חמישה ימים? לא בבית ספרנו

הממשלה החליטה כבר לפני שש שנים להפוך את ימי ראשון לימי חופשה מעבודה בישראל, ולמרות זאת טרם זכינו לחוות סופי שבוע ארוכים. כך גם לגבי יוזמתה של שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, לקצר את שבוע הלימודים לחמישה ימים בחטיבות הביניים ובתיכונים (לא ביסודי ובגני הילדים).

גם יוזמה זו היא עדיין בגדר רעיון שמיושם חלקית בלבד. הסתדרות המורים מסכימה, גם ארגון המורים מסכים, ובכל זאת רבים מתלמידי בתי הספר העל-יסודיים בישראל ימשיכו ללמוד שישה ימים בשבוע במקום חמישה. הסיבה - חילוקי דעות מול משרד האוצר והסכמי השכר שעדיין לא נחתמו.

מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע בחטיבות הביניים ובתיכוניים יחסוך עלויות (כגון עלויות הסעה, חשמל, שעות עבודה של עובדי מנהלה וכדומה) למערכת החינוך וייטיב עם התלמידים ועם המורים. המשמעות היא שהתלמידים ילמדו רק בימים ראשון עד חמישי, והם והמורים ייהנו מחופשה ביום שישי. המהלך אינו מחייב כל שינוי בהיקף שעות הלימודים, שכן השעות של ימי שישי מתווספות ליתר השעות בשאר ימי השבוע.

באוגוסט אשתקד הודיעה השרה שאשא ביטון כי כל בתי הספר העל-יסודיים במדינה יוכלו לקצר את שבוע הלימודים באופן מיידי. במשרד החינוך קיוו שכל בתי הספר יעברו למודל של חמישה ימי לימוד כבר השנה, אבל בישראל תקוות לחוד ומציאות לחוד. קרוב למחצית מבתי הספר העל-יסודיים טרם עברו לחמישה ימים.

המשוכה העיקרית שיש לעבור היא משרד האוצר ויו"ר ארגון המורים רן ארז. האחרון מציב תנאים ומבקש לקבע אותם בהסכם עם משרד האוצר. לטענתו, אף שיש הסכמה עקרונית בנושא, במשרד האוצר מטרפדים את המהלך והוא לא קיבל הסכם כתוב. מנגד, טוענים באוצר שדבריו אינם נכונים כי "שתי אופציות להצעות להסכם בגין הנושאים הללו מחכות להתייחסותו של יו"ר ארגון המורים".

סיבה נוספת לעיכובים נעוצה בכך שההחלטה לעבור לחמישה ימי לימוד נתונה כביכול באופן בלעדי למנהלי בתי הספר, אך בפועל צריכים שגורמים נוספים ייתנו את הסכמתם - המורים, ועד ההורים של בית הספר, וגם ראש הרשות המקומית שבה נמצא בית הספר.

נתונים של משרד החינוך מראים כי מתוך 1,549 בתי ספר, רק 58% (896 בתי ספר) ילמדו חמישה ימים בשבוע בתשפ"ג. השנה יצטרפו למהלך רק 54 בתי ספר, ובשנת הלימודים הקודמת עת הושקה התוכנית הצטרפו 62 בתי ספר.

כל שאר בתי הספר העל-יסודיים, בעיקר במועצות מקומיות ואזוריות ובחלק מהמגזר הערבי, למדו במתכונת זו עוד קודם לכן. כך, למשל, במחוז דרום רק 17% מבתי הספר לא לומדים בימי שישי, במחוז מרכז רק 31%, במחוז ירושלים 32%, בתל אביב 60%, במחוז צפון 64% מהמוסדות העל-יסודיים לומדים רק 5 ימים, ובמחוז חיפה 52%. במגזר החרדי כבר כיום 83% ממוסדות החינוך העל-יסודיים לומדים 5 ימים בשבוע.

"הנוכחות יורדת"

"אם תיכנסו היום לכל בית ספר על-יסודי ביום שישי, תראו שהנוכחות של התלמידים יורדת בשליש. הם פשוט לא מגיעים לבית הספר. הרבה הורים לא שולחים את ילדיהם לבית ספר, גם ביסודי ובגן", מעיד ד"ר שי פרוכטמן, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות.

הוא תומך נלהב במעבר לחמישה ימי לימוד. "כשאתה מרכז את הלימודים לחמישה ימים, אתה משאיר לתלמידים יום אחד חופשי כמו שיש לאנשים בוגרים. לצד זה, כרשות מקומית אתה יכול להקצות את יום שישי לתגבורים ולהשלמות". ד"ר פרוכטמן מדגיש כי "חשוב לקיים עם בני הנוער שיח בנוגע למסיבות סוף השבוע ולאחריות שלהם לשמור אחד על האחר".

ועדה של בנק ישראל קבעה בנובמבר 2019 כי המהלך הזה נכון למשק מבחינה כלכלית. מחקרי השוואה של OECD מצאו כי מספר שעות הלימוד בעל-יסודי בישראל גבוה מאוד מהממוצע הבינלאומי, וגם מספר ימי הלימוד רב יותר.

הרבה תירוצים

סמואל קוקוצ'קה הוא תלמיד כיתה י"ב מבת ים, שלומד שישה ימים בשבוע: "ניסינו לקדם את קיצור שבוע הלימודים מול המורים והמנהלים, אבל לרוב זה מסתכם בתירוצים של אילוצי זמן ומערכת. מובן שאפשר לפתור את זה בצורה פשוטה", אמר. "יש בתי ספר שעשו את המעבר ויום שישי הוא יום חופשי שאפשר לנצל לחברים, למנוחה, וגם ללימודים יותר פרטניים".

לדבריו, מהלך כזה יביא ערך מוסף לתלמידים: "זה יועיל לכולם, גם למורים ובטח עבורנו התלמידים. זו הזדמנות מצוינת לתלמידים בתקופת מבחנים ובגרויות לתכנן את הזמן בצורה מיטבית וללמוד באופן פרטני או באופן קבוצתי. נוסף על כך, אנחנו כבר אנשים בוגרים ורוצים לנצל את יום שישי לסידורים ולמטלות, וגם לבלות עם משפחה וחברים".