המומחים: המודל של חטיבות הביניים שגוי ומזיק

המחקרים פוסקים חד־משמעית: כדאי שיהיה מעבר בית ספר רק פעם אחת, ועדיף שזה יקרה בגיל 14 • האם ישראל תחזור למודל של יסודי ותיכון בלבד, בלי חטיבה?

אילוסטרציה. חטיבות הביניים - דגם לא רצוי, צילום: יהושע יוסף

ועדה אחת המליצה להקים אותן, ועדה אחת המליצה לפרק אותן - אבל חטיבות הביניים עדיין כאן, לפחות בחלק לא מבוטל מהערים. חטיבות הביניים נולדו בישראל בשנת 1968 בעקבות המלצות של ועדה פרלמנטרית בשם ועדת רימלט.

"לא לפחד": כ-20 אלף מורים בהפגנת הענק במוזיאון תל אביב // צילום ארכיון: נועם (דבול) דביר

הוועדה בחנה את מבנה החינוך בארץ והמליצה כי החינוך היסודי יימשך שש שנים (א'-ו') והחינוך העל־יסודי יימשך שש שנים נוספות ויושתת על שתי חטיבות: חטיבת ביניים (ז'-ט') וחטיבה עליונה (י'-י"ב). המדינה היתה צעירה, והמטרה העיקרית של חטיבות הביניים היתה להעלות את רמת ההוראה וההישגים, לצמצם את הפערים ברמת ההשכלה ולהגדיל את סיכויי התלמידים להשתלב בחברה ובשוק העבודה. המטרה היתה לאפשר לתלמידים תקופת הכנה והסתגלות לפני התיכון, וגם לשמש כלי אשר ימיין אותם לתיכונים. והיתה סיבה נוספת - הכוונה היתה ליצור מפגש בין תלמידים משכבות אוכלוסייה מגוונות במסגרות לימוד אזוריות, כלומר אינטגרציה, שזכתה ללא מעט התנגדות וביקורת.

מחקים התנהגויות לא רצויות

כיום יש שני מודלים של חטיבות ביניים. האחד חטיבת ביניים נפרדת לתלמידי ז'-ט', והאחר חטיבה אשר יושבת בבית ספר שש־שנתי, לצד תלמידי תיכון (י'-י"ב).

לדברי פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שני המודלים האלה בעייתיים, אלא שהמודל השני בעייתי יותר: "לוקחים ילדים בני 12 אל מקום שיש בו גברים ונשים בני 18, והם הולכים שם לאיבוד ומחקים התנהגויות לא רצויות - זה יכול להיות חיבוקים, נשיקות, איפור או עישון. זה נעשה בשלב הכי רגיש של גיל ההתבגרות, שלב שבו הילד עובר שינויים פיזיים ומנטליים וסובל מבעיות של ביטחון עצמי.

"מעבר לבית ספר ענק ומורים שמתחלפים בכל שעתיים יוצרים גם בעיות משמעת רציניות, ולכן בני נוער הם בני הגיל שהכי קשה ללמד. התלמיד זקוק לסביבה מוכרת ואינטימית כמו בבית הספר היסודי, עם המורים והצוות שהוא מכיר והתמיכה שהם יכולים להעניק לו - זה אזור הרבה יותר מוגן, אחרת הילד מרגיש ניכור. מחקרים הראו שכדאי שיהיה מעבר בית ספר רק פעם אחת, ועדיף שזה יהיה בגיל 14, ולכן אנחנו רואים שבחלק מהמקומות יש חזרה לשני שלבי חינוך - א'-ח' ולאחר מכן מעבר לכיתות ט'-י"ב".

מעבר אחד בלבד

המודל של חטיבות הביניים לא נחל הצלחה רבה בכל הרשויות, ולא כל הרשויות יישמו אותו, כך שעדיין יש ערים שבהן קיים מעבר אחד בלבד מיסודי לעל־יסודי. בשנת 2005 המליצה ועדה אחרת, ועדת דוברת, לפרק את חטיבות הביניים. לטענת הוועדה, "המעברים בין המסגרות החינוכיות עלולים להיות קשים לתלמידים ואף לגרום לנשירת תלמידים מלימודים סדירים".

במסקנות הוועדה נכתב: "בין כיתה א' לכיתה י"ב יתקיים רק מעבר אחד ויתקיימו רק שני שלבי חינוך - בית ספר יסודי ובית ספר על־יסודי. חטיבות הביניים כשלב חינוכי נפרד יבוטלו". מאז ועד היום לא התקבלה שום החלטה רשמית לפרק את חטיבות הביניים, אבל משרד החינוך מאפשר לכל רשות מקומית לבחור את המבנה שמתאים לה. כל שינוי של המבנה יגרור עלויות אסטרונומיות, וייתכן שגם לא מעט התנגדות מצד ארגוני המורים - ועל כן לא נראה כי בקרוב ייעשה שינוי בתחום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר