"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
משבר באולפנים ללימוד עברית לעולים: אין מורים ואין כיתות ללמד
חסרים כ־100 מורים, וגם אלו שרוצים ללמד לא תמיד יכולים – בשל מחלוקת בין הרשויות שגורמת למחסור בכיתות • משרד החינוך בתגובה: "זה תחת אחריות משרד הקליטה" • המורים באולפנים הוחרגו מהסכם השכר עם שאר המורים ושכרם נותר נמוך
אולפן עברית (ארכיון) | צילום: משה שי
קולטים עלייה?

משבר באולפנים ללימוד עברית לעולים: אין מורים ואין כיתות ללמד

חסרים כ־100 מורים, וגם אלו שרוצים ללמד לא תמיד יכולים – בשל מחלוקת בין הרשויות שגורמת למחסור בכיתות • משרד החינוך בתגובה: "זה תחת אחריות משרד הקליטה" • המורים באולפנים הוחרגו מהסכם השכר עם שאר המורים ושכרם נותר נמוך

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

משבר באולפנים של משרד החינוך ללימוד עברית לעולים מברית המועצות.

גל העלייה הגדול הביא למחסור רציני במורים שילמדו עברית, קיים גם מחסור בכיתות לימוד בשל מחסור בתקציב. בנוסף, המורים באולפנים - שלא נכללו בהסכם השכר - יוצאים למחאה נגד הסתדרות המורים.

ישראל חווה בחודשים האחרונים גל העלייה מרוסיה ואוקראינה. על מנת לשלב אותם בחברה ובמעגל התעסוקה יש תחילה להנחיל להם את הדבר הבסיסי ביותר – השפה העברית. מי שאחראי לזה הוא משרד החינוך שמפעיל את האולפנים ללימוד עברית.

אולפן ערב ללימוד עברית בבית ספר בלפור בתל אביב, 1950, צילום: דוד אלדן/לע"מ

אלא שהבעיה היא שחסרים היום מורים ומורות ללימוד עברית, ומשרד החינוך מתקשה לגייס אותם בין היתר בשל שכרם הנמוך. היום קיים כבר מחסור של כ־100 מורים, וגם ניסיון להביא מורות-חיילות מצה"ל לא השלים את החוסר.

הבעיה היא לא רק במורים שילמדו אלא גם בכיתות לימוד שחסרות. כך לעיתים יש מצב אבסורד שיש מי שילמד את העולים עברית – אך אין היכן לעשות זאת. במעל 20 רשויות ברחבי ישראל בהן כרמיאל, אשקלון, בת ים, אילת ועוד לא מתקיימים שיעורים רק כי יש מחלוקת על התקצוב לכיתות בין הרשויות המקומיות, משרד החינוך ומשרד הקליטה. ממשלת ישראל קיבלה בעבר החלטה שתהיה השתתפות יחסית במימון עלויות האולפנים בין משרד הקליטה, החינוך והרשויות המקומיות. הוגדרה עלות קבועה אך מאז עברו שנים ועלויות האחזקה עלו, וכעת יש מחלוקת מי יישא בתשלום הנוסף.

אולפן לימוד עברית באוקראינה, צילום: קטיה בקמן

יאיר סמוליאנוב, מנהל תחום קליטת עלייה ב"לובי המיליון", עמותה שמקדמת זכויות ישראלים דוברי רוסית: "נוצר מצב אבסורדי שעם כל הבעיות בתחום האולפנים, המחסור במורים והשכר הנמוך, היעדר הנגשה דיגיטלית ועולים שנדחקים להתחיל לעבוד טרם לימודי עברית בשל הצורך לפרנס, ברשויות שכבר יש מורים ויש תלמידים שמעוניינים בכך - האולפן לא נפתח בגלל תסבוכת שכזו". לדבריו, כל צד מגלגל את האחריות על האחר: "אם יש ערים שלא יודעות להתמודד עם העלייה כראוי ברמה העירונית, כדאי שיקומו ויודיעו - אנחנו לא מסוגלים לקלוט יותר עולים, אז יהיה על המדינה לדאוג לפתרון. אבל זה לא קורה והעולים ממשיכים לזרום".

המורים באולפנים הוחרגו. ליברמן, שאשא-ביטון ובן דויד בהכרזה על הסכם השכר החדש עם המורים, צילום: יהושע יוסף

בעיית האולפנים הופכת גדולה יותר לאור העובדה שהמורים שמלמדים בהם לא נכללו בהסכם השכר בין הסתדרות המורים למשרד האוצר. הם אומנם שבתו יחד עם כל עובדי ההוראה בזמן העיצומים - אך כאשר נוסח ונחתם ההסכם החדש הוחרגו ממנו.

"מאז שנת 2008 שכרנו לא עודכן, כעת לאחר החתימה על הסכם השכר החדש רק גדל עוד יותר הפער בין שכרנו לשכרם של רוב עובדי ההוראה". מספרת מורה ללימוד עברית שיצאה יחד עם חברותיה להפגין נגד הסתדרות המורים.

"בשנים האחרונות עובדי ההוראה באולפנים על סף פרישה או כבר פרשו ומורים חדשים ממעטים להצטרף. לאור המחסור נפתחות פחות כיתות מהנדרש. עולים רבים שהגיעו לישראל בעקבות המלחמה לא יכולים ללמוד באולפנים השונים ברחבי הארץ, מסיבה פשוטה שאין מורים שילמדו אותם.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פועל בסוגיה זו בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2012. הנושא באחריות המשרד העלייה והקליטה, אל מול הרשויות המקומיות. המשרד רואה חשיבות רבה בהנחלת הלשון העברית לעולים החדשים".

מהסתדרות המורים נמסר: "הסתדרות המורים ומשרד החינוך החריגו את מורי האולפנים מההסכם מאחר והאוצר רצה לתת להם תוספת של 500 ש"ח בלבד בהסכם הנוכחי וכמובן שהתנגדנו לכך. מיד אחרי הבחירות תוכן תכנית ייחודית עבורם ואז ישבו הסתדרות המורים, משרד החינוך והאוצר למו"מ קצר וענייני כדי להשיג להם הסכם מיטבי".

בהתייחס לסוגיית השכר, משרד החינוך שלח למורים להוראת עברית באולפנים מכתב לפיו הוא התנגד להצעת האוצר להעניק תוספת של 500 ש"ח למורים אלה. המשרד טוען שיש לעשות הסכם שכר ייחודי עבורם, המותאם לעבודתם.

תגובת משרד העלייה והקליטה: "בשנתיים האחרונות עלו כ-100 אלף עולים לישראל מכל רחבי העולם, עלייה מבורכת ושוברת שיאים במספר העולים מזה שני עשורים. העולים הבוגרים זכאים ללימודי עברית באולפני משרד החינוך מהאגף לחינוך מבוגרים. בשל העומס שנוצר במשרד החינוך והמחסור במורים ללימוד השפה העברית, משרד הקליטה נרתם ומתקצב לימודי עברית באולפנים ובמכונים פרטיים. משרד העלייה והקליטה יותר מהכפיל את התקציבים משנה שעברה לשנה הנוכחית בתקצוב לימודי השפה העברית מ- 20 מיליון שקלים בשנת 2021 ליותר מ-45 מיליון שקלים בשנת 2022.

כמו כן, שרת העליה והקליטה ושרת החינוך נפגשו מספר פעמים בנושא זה יחד עם הצוותים הבכירים של המשרדים במטרה למצוא פתרונות נוספים, בין היתר ניתנה הנחייה לפתח ערוצים נוספים ללימוד השפה העברית באמצעות המדיה הדיגיטלית על מנת לתת מענה נגיש מהיר וקל לעולים עם אוריינטציה דיגיטלית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...