מבחני ההערכה חוזרים למערכת החינוך - ואיתם גם הפערים

משרד החינוך החליט: בשנת הלימודים הקרובה לא יתקיימו "מבחנים בהפתעה" - מבחני מדידה והערכה ארציים במתמטיקה, באנגלית ובמדעים, שעליהם מודיעים לבתי הספר זמן קצר מראש. המבחנים שכן ייערכו הם מבחני המדידה וההערכה הקבועים בשפה לכיתות ד' ו־ח', שהחליפו ב־2019 את מבחן המיצ"ב.

מודל הבחינות כולל בדרך כלל מבחנים קבועים ומשתנים. במסגרת המבחנים הקבועים, בתחילת השנה, שכבות ד' ו־ח' ניגשות למבחנים בשפה, שכאמור - אכן יתקיימו בתשפ"ג.

אלא שיש גם חלק משמעותי שלא יתקיים השנה: בדרך כלל משתתפים בתי הספר בהערכה משתנה. בכיתות ה' או ו' במתמטיקה, בשפת אם או באנגלית, ובכיתות ח' או ט' במתמטיקה, בשפת אם, באנגלית או במדעים. כאן מדובר ב"בחינה בהפתעה": בתי הספר מגלים את תאריך הבחינה רק לקראת המבחן, אבל לא יודעים באיזה מקצוע התלמידים ייבחנו, ולא איזו שכבת גיל תיבחן. כל זה - כדי למנוע הכנה ולמידה מקדימה.

אלא שבגלל הקורונה, רוב המבחנים האלה לא התקיימו במערכת החינוך כבר תקופה ארוכה, ולכן, מאז הקורונה אין מידע רחב ומקיף על הידע של תלמידי ישראל באנגלית, בשפת אם או במתמטיקה.

הזנחה רבת שנים

עם העיסוק במבחנים ארציים ובינלאומיים, מתבקש לעסוק גם בפערים שהתגלו בהם עם השנים. ישראל מתמודדת עם כמה סוגי פערים: הפנימי - בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי גבוה לבין תלמידים מעוטי יכולת; והחיצוני - בין תלמידי ישראל לתלמידי העולם, בעיקר בגלל ציוני המגזר הערבי שמורידים את ממוצע ההישגים, כתוצאה מהזנחה רבת שנים של משרד החינוך.

בשנת הלימודים החולפת נערך רק המבחן בשפה לכיתות ד', כדי לבחון את השפעות הקורונה. התוצאות היו עגומות: כרבע מהתלמידים היהודים (26%) סווגו ברמה "נמוכה" ולא הצליחו להבין הקשרים של מילים. פחות מחצי (43%) סווגו ברמה "גבוהה", שהיא הרמה הנדרשת, וכל היתר סווגו ברמה "בינונית".

בדו"ח מסתתר פרק שנוגע לפערים בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי גבוה לבין מעוטי יכולת: שיעור התשובות הנכונות של כלל התלמידים בעברית היה 71%, אלא שהתלמידים האמידים יותר ענו נכונה על 75% מהשאלות, בעוד מעוטי היכולת על 60% בלבד - פער של 15%. מדובר בפער דרמטי של 32 נקודות בציון.

ומה קורה במבחנים הבינלאומיים? לאורך השנים הציגו התלמידים הישראלים הישגים מורכבים:

מצד אחד - ציונים גבוהים מהממוצע העולמי במתמטיקה ובמדעים (SSMIT 9102). מנגד - דשדוש מאחור בקריאה, במתמטיקה ובמדעים (8102 ASIP). בישראל יש שיעור אדיר של תלמידים מצטיינים, אך פער הציונים בין תלמידים חזקים לחלשים הוא הגבוה ביותר בעולם.

הממוצע ירד דרסטית

מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר אמרה בשבוע שעבר בפני אנשי חינוך שתוכנית הלימודים בחטיבות הביניים לא רלוונטית, ושהמערכת עוסקת בעיקר בתרגול. היא הבטיחה שתוכנית הלימודים תותאם כך שבמבחנים הבינלאומיים ישראל תהיה בין עשר המדינות הטובות בעולם, והוסיפה - "לא פחות מזה". אך גם היא יודעת שהדרך תהיה ארוכה.

כ־6,000 תלמידי כיתה ח' ייגשו השנה אל מבחן TIMSS במתמטיקה ובמדעים. המבחן התקיים לאחרונה ב־2019, ונתוניו הראו שממוצע ההישגים הכלל־ישראלי במתמטיקה היה גבוה מהממוצע העולמי.

נתון נוסף להתגאות בו הוא ששיעור המצטיינים עומד על 15% במתמטיקה ו־12% במדעים, תוצאה פנטסטית ביחס לממוצע העולמי. אלא שאף שהתלמידים הערבים שיפרו את הישגיהם, התוצאות עדיין הראו פערים אדירים ביניהם לבין התלמידים היהודים: 60 נקודות במתמטיקה ו־42 נקודות במדעים לטובת התלמידים היהודים.

גם מבחן PISA הראה פערים משמעותיים: ההישגים של דוברי העברית היו גבוהים מאלה של דוברי הערבית בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. בבחינה של כל מגזר בנפרד עלה שהציון הממוצע של דוברי העברית גבוה ביחס למדינות העולם, אך הממוצע של דוברי הערבית ירד דרסטית.

בגידה באינטרס הציבורי

משרד החינוך הקים ועדה שסקרה את כשליו במגזר הערבי, וזו מצאה שתוכניות הלימודים היו מיושנות, וששיטות ההוראה התבססו בעיקר על שינון החומר, ולא על פיתוח חשיבה. עוד נמצא שיש מחסור במחשבים להיבחנות, ונטען שהמחויבות של תלמידי המגזר הערבי למבחן הבינלאומי נמוכה.

"יש כאלה בין מקבלי ההחלטות במשרד החינוך שמאמינים שאין סיבה לדאגה מתוצאות המבחנים הבינלאומיים, בגלל ההישגים הטובים של החינוך הממלכתי והדתי־לאומי", אומר עובד יחזקאל, יו"ר המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ומזכיר הממשלה לשעבר. "בעיניי זו בגידה באינטרס הציבורי. לא יכול להיות שניצחון של שבט אחד בא על חשבון האחר.

"הפער בין מערכת החינוך הממלכתית והדתית לבין מערכת החינוך הערבית והחרדית הוא הגדול בעולם בתוך מדינה אחת. אך הפער הגדול ביותר הוא הפער בין הציפייה שמשרד החינוך יעשה רפורמה מוצלחת לבין חוסר היכולת המוחלט שלו לעשות רפורמה כזאת. המערכת הזאת נעדרת יכולת קבלת החלטות, והיא כבולה למשרד האוצר.

"ומנגד - המשרד עצמו לא מוכן להשתחרר מכך שהוא משרד רגולטורי באופן קיצוני, והוא חייב להעביר סמכויות לרשויות המקומיות".