הצלצול הוא בשבילך: האתגרים של שר החינוך הבא

לידיעת שר החינוך הבא: מערכת החינוך במדינת ישראל כוללת כ־2.5 מיליון תלמידים, יותר מ־200 אלף עובדי הוראה ועוד מיליוני הורים. כמעט לכל אדם במדינה יש נגיעה במערכת, ורשימת הבעיות שלה הולכת ומתארכת.

על כל נושא שמסיימים לטפל בו - צצים עוד חמישה. תוכניות לימוד, צמצום פערים, המחסור במורים, הסעות, סייעות, נשירה, ביורוקרטיה, מסעות לפולין ועוד.

הפערים קיימים קודם כל בתקציבים ובתשתיות. על אף השקעה שנתית של 70 מיליארד שקלים בחינוך, היא עדיין נמוכה בהשוואה למדינות האיחוד האירופי - מה שמקשה לצמצם את הפערים ומתבטא בחינוך פחות איכותי. כמו כן, בישראל הכיתות צפופות, אין מספיק שטחי קרקע ואין תקציב לבניית כיתות לימוד.

השאלה: לאן ילך הכסף?

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון החלה מהפכה במשרד החינוך.  היא נמנעה מלגעת במנגנון הכפול, הביורוקרטי והלא יעיל, אך התוותה שינוי באופן הלימוד (רפורמת הבגרויות במדעי החברה והרוח) ובמעבר לחמישה ימי לימוד בבתי הספר העל־יסודיים (חטיבות ביניים ותיכון), ואף העצימה את הגמישות הפדגוגית והניהולית שניתנת למנהלי בתי הספר.

בתי ספר יקבלו מאות אלפי שקלים, שאיתם יוכלו לרכוש שירותים שונים כמו שעות תגבור, ימי גיבוש, תוכניות חברתיות וכדומה - אך השאלה הגדולה והמאתגרת היא לאן באמת ילך הכסף.

כל אלה לא יספיקו, ולשר החינוך הבא יחכו נושאים נוספים לטיפולו. הראשון שבהם יהיה הביקורת מצד ההורים. הם ראו את המדינה מזרימה מיליארדי שקלים להסכם השכר החדש של הסתדרות המורים, בשעה שהבעיות הקיימות בבתי הספר עוד לא נפתרו.

הצפיפות בכיתות, תוכניות הלימוד הישנות, מיומנויות הלמידה של התלמידים והידע שלהם יישארו כפי שהיו עד כה.

ההורים רואים את המדינה שופכת הרים של כסף על מערכת החינוך, אבל התוצאות לא מספיק טובות. לכן, שר החינוך הבא יתמודד, כבר ביומו הראשון בתפקיד, מול מחאה של הורים על "השירות" הלא טוב דיו שמערכת החינוך מעניקה לתושביה.

האזרחים רוצים, ובצדק, לראות מערכת חינוך מתחדשת, כיתות משודרגות עם מחשבים, טאבלטים, אזורי למידה.

כבר כעת יוצאת הנהגת ההורים הארצית למאבק ב"אסון החינוך שממוטט את מערכת החינוך בישראל". לטענתם, זה מתבטא בצפיפות בכיתות, בלימוד בשיטות  הוראה מיושנות, באירועי אלימות, באי־התאמה משווע בין ימי החופשה של הילדים לאלו של ההורים ועוד.

לצד זאת, חשוב מאוד גם היחס האישי. הורים רבים מרגישים שהמערכת פשוט לא רואה את התלמידים, לא רואה את המורכבות, את הבעיות הרגשיות שלהם, את החרמות, שגם אם המורים רוצים לעזור - אין להם די כלים בגלל בעיות תקציביות. 

חשיבות הסכמי השכר

נושא בוער נוסף הוא הסכם השכר עם ארגון המורים בראשותו של רן ארז. איומי השביתה שלו לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית היו רק קדימון למה שיקרה כשארז יצטרך לחתום על הסכם שכר חדש מול משרד האוצר.

נסביר: ההסכם האחרון עסק רק בשני נושאים ספציפיים - מעבר לחמישה ימי לימוד בעל־יסודי (חטיבות ביניים ותיכונים) ורפורמת הבגרויות במדעי החברה והרוח, שיבוטלו כבחינה חיצונית ויהפכו לעבודה רב־תחומית.

ארז רצה להבטיח שהמורים לא ייפגעו - ודרישתו נענתה. אך כאמור, הוא לא חתם על הסכם שכר ועל תנאי ההעסקה של המורים בתיכונים.

כעת, משראה שיפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים (שמייצגת את עובדי ההוראה בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים), פשוט עשתה בית ספר למשרד האוצר והשיגה את כל תנאיה - הוא לא יוותר כל כך מהר.

מה גם שארז אחראי לשביתה הגדולה ביותר שנערכה במערכת החינוך בישראל, באוקטובר 2007, כשהשבית את הלימודים בתיכונים למשך חודשיים (64 ימים) לאחר שדרישותיו לא נענו.

נושא קריטי נוסף נוגע לחינוך המיוחד, לתקציבים שלו ולרפורמה שנעשתה בו - שפגעה אנושות בתלמידי החינוך המיוחד. מספר התלמידים במערכת החינוך המיוחד הוא 289,617, מתוכם 113,883 שלומדים בכיתות חינוך מיוחד, ועוד 175,734 שמשולבים בכיתות הרגילות.

מחסור חמור בסייעות

אלה שלומדים בכיתות החינוך המיוחד סובלים ממחסור חמור בגננות, במורים, בסייעות ובאנשי מקצוע שמעניקים טיפולים פרא־רפואיים, ולעיתים הם משובצים במסגרות שאינן מתאימות.

באשר לעובדי ההוראה, שכרם צפוי לעלות בעקבות הסכם השכר החדש - מה שאולי ימשוך עוד כוח אדם למערכת. אלא ששכר הסייעות לא עלה, ואין מי שיטפל במקרים הכי מורכבים במערכת החינוך - תלמידים עם מוגבלויות פיזיות ושכליות קשות.

באשר לתלמידים "המשולבים", כלומר תלמידי החינוך המיוחד אשר לומדים בכיתות רגילות בליווי של סייעת - גם שם, ובכן, קיים מחסור חמור בסייעות.

יתרה מכך: הם זוכים לסל שירותים מצומצם. כלומר, כל שעת עבודה של קלינאית תקשורת מפחיתה משעותיה של הסייעת בכיתה בצורה שאינה פרופורציונלית.

במצב שנוצר, לא משתלם להורים של תלמידי החינוך המיוחד לשלב את ילדיהם בחינוך הרגיל, וכל הדיבורים היפים של משרד החינוך על שילוב והכלה מעלים אבק - בדיוק כמו כל דו"חות מבקר המדינה שנכתבו על הבעיות במערכת החינוך.