דו"ח מבקר המדינה: ציון שלילי בכל הקשור לנשירה במערכת החינוך

תקציבים שלא הועברו, תקנים שלא אוישו וקושי ביכולת לזהות נשירה סמויה – משרד מבקר המדינה מעניק ציון שלילי למשרד החינוך והרשויות המקומיות במניעת נשירת תלמידים ממערכת החינוך.

משרד החינוך והרשויות המקומיות מתמודדים עם נשירה של תלמידים מספסל הלימודים. תלמידים שלא מוצאים עצמם במערכת מפסיקים להגיע באופן סדיר לבית הספר ונפלטים ממערכת החינוך. אומנם שיעור נשירת תלמידי תיכון בישראל הוא נמוך ביחס למדינות ה- OECD (5.17% לעומת 7.65% לשנת 2018) אך רשויות רבות עדיין מעדיפות להתעלם מהבעיה.

יש לציין כי לצד הנשירה הגלויה, ישנה גם נשירה סמויה. תלמידים שמגיעים לבית ספר לעיתים אך לא באמת לומדים או משתתפים בשיעורים (מתאפיינת בריבוי היעדרויות, הישגים לימודיים נמוכים, תחושת ניכור כלפי בית הספר, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות ועוד), התפרצות מגיפת הקורונה והמעבר לתקופות של למידה מרחוק העצימו את תופעת הנשירה הסמויה בקרב תלמידים.

הביקורת המרכזית כלפי משרד החינוך היא שגם בחודש נובמבר 2021, שכבר ידעו עד כמה חמורה הנשירה הסמויה משרד החינוך לא סיים להגדיר את מאפייני התלמידים שבנשירה סמויה. הבעיה היא שכל עוד אין הגדרה – משרד החינוך מתקשה לאתר אותם ולטפל בהם.

לטענת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "מתכונת סדורה לאיתור תלמידים הנמצאים בסכנת נשירה סמויה בתוך בתי הספר ודיווח עליהם יכולה לסייע להשיבם למסגרת בית-ספרית או למצוא מענה מתאים עבורם במסגרות חלופיות".

יאמר לזכותו של משרד החינוך כי הוא מנסה להתמודד עם הנשירה הגלויה ובשנת תש"ף עמד הממוצע הארצי על 0.6%. הנשירה הגבוהה ביותר היא בקרב בנים תלמידי התיכון (1.2%), והנשירה בקרב בנים גבוהה יותר מאשר בקרב בנות בכל שכבות הגיל.

עם זאת האבסורד הוא שבשנת 2020 משרד החינוך לא העביר תקציב מנ"ע (מניעת נשירה) לאף רשות מקומית, עקב אי-אישור תקציב המדינה. זאת על אף שבשנה זו עלה צורך מוגבר בהתמודדות עם נשירה בצל מגיפת הקורונה. בשנת 2021 תוקצבו הרשויות בסכום של 40-100 אלף שקלים, לא הוקצה תקציב לעיריית בני ברק.

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מאי – נובמבר 2021 בדק גם מה עושות הרשויות המקומיות כדי לאתר תלמידים נושרים ממוסדות חינוך וכיצד טופלו. וכמובן שיש רשויות שלא עושות מספיק על מנת למנוע נשירה. מי שאחראים על תלמידים נושרים הם קציני ביקור סדיר (קב"ס).

תלמידים בסיכון אמורים לעבור ועדת התמדה - שמטרתה לתמוך במוסדות החינוך ולסייע להם להכיל את התלמידים המצויים בתהליך נשירה. אלא שלמשל בעיריות נצרת וקריית שמונה הועברו תלמידים המטופלים על ידי קב"סים ללמוד במסגרות חוץ בית-ספריות, בלא שהעברתם נידונה בוועדת ההתמדה. עוד עלה כי במועצה האזורית אל-קסום ובמועצה המקומית רכסים לא התקיימו ועדות התמדה.

בנוסף, ישנו מחסור בקציני ביקור סדיר- אף שמספרם הכולל של התלמידים במערכות החינוך גדל משנת הלימודים התשע"ו לשנת הלימודים התש"ף בכ-8%, מספר משרות הקב"סים שבתקני הרשויות עלה בכ-0.8%. עוד עלה כי בארבע מהרשויות המקומיות שנבדקו ממוצע התלמידים המטופלים לקב"ס עולה על 100 מטופלים – הממוצע הרצוי (בלוד 8 משרות קב"ס, וממוצע מטופלים לקב"ס 169; במטה יהודה 4 משרות קב"ס, וממוצע מטופלים לקב"ס 114; במנשה 3.25 משרות קב"ס, וממוצע מטופלים לקב"ס 167; וברכסים קב"ס אחד המטפל ב-126 תלמידים).

משרד החינוך מסר: "משרד החינוך שם לו ליעד מרכזי לטפל בבעיית הנשירה. לאור זאת, שיעור הנשירה פחת לאורך השנים. יצויין, כי בתקופת הקורונה חלה עלייה בנשירה הסמויה, אך הודות למדיניות שקבעה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, של השארת מערכת החינוך פתוחה הנשירה הסמויה פחתה. הנתונים התבססו על הערכות מנהלים. בעניין זה יצויין כי עם כניסתה לתפקיד הנחתה שרת החינוך לפתח כלי שימדוד גם את הנשירה הסמויה. בימים אלה המשרד שוקד במרץ על פיתוח הכלי ותיקופו.

"לאור חשיבות עבודתם המקודשת של הקב"סים ותרומתם הגדולה, משרד החינוך פועל מול משרד האוצר כדי להגדיל את מספר התקנים שלהם. בעניין זה ציין מבקר המדינה לחיוב את מערך הפיתוח המקצועי שהקים משרד החינוך להכשרתם, ובכוונתו להמשיך בפעולות אלו כדי להשביח את עבודתו החינוכית".