"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"השכלה תורנית אינה שווה לתואר אקדמי"

ועד ראשי האוניברסיטאות פנה לראש הממשלה שלא יכיר בהשכלה התורנית כשוות ערך לתואר אקדמאי בעת הליך קבלה לעבודה ברשויות המקומיות • "חוסר הידע של אלה המסתפקים בהשכלה תורנית בלבד יוריד את רמת נותני השרות בשלטון המקומי", טענו

,עודכן
פרופ' פרץ לביא, צילום: דודי ועקנין

ועד ראשי האוניברסיטאות מתנגד להחלטה להכיר בהשכלה תורנית כשוות ערך לתואר אקדמי:הועד, בראשות פרופ' פרץ לביא, פנה היום (שלישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש ממנו כי ישקול מחדש את הפעלתו של הנוהל החדש שהתקבל על-ידי שר הפנים, אריה דרעי, לפיו השכלה תורנית תוכר כמקבילה לתואר אקדמי במסגרת הליך הקבלה לתפקידים ברשויות המקומיות.

במכתב שהועבר לראש הממשלה כתבו נשיאי האוניברסיטאות כי "אנו מודאגים מאוד מן הנוהל המכיר בהשכלה תורנית כשוות ערך לתואר אקדמי. אנו פונים אליך לשקול מחדש את הפעלתו של נוהל זה, ולכל הפחות להפכו להוראת שעה מוגבלת בזמן לשנה אחת בלבד. לאחריה תוקם ועדה ציבורית שתבחן את השינויים שהתרחשו עקב הפעלתו, והשלכותיהם על השלטון המקומי בפרט ועל השרות הציבורי בכלל", אמרו.

כזכור, הנוהל פורסם בתחילת חודש אוגוסט, ולפיו, השכלה תורנית תוכר כמקבילה לתואר אקדמי במסגרת הליך הקבלה לתפקידים ברשויות המקומיות, זאת בכפוף להצגת תעודת סמיכה לרבנות, או אישור לימודים בישיבה גדולה או בכולל שש שנים לפחות לאחר גיל 18, וכן מעבר שלוש בחינות מתוך מכלול בחינות ברבנות הראשית.

לטענת המתנגדים למהלך, משמעות ההחלטה בפועל היא קבלת מאות ואלפי מסיימי סמיכה ברבנות לתפקידים מגוונים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ, בעוד שהכשרתם אינה כוללת את הידע הבסיסי הנדרש במקצועות המתמטיקה, האנגלית וכדומה, ולכן הם יתקשו לעמוד בסטנדרטים הראויים של מתן שירות לאזרח בשלטון המקומי.

במכתב שנשלח בהעתק גם לשר הפנים אריה דרעי, שר החינוך נפתלי בנט והיועמ"ש לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הוסיפו נשיאי האוניברסיטאות כי "אנו רוחשים כבוד רב ללימוד התורני-רבני שהוא מאושיות עמנו", כתבו.

"עם זאת, המשרות המגוונות בשלטון המקומי מצריכות כישורים אלמנטאריים, המהווים חלק אינטגראלי מהפעילות השוטפת ומההתנהלות היומיומית מול גורמים וארגונים שונים", טענו והוסיפו כי "תואר אקדמי באשר הוא, מעניק לכל אדם קשת רחבה של כלים וידע רחב. חוסר הידע הבסיסי של אלה המסתפקים בהשכלה תורנית בלבד יוריד תוך שנים בודדות את רמת נותני השרות בשלטון המקומי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר