור בכוח אדם ובתקציבים והזנחה של שנים. מתוך כ-548 אלף פעוטות עד גיל 3 בישראל - 35% שוהים במסגרות פרטיות, 27% במסגרות מפוקחות המסובסדות על ידי המדינה, ואילו 38% שוהים בבית עם הורה בחופשת לידה או עם מטפלת.

העלויות וההבטחות

משנה לשנה עולים מחירי הגנים הפרטיים גם בפריפריה וגם במרכז, וכיום הם נעים בין 3,500 ל-5,500 שקלים בחודש. חלק מבעלי הגנים והמעונות הפרטיים העלו בתחילת השנה את התשלום החודשי ב-200 שקלים, מה שהגדיל את ההוצאה השנתית ביותר מ-2,000 שקלים.

ההוצאה הציבורית בישראל על מסגרות לפעוטות נמוכה ביחס למדינות האיחוד האירופי (18% לעומת 71%, בהתאמה), והמשמעות היא פחות מעונות מסובסדים - שבהם יש מקום ל־30% מהפעוטות בלבד - ויותר תשלום לגנים פרטיים. כתוצאה מכך, על כתפי הורים לפעוטות בישראל מוטל נטל כלכלי כבד, ובמיוחד על מי שילדיהם נמצאים במסגרת פרטית. אלו נושאים בעלות של עשרות אלפי שקלים בשנה, שמהווה נתח נכבד מההכנסה המשפחתית.

בליכוד פרסמו לאחר הבחירות כי יפעלו לתקצוב חינוך חינם עד גיל 3. שר החינוך הנכנס, יואב קיש, אף חזר על הדברים ביום ראשון השבוע, והצהיר: "זה יקרה. זו לא הבטחת בחירות שתישאר מאחור, אלא רפורמה מרכזית. כל רעשי הרקע שנשמעים עכשיו לא יסיטו אותי מלהשיג את המטרה".

יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים: "אם המדינה תספק פטור משימוש חורג ובפטור ממסי עירייה וממשלה - המחירים יוכלו לרדת"

עם זאת, צריך לומר כי מדובר בתוכנית שעלותה מיליארדי שקלים, ושהשר הנכנס לא פירט עדיין כיצד תתבצע המהפכה. בד בבד, כלל לא בטוח שכל ההורים ירצו לוותר על הגנים הפרטיים שילדיהם נמצאים בהם - גם במחיר של הוזלה, שכן זו עלולה להוריד לכאורה את רמת הגנים.

"חינוך חינם על גיל 3 לא יפתור את הקשיים העצומים של התחום, ולא יקדם מענה ראוי ואיכותי לילדים ולהורים", אומרת רותם עזר אליהו, מנהלת תחום גיל רך בקרן רש"י. "את התקציב שיועמד לטובת חינוך חינם, חשוב להשקיע קודם ביצירת פרופסיה מקצועית של מחנכת-מטפלת - הכשרה, הדרכה, שכר הולם ואופק תעסוקתי - כדי למשוך הון אנושי מתאים שיעניק את המענה הנדרש, ואף יצמצם את תחלופת כוח האדם".

המחסור והשכר

מצוקת כוח האדם היא אחת הבעיות הגדולות בענף. גם מנהלי המעונות הפרטיים וגם הארגונים המפעילים את מעונות היום מתקשים למצוא מטפלות. העבודה שלהן קשה פי כמה לעומת הסייעות בגני הילדים לגילי 6-3 - הן נדרשות להאכיל, להחליף חיתולים, לנקות ועוד. שכרן הזעום (מינימום) גורם להן לברוח, ולארגונים לא נותר אלא להתפשר על עובדות לא מקצועיות.

יו"ר נעמ"ת, חגית פאר: "הפדגוגיה והפיקוח על מעונות היום נמצאים במשרד החינוך, ואילו הרישום והסבסוד במשרד הכלכלה. חייבת לקום רשות לגיל הרך בתוך משרד החינוך, שתטפל בכל התחום"

לפי הארגונים המפעילים את המעונות המסובסדים, בכל אחת מהשנים 2021-2018 התחלפו 35%-48% מכלל העובדות, ויותר ממחציתן עזבו כבר במהלך שנת עבודתן הראשונה. "מעונות יום נסגרים כי אין כוח אדם", מסבירה יו"ר נעמת, חגית פאר. "פתחנו מעון חדש בצפון תל אביב, ובמקום ארבע כיתות נפתחו שם רק שתיים, כי בלתי אפשרי למצוא עובדים. השכר נורא נמוך, זה הפך לבעיה בכל אזור המרכז וזולג לפריפריה. מטפלות לא רוצות להגיע לעבודה, ומי שנמצאת קורסת תחת הנטל".

פרט לכך, יש שתי בעיות נוספות ומטרידות: האחת - העלייה במחיר, שצריכה להתבצע על פי ועדת המחירים הממשלתית. טווח המחירים כיום במעון מפוקח מסובסד הוא 3,000-2,300 שקלים, בהתאם למבחן הכנסה, ולדברי פאר: "אנחנו קורסים מבחינה תקציבית, וחייבים להעלות את שכר הלימוד, אבל הדרישה שלנו היא שהמדינה תממן זאת - ולא ההורים, שקורסים תחת הנטל".

הבעיה השנייה היא סוגיית האחריות. "כיום התחום נופל בין הכיסאות", פאר אומרת. "הפדגוגיה והפיקוח על מעונות היום נמצאים במשרד החינוך, ואילו הרישום והסבסוד במשרד הכלכלה. חייבת לקום רשות לגיל הרך בתוך משרד החינוך, שתטפל בכל התחום".

המצוקה והפתרון

בעלי הגנים הפרטיים טוענים כי המדינה מקשה עליהם בסבך הביורוקרטיה, והתוצאה היא שגנים פרטיים נסגרים. גם יוקר המחיה ועליית השכירות ומחירי החשמל, המים והמזון הביאו חלק מהם למלחמת הישרדות יומיומית. יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, מצביע על "אוסף של בעיות שנובעות מהזנחה רבת שנים", כלשונו. לדבריו, "חוקי הפיקוח והמצלמות הביאו לרגולציה חד-צדדית. מצד אחד, יצרו מצב שבו מפעילי המעונות הפרטיים עוברים על חוק התכנון והבנייה בגלל השימוש במבנה. מצד שני, חוק המצלמות לא מאפשר לצפות בצילומי הגן אלא בצו בית משפט - מה שגורר חוסר אמון וגורם להורים להגיש תלונה במשרד החינוך או במשטרה, ואז מדובר באירוע פלילי. אירוע כזה עלול להביא לסגירת המעון".

בנוגע לעלות הגבוהה של המעונות, מסביר בר אור: "לבעל מעון פרטי אין ההטבות שמעונות מפוקחים מסובסדים זוכים להם. יש להם פטור עירייה וממשלה, ארנונה עסקית, מע"מ ומסים, שאותם משלמים המעונות הפרטיים". 

בר אור סבור שעל המדינה להתייחס לבעלי המעונות הפרטיים לא כאל עסקים, אלא כמי שעוסקים בתחום החינוך. "בעל מעון פרטי משלם 70% מהכנסתו לשכר עובדים, 17% מע"מ, 30% מס, ואז גם ארנונה, חשמל, ציוד, הוצאות מזון ועוד. בחישוב פשוט, כשגננת עובדת מהבוקר עד הערב ואז צריכה להוציא כסף מהכיס שלה - רבות מהן לא מצליחות להתקדם או לשרוד.

"יש להקל את הביורוקרטיה, להסתכל עלינו כחלק מהפתרון", בר אור מוסיף. "גם אם המדינה בונה מעונות, אין לה כוח אדם להפעיל אותם - והם נשארים סגורים. אי אפשר לטעון שיש עושק של ההורים ולא לסייע לנו להוריד את המחירים. אם המדינה תעזור למעונות הפרטיים, בפטור משימוש חורג ובפטור ממסי עירייה וממשלה, המחירים יוכלו לרדת".