פחות מבחנים, יותר חופש פעולה למנהלים אך בלי מעקב או קיצוץ בשעות לימוד: כך ייראו הלימודים בחטיבות הביניים. משרד החינוך משיק השנה תוכנית שיכולה לשנות את פני הלמידה בחטיבות הביניים, שבמשך שנים מדשדשות מאחור. היא תכלול אפשרות לאיחוד של מקצועות, אך לא תפחית ממספר שעות הלמידה הרבות. היא מציגה רעיונות פדגוגיים חדשניים, אך בפועל מנהלי בתי הספר והמורים לא יהיו מחויבים ליישמה.
תוכנית הלמידה החדשה בחטיבות הביניים (כיתות ז'-ט') יוצאת בשנת הלימודים החדשה (תשפ"ג) לדרך, אחרי שיישומה התעכב בשל מגיפת הקורונה. המהלך אמור לשנות את צורת הלימוד של כ־300 אלף תלמידים. בבסיס התוכנית שלושה מהלכים משמעותיים: מקצועות הלימוד יתכנסו לאשכולות ויהיה ניתן ללמד את המקצועות באותו האשכול יחדיו. לדוגמה: המקצועות ההומניים כמו היסטוריה, תרבות יהודית־ישראלית, ספרות, תנ"ך, אזרחות וגיאוגרפיה ירוכזו תחת אשכול "מורשת, חברה ורוח" (מח"ר), ובשיעורים ניתן יהיה ללמדם יחד באמצעות אותם טקסטים. אשכולות נוספים שיהיו: מתמטיקה מדע וטכנולוגיה, שפות, חינוך ואורח חיים בריא ואשכול בחירה והעשרה.
השינוי השני נוגע לארגון הלמידה, תהליך שהחל כבר בימי הקורונה ומשמעותו היא שמנהל בית ספר יוכל לחלק את השעות כך שלא כל המקצועות יילמדו כל הזמן. לדוגמה: בעבר לימדו שעתיים שבועיות של היסטוריה בכל אחת מהשנים (ז'-ט'). כעת מנהל יוכל לקחת את שש שעות הלימוד בהיסטוריה ולחלקן, כך שתלמידים ילמדו שלוש שעות בכיתה ח' ועוד שלוש שעות בכיתה ט', כלומר לא ילמדו היסטוריה בכיתה ז'. עם זאת, במקצועות כמו שפה, אנגלית ומתמטיקה יהיו חייבים ללמוד בכל אחת מהשנים במשך כל השבוע. הדבר מבורך מפני שמספר המקצועות שתלמיד לומד בשנה אחת יצטמצם, וכך יוכל להתרכז ולהעמיק בכל מקצוע. בד בבד, מורה שעד כה עבר בין מספר רב של כיתות, יפגוש מעתה פחות תלמידים וכך יוכל להעמיק את היחס האישי.
שינוי משמעותי נוסף, שלישי במספר, נוגע לכך שיופחת היקף חומר הלימוד שעד כה נלמד באופן מסורתי. על פי התוכנית החדשה, 50% מחומר הלימוד ייקבעו על ידי משרד החינוך, 20% נוספים מהחומר ייבחרו על פי המורה ו־30% נוספים מהחומר יהיו מבוססים על למידה אחרת כמו מטלות, משימות ועבודות חקר. למשל: התלמידים יצטרכו למצוא מידע באינטרנט ולהעריך את מידת איכותו, להציג אותו בפני התלמידים בכיתה וכדומה. מדובר בתהליך דומה לזה שנעשה בבתי הספר התיכוניים, והמטרה היא שהתלמידים יגיעו מוכנים לצורת הלמידה החדשה.
שינוי קוסמטי
על אף חדשנותה של התוכנית, יש בה לא מעט בעיות. המרכזית שבהן היא שמנהלי חטיבות הביניים אינם מחויבים לפעול על פי התוכנית ואינם מחויבים לבצע את השינוי. במקרים כאלה, ייתכן שאצל חלק מהמנהלים ייעשה שינוי קוסמטי בלבד או בכלל לא. בשורה התחתונה, אף אחד לא באמת יודע מה קורה בבתי הספר, ומשרד החינוך לא מבצע ניטור. המשמעות היא שיהיו תלמידים שיגיעו פחות מוכנים לצורת הלמידה החדשה בתיכונים. כמו כן, בתי הספר לא יקבלו משאבים חדשים, אלא יצטרכו ליישם את התוכנית מתוך התקציב הקיים, כך שלא ייבנו עוד כיתות חדשניות ומרחבי למידה, שהם הכרחיים לטובת תוכנית שכזאת.
נכנסים להלם
התוכנית החדשה גם לא תצמצם את מספר מקצועות הלימוד בחטיבות הביניים וגם לא את מספר שעות הלימוד (אלא רק תחלק אותן אחרת). אלה יוצרים עומס לא סביר על התלמידים הישראלים, שלומדים קשת רחבה של מקצועות, החל מספרות ותנ"ך ועד מתמטיקה ומדעים וגם ערבית – יותר מ־14 מקצועות. מחקרים הראו שבישראל מתמקדים בכמות הלימוד במקום באיכותה: מספר שעות הלימוד בחטיבות הביניים גבוה ביחס לממוצע במדינות OECD ועומד על 28.2 שעות שבועיות, לעומת 25 שעות שבועיות (שנת 2018). לדוגמה, בפינלנד לומדים רק 21.5 שעות בשבוע ובגרמניה 24.4. כל זה כשידוע שקיים קשר שלילי בין מספר שעות הלימודים לבין הישגי התלמידים.
"תלמידים רבים נכנסים להלם כשהם מגיעים לחטיבת הביניים ומתחילים לצבור פערים. מחממת בית הספר היסודי עם המחנכת המחבקת הם הולכים לאיבוד בתחנת רכבת אינסופית, של שלל מקצועות לימוד עמוסים בחומר שצריך רק לשנן", אומר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך. "דווקא בגיל שבו הם מעצבים את זהותם וזקוקים לתשומת לב אישית, הם מוצאים את עצמם בכיתות צפופות ובמרוץ שהם לא מבינים איך הוא מתחבר לחיים שלהם.
יוצאים עם יותר פערים
"במדינות אחרות שלב חטיבת הביניים מקבל עדיפות גבוהה. זה שלב שבו תלמידים בונים בסיס ידע מוצק, מפתחים מיומנויות ומקדישים זמן לחשוב, להבין ולהעמיק בפתרון בעיות. תוכני הלימוד מחוברים למציאות החיים, לא סתם גוזרים פונקציות וחופפים משולשים, אלא עושים זאת כדי להבין איך פועל רכב אוטונומי וכיצד מתפשטת מגיפה. בישראל אנו מקדישים עדיפות בעיקר לבית הספר היסודי שבו לומדים את היסודות החשובים, ולתיכון שבו לומדים לבגרות. ואילו חטיבת הביניים, שהוקמה כדי לצמצם פערים, עדיין נשרכת מאחור ללא מטרה ברורה, והילדים יוצאים ממנה עם פערים גדולים מאלו שהיו כשנכנסו לתוכה״.
במשרד החינוך מציינים כי התוכנית החדשה אמורה לתת עדיפות למיומנויות וללמידה מעמיקה. עוד הם מציינים כי התוכנית יכולה להפחית את מספר המבחנים - אם מנהלים יחליטו ללמד מקצועות מסוימים כמקשה אחת.