שנת הלימודים תשפ"ד יצאה לדרכה | צילום: מיכאל גלעדי-ג׳יני

הרשויות מאיימות: "אם לא ייענו דרישותינו, שנת הלימודים לא תיפתח בספטמבר"

באספת החירום השתתפו ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ויו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, ודרשו שינויים כתנאי להמשיך השגרה כסדרה במערכת החינוך • הטענות שהועלו: מחסור בכיתות לימוד, התייקרות הצהרונים ותנאי ההעסקה של תומכי הוראה • חולדאי: "הממשלה לא עושה דבר"

באספת חירום של השלטון המקומי שהתקיימה היום (חמישי) בהובלת יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, ביחד עם יו"ר מרכז השלטון האזורי שי חגג', יו"ר פורום ה-15 רון חולדאי וכ-100 ראשי ערים, הוצגו הדרישות למקבלי ההחלטות, ומשרד האוצר והחינוך בפרט, בתחומי החינוך והנדל"ן, שבמידה ולא יינתן מענה עליהן בחודשיים הקרובים, שנת הלימודים הקרבה לא תוכל להיפתח כמתוכנן ב-1 בספטמבר.

בין הנושאים שאושרו באספה, דרישות קריטיות שמחייבות טיפול מיידי לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה, כגון טיפול במחסור בכיתות לימוד, כאשר כיום יש כ-3,000 כיתות במבנים זמניים וכ- 100 אלף תלמידים לומדים במבנים אלו בתנאים בלתי נסבלים. בנוסף, בתקצוב תוכנית החומש הנוכחית יש חוסר תמידי של 10 אלף כיתות זאת מפני שהאוצר מתקצב רק כ-18 אלף כיתות, לעומת צורך של כ-28 אלף כיתות לפי נתוני משרד החינוך.

דורשים יותר כיתות לימוד,

האספה הכללית דורשת ממשרדי האוצר והחינוך לשחרר לאלתר את כל 3,400 הכיתות המתוכננות לשנה זו. בנוסף, החליטה האספה לדרוש ממשרד האוצר הסדרה מיידית של הרשאות לצורך החלפת המבנים היבילים והשכורים במבני קבע וכן פתיחה מיידית של תכנית החומש, כך שהתוכנית תבטיח תכנון והקצאות ללא חוסרים בכיתות בשנים הבאות.

שיפור תנאי העסקת סייעות

בנוסף העלו בדרישות, שיפור בתנאי העסקה של הסייעות- בשלטון המקומי מועסקות כ-55 אלף סייעות. מאז שנת 1978 לא נחתם הסכם קיבוצי שמסדיר את תנאי העסקה ושכרן של הסייעות כיום למעלה מ-2,000 תקנים של סייעות לא מאוישים דבר המשפיע על ההתנהלות התקינה בגני הילדים שנסגרים במהלך השנה עקב מחסור בכוח אדם. האספה הכללית החליטה כי אם לא יוחלט על שיפור בתנאי העסקתן של הסייעות באמצעות כניסה מידית למו"מ וביצוע רפורמה מקיפה בשכרן כבר בחודשי יולי אוגוסט, שנת הלימודים תשפ"ג לא תיפתח כסדרה בגני הילדים.

נושא נוסף שעלה, התייקרויות הצהרונים ותחום הבינוי- עליות המחירים החדות מהשנים האחרונות הביאו לכך שהרשויות המקומיות ספגו את עליות המחירים של הצהרונים והנטל הכלכלי גדל וממשיך לעלות. לרשויות אין יכולת נוספת להמשיך ולספוג את ההתייקרויות בצהרונים ובבינוי מוסדות החינוך. האסיפה הכללית אישרה לדרוש ממשרדי הממשלה עדכון מיידי של תעריפי צהרוני ניצנים וכן של תעריפי בינוי מוסדות חינוך, כך שיהיו תואמים לעלויות בפועל. במידה ולא תוסדר סוגיית תעריפי צהרוני ניצנים, יוחלט לנקוט צעדים בנושא ובכלל זאת אי-הפעלת צהרוני ניצנים בשנה"ל תשפ"ג.

חולדאי. "הממשלה לא עושה דבר", צילום: גדעון מרקוביץ'

"יש המון פתרונות"

משבר הדיור וטיפול בדיור בר השגה- המדינה תיקח אחריות על תחום הדיור, 'ותכניס את היד לכיס' כדי לפתור בעיות לאומיות, במקום לפתור את כשלי השוק בתחום הדיור מכספי הרשויות המקומיות. מרכז השלטון המקומי החליט כי לא ייתן למדינה לפגוע בשלל תחומי השירות הניתנים לתושב, על חשבון התעשרות קופת המדינה ממכירת קרקעות. האספה הכללית החליטה לדחות בכל תוקף את היוזמה המופרכת של האוצר, להקמת "קרן ארנונה", שתכליתה הלאמה של מיסים מוניציפאליים, ולהבהיר למדינה כי לא יתקבל כל פתרון המשית את הנטל בנושא על הרשויות המקומיות.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי: "התכנסנו כולנו כי מדינת ישראל הזניחה במשך שנים את מערכת החינוך ונושא הדיור בר השגה ופוגעת אנושות בתושבי ישראל. הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות הוא לשבש את השגרה, אבל אם הדרישות שלנו היום לא יענו ע"י ממשלת ישראל אני מודיע באופן רשמי שלא יהיה 1 לספטמבר. שנת הלימודים בגנים ובבתי הספר לא תפתח כסדרה".

חיים ביבס. "פגיעה באזרחי ישראל", צילום: יוסי זליגר

רון חולדאי, יו"ר פורום ה- 15: "יש המון פתרונות לפתרון משבר הדיור. צריך כוח ונחישות וזה אפשרי. בנוסף, על תחום החינוך לא נוותר. אם לא יענו לדרישותינו שנת לימודים הקרובה לא תפתח. במדינת ישראל צריך לפעול בכוח. המדינה סגרה את הגירעון והיא יכלה להעביר מיליארד שקלים".

שי חג׳ג׳, יו״ר מרכז השלטון האזורי: "תקופת הקורונה הוכיחה שהשלטון המקומי והאזורי הוא היחידי שיכול לדאוג לתושבים ולא מהשלטון המרכזי שמנותק בירושלים. תנו קרקע במחיר אפס ואפשר לעשות מהפכה אמיתית. ממשלות ישראל לדורותיהם פספסו בגדול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...