"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קטסטרופה בחינוך המיוחד: מחסור של 260 מטפלים
היעדר סביבת עבודה מתאימה, שעות ארוכות ושכר נמוך - אלה חלק מהגורמים שמובילים את המטפלים באמנויות לעבור לשוק הפרטי • בעקבות כך הם יוצאים למאבק: "ילדים רבים יישארו ללא מענה טיפולי, אנחנו על סף קטסטרופה"
"ההשלכות יהיו משמעותיות". למצולמים אין קשר לידיעה | צילום: GettyImages

קטסטרופה בחינוך המיוחד: מחסור של 260 מטפלים

היעדר סביבת עבודה מתאימה, שעות ארוכות ושכר נמוך - אלה חלק מהגורמים שמובילים את המטפלים באמנויות לעבור לשוק הפרטי • בעקבות כך הם יוצאים למאבק: "ילדים רבים יישארו ללא מענה טיפולי, אנחנו על סף קטסטרופה"

מיטל יסעור בית-אורנועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בשנת הלימודים הבאה צפוי מחסור של 260 מטפלים, דבר שיגרום לכך שכ־10,000 תלמידים בחינוך המיוחד לא יוכלו לקבל טיפול - כך מתריעים אנשי האגודה לטיפול באמנויות (יה"ת) המאגדת את המטפלות והמטפלים באמנות.

במכתב לשרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, לשר הרווחה מאיר כהן ולשר הבריאות ניצן הורוביץ מזהירים באיגוד: "הזנחת הנושא תגרום לכך שילדים רבים יישארו ללא מענה טיפולי, דבר הטומן בחובו השלכות נפשיות משמעותיות".

הסיבה העיקרית למחסור היא נטישת מטפלים את מערכת החינוך ומעבר לשוק הפרטי. זאת משום שעות העבודה הרבות, היעדר סביבת עבודה מתאימה, דרישות ביורוקרטיות, וכן תגמול כספי נמוך.

מדי שנה מסיימים את לימודיהם כ־600 מטפלים באמצעות אמנויות, אולם השכר הנמוך גורם לרבים מהם לא לפנות לחיפוש עבודה במערכת החינוך.

עלייה בזכאות

לצד המחסור במטפלים, חלה עלייה משמעותית בצורך ובזכאות לטיפולים רגשיים של תלמידים במערכת החינוך הכללית - צורך שהתעצם באופן משמעותי בעקבות מגיפת הקורונה.

יו"ר יה"ת היוצאת, תמי ירמיהו: "אנו נמצאים על סף קטסטרופה. לפי עדויות שהגיעו אלינו, מעסיקים פונים אפילו לסטודנטים לטיפול באמצעות אמנויות בגלל המחסור, כדי שישלימו את הפער הקיים. אני קוראת לשרי הממשלה להתערב מיידית בנושא, אחרת ההשלכות הנפשיות יהיו משמעותיות וילדים רבים יישארו ללא מענה".

יו"ר יה"ת הנכנסת, ד"ר אילנה לח, קוראת לשרת החינוך לפעול לחיזוק המקצוע במערכת החינוך ולשיפור משמעותי של תנאי עבודתם ותנאי העסקתם של המטפלים באמצעות אמנויות, כדי למשוך מטפלים צעירים ולשמר את המטפלים הוותיקים במערכת.

ממשרד החינוך נמסר: "מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור מתמשך בעובדי הוראה ובתחומי עיסוק אחרים, ובהם גם מטפלים באמנויות בחינוך המיוחד. משום כך הוקמה ועדה בין־משרדית המגבשת תוכנית להתמודדות עם מחסור זה. כחלק ממעני הביניים המשרד מגייס, ככל שניתן, את אנשי המקצוע של המרכזים הטיפוליים האזוריים (מתי"א). הם מכשירים את צוותי החינוך בבית הספר כדי שיוכלו להשלים עבור התלמידים את הטיפולים הנדרשים להם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...