"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"נתוני המיצ"ב מלמדים על צמצום פערים מובהק"
שיפור משמעותי בהישגים של תלמידים עם רקע חברתי וכלכלי נמוך • עליה של 18 נקודות בציוני אנגלית בקרב כיתות ה' ביחס לשנה שעברה • בנט: "החזון שלי הוא שלכל תלמיד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה בין שהוא נולד ברמת השרון, באופקים, ברהט או בבני ברק"
שר החינוך נפתלי בנט עם חגית גליקמן מנכ"לית הרשות למדידה והערכה // צילום: יוסי זליגר // שר החינוך נפתלי בנט עם חגית גליקמן מנכ"לית הרשות למדידה והערכה // צילום: יוסי זליגר

"נתוני המיצ"ב מלמדים על צמצום פערים מובהק"

שיפור משמעותי בהישגים של תלמידים עם רקע חברתי וכלכלי נמוך • עליה של 18 נקודות בציוני אנגלית בקרב כיתות ה' ביחס לשנה שעברה • בנט: "החזון שלי הוא שלכל תלמיד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה בין שהוא נולד ברמת השרון, באופקים, ברהט או בבני ברק"

, עודכן

משרד החינוך והרשות הארצית למדידה והערכה פרסמו את נתוני מבחני המיצ"ב:מהנתונים עולה כי קיימות עליות משמעותיות בהישגים של תלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך.

צילום: שמואל בוכריס

בכיתות ה ישנה עליה של 18 נקודות בציוני התלמידים באנגלית (הציון 542) ובמתמטיקה עליה של 9 נקודות (הציון 554). הציון בעברית נותר ללא שינוי (537) ובערבית ישנה עליה של 13 נקודות.

עליות בהישגים וצמצום פערים // צילום: יוסי זליגר

בכיתות ח' הציונים באנגלית ומתמטיקה נותרו ללא שינוי ובעברית ישנה עליה של 18 נקודות (ציון 558) בערבית ישנה עליה של 21 נקודות (ציון 539) ובמדע וטכנולוגיה ישנה עליה של 12 נקודות (ציון 564).

המיצב בודק מידי שנה שלישי מתלמידי כיתות ה וכיתות ח' במספר מקצועות. המדידה נעשית בין היתר על פי חלוקה של מגזרים שונים ושכבות סוציו-אקונומיות שונות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לרוב,ככל שהרקע החברתי כלכלי גבוה יותר כך ההישגים גבוהים יותר. במבחנים שנעשו בשנת הלימודים תשע״ו ניכרת לראשונה מגמה של צמצום פערים בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך ובין תלמידים מרקע כלכלי חברתי גבוה. העליה תקפה גם לתלמידי כיתות ה וגם לתלמידי כיתות ח במרבית התחומים שנבדקו.

שר החינוך, נפתלי בנט, ציין כי "החזון שלי הוא שלכל תלמיד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה, בין שהוא נולד ברמת השרון, באופקים, ברהט או בבני ברק. הדרך עוד ארוכה אך עשינו צעד ראשון. נתוני המיצ״ב לשנת תשע״ו מעידים על צמצום פערים מובהק. העלייה המשמעותית בהישגים של תלמידים מרקע חלש מראה שכך מצמצמים פערים - מחזקים את החלשים מבלי להחליש את החזקים".

הנתונים שנבדקו אינם רק ציונים, המיצ"ב בדק גם את קידום הסובלנות כלפי האחר והשונה. בשנת תשע״ו 83% מהתלמידים היסודי ו-73% בחטיבות הביניים דיווחו כי בית ספר עושה מאמצים כדי לקדם סובלנות כלפי האחר.

עוד עולה כי כשביעית מהתלמידים ביסודי וחמישית מתלמידי החטיבות העליונות דיווחו על שפה פוגענית כלפי לאום אחר או כלפי בעלי עמדות פוליטיות שונות.

הדו"ח מתייחס גם לנתוני האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי הספר. כ-20% מהתלמידים דיווחו על תופעה של חבורות של תלמידים המתנהגים באלימות. שיעור גדול של תלמידים דיווחו על ונדליזם, בשיעור גבוה יותר בקרב דוברי עברית בהשוואה לדוברי ערבית.

חנה דורסמן, מנכ״לית עמותת חינוך לפסגות על נתוני המיצ"ב: "נתוני המיצ"ב שפורסמו מראים שוב על פערים בחינוך בין המעמדות השונים בחברה. כמו אז, גם היום, אנו רואים שמצבם הכלכלי של ההורים משפיע על עתידו של הילד, ועל ההזדמנויות החינוכיות הניתנות לו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...