סקר: "תלמידי התיכון לא מקבלים כלים להתמודד עם תעמולה"

מערכת החינוך אמורה להכין את התלמידים למה שמכונה "החיים האמיתיים", היא צריכה להקנות להם לא רק כלים פדגוגיים, אלא גם הבנה והכרה של המציאות והסביבה שבה הם חיים. אלא נראה שמערכת החינוך הישראלית עסוקה בעיקר במבחנים ובציונים, ומעט מדי בחיים עצמם.

מסקר חדש שערכה תנועת הביטחוניסטים עולה כי 91% מהמורים בבתיה"ס התיכוניים טוענים שהתלמידים לא עוסקים מספיק באתגרי החברה הישראלית. כ־70% מהמורים סבורים כי מערכת החינוך אינה עוסקת בתחום ההכנה לשירות משמעותי בצה"ל ברמה הנדרשת.

67% מהם סבורים כי הסכסוך עם הפלשתינים כמעט אינו בא לידי ביטוי בתוכניות הלימודים. 65% מהמשיבים טענו להיכרות לא מספקת של בני הנוער עם ארץ ישראל. התנועה הוקמה לפני כשנתיים על ידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון, וחברים בה 520 מורים ואנשי חינוך מ־73 בתי ספר.

"התלמידים של היום שומעים הרבה שברי מידע מהטלוויזיה, מוויקיפדיה, משיחות בשולחן שישי. לכן, כל מה שהם יודעים זה לפי הדעות הפוליטיות בבית שבו הם גדלו", אומר אל"מ (מיל') רונן איציק מהביטחוניסטים, חוקר צבא, חברה וחינוך, ומורה לשעבר להיסטוריה ולאזרחות. "יש להם חוסר ידע בסיסי על מה שקורה פה ועל איך הגענו לפה. הם חיים כאן אבל לא באמת יודעים איפה, כי ספרי הלימוד, תוכניות הלימודים ואפילו חלק מהמורים עצמם, מנסים להתחמק מהנושאים הנפיצים האלה".

לא קיים בחומר הלימוד

דוגמה אחת היא מסמך שפרסם משרד החינוך, ובו מפורטים נושאי הלימוד לבגרות באזרחות. נכללים בו הרקע ההיסטורי להקמת המדינה ובוודאי ההצדקות להקמתה. אלא שבמסמך לא מוזכרת אפילו פעם אחת המילה "ערבים" או "פלשתינים", אלא רק פרק שעוסק במעמד המיעוטים במדינת ישראל.

"מידת העיסוק של מערכת החינוך בנושא הפלשתיני מאוד מוגבלת. האם זה חשוב? בטח. כי בסופו של דבר זה חלק מהחיים שלנו וחשוב להבין מה קורה בעימות הזה ואת ציוני הדרך שלו", אומר תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, שכיהן כראש חטיבת המחקר באמ"ן, ומשמש חבר במחלקת המחקר של תנועת הביטחוניסטים שערכה את הסקר.

"בעיניי זה חלק בלתי נפרד מציונות. בני הנוער צריכים להבין ולהכיר את ההקשר שבתוכו מתרחשות המלחמות, להבין את הנרטיב. כשזה לא קורה, זה שוחק את המחויבות שלהם - על מה הם נדרשים לקחת סיכונים כחיילים. בגלל זה אנחנו רואים שהרבה בוגרי י"ב הולכים למכינות קדם־צבאיות, הם מרגישים לא בשלים".

בסקר אחר שנתוניו פורסמו באחרונה ב"ישראל היום", טענו בתנועת הביטחוניסטים כי בני הנוער סובלים מפערי ידע בלתי סבירים על הסכסוך הישראלי־פלשתיני. 20% מהמשיבים ציינו כי הם לא מכירים את המושג "הסכמי אוסלו". מתוך אלה שהכירו, רק 31% ידעו מהי מטרת ההסכמים, וכל השאר לא ידעו להסביר את המושג או דיברו עליו במושגים שגויים.

לא שמעו על חומת מגן

עוד עלה כי רק 17% מתלמידי י"א-י"ב הכירו והבינו את מבצע "חומת מגן" (2002), שבו פעל צה"ל כנגד תשתיות הטרור ביו"ש, לאחר סדרת פיגועים. כמעט מחצית מהנוער (45.5%) כלל לא הכירו את המבצע או לא שמעו בכלל על אודותיו. חלק לא מבוטל (43%) העידו כי רמת הבקיאות שלהם בנושא הסכסוך הישראלי־פלשתיני נמוכה עד נמוכה מאוד.

פרופ' עירית קינן, ראשת המחלקה לחינוך בלתי פורמלי בסמינר הקיבוצים ויו"ר הפורום האקדמי לאזרחות, מסכימה שלא עוסקים מספיק במציאות הישראלית ובסכסוך הישראלי־פלשתיני.

ויש לה הסבר: "מערכת החינוך נמצאת במשבר כבד - היא מתקשה לדון בכל הסוגיות שמאתגרות את השיח, לא רק המציאות הישראלית והפלשתינים. גם בכל מה שקשור למערכת המשפט, הלהט"בים או דת ומדינה. המורים לאזרחות והמחנכים נמצאים בפחד מתמיד. כל הבעת דעה עלולה להביא למהומה בכיתה ול'עליהום' ברשתות החברתיות, ומשרד החינוך לא נותן גיבוי למורים ולא עומד לצידם. אוי למי שידבר על כיבוש, מורים מעדיפים לא לדבר על נושאים כי 'זה פוליטי'. אבל בישראל כל סוגיה היא פוליטית".

לדבריה, התפקיד של מערכת החינוך הוא ללמד את התלמידים לחשוב: "הבעיה של מערכת החינוך היא הרבה יותר עמוקה מאשר אם עוסקים או לא עוסקים בסכסוך. התלמידים גדלים בבועה, וכשהם יוצאים לחיים אין להם כלים להתמודד עם תעמולה ולחשוב באופן ביקורתי, ולכן הם מושפעים בקלות מהסתה ומשטיפת מוח".