התחילו לשנן: האקדמיה ללשון הכריזה על מאות מילים חדשות

בלי גַּנְזָרוּת (צנזורה) - האקדמיה ללשון עברית אישרה מילים חדשות. אם היו אומרים לכם שישראל היא מדינה שיש בה הוֹנְתָנוּת לצד מוֹלַדְתָּנוּת, לא בטוח שהייתם מבינים במה מדובר, שכן מדובר במילים חדשות שאושרו לאחרונה על ידי האקדמיה ללשון העברית. המילים הללו הן החלופה העברית למילים קפיטליזם ופטריוטיזם (בהתאמה). הרשימה החדשה כוללת מילים עבריות מתחום מדע המדינה ובריאות הציבור (בעקבות הקורונה).

תחום מדע המדינה הוא תחום עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית הציעה חלופות ל־250 מונחים, ובהם – אֱנוֹשָׁנוּת (הומניזם) ואֱנוֹשְׁתָנוּת (הומניטריות). כמו כן, במקרים של תקיפות עלומות בשטח האויב מוטלת גַּנְזָרוּת (צנזורה) וזאת על ידי הגַּנְזָר (צנזוֹר). לעיתים על פרסומים מסוג אלו יש גם הֶחְסֵם (אמברגו). בכל הנוגע ליחסים של העם אל מול צה"ל, אפשר לומר כי בישראל יש מוֹלַדְתָּנוּת (פטריוטיזם), וכי אלו שמתנגדים לצבא דוגלים בשְׁלוֹמָנוּת (פציפיזם). כמו כן, אם הדוד שלכם בכיר בצה"ל וקיבלתם תפקיד נוח, מדובר בהַעֲדָפַת קְרוֹבִים (נפוטיזם).

גם חברי הכנסת יוכלו לעשות שימוש במושגים חדשים בעברית, למשל פִילִיבַּסְטֶר הוא למעשה נְאוּם הַתָּשָׁה, וכשרוצים לדון בלגיטימציה או באי־לגיטימציה של הממשלה ידברו על כִּשְׁרוּר וניגודו הַפְסָלָה, או על חוקים שיש סביבם מִסְכָּם (קונצנזוס), כשחלק מהח"כים עושים שימוש במַלְהִיגוּת (דמגוגיה).

"המילים יתקבלו בציבור הרחב"

כאמור, גם עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגיפת הקורונה. עם העלייה במספר המאומתים נקווה כי נשתמש כמה שפחות במילים תַּסְמִינִי (סימפטומטי) כנגד אִי־תַּסְמִינִי (א־סימפטומטי). לצד זה אושרה המילה זִהוּמַאי (במקום "זיהומולוג"). מי שסובלים מהשמנת יתר חמורה מתמודדים עם שְׁמֵנוּת (obesity) או עם שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית (morbid obesity).

ואם קמתם הבוקר והחלטתם להיעדר מהעבודה, תשמחו לגלות שיש לזה ביטוי בעברית: הֵעָדְרָנוּת, שמשמעותו היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת, וכנגדו נוֹכְחָנוּת - נוכחות עובד בעבודה, אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות.

רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, מציינת שבשתי הוועדות הכוח המניע לקביעת חלופות עבריות למונחים הלועזיים היה של אנשי המקצוע: "משמח להיווכח ברצון של חוקרים וחוקרות הן במדע המדינה והן בבריאות הציבור להורות ולכתוב בעברית ולהנחיל מונחים עבריים לתלמידיהם". גדיש מקווה ש"המילים העבריות החדשות - שהן שקופות לדוברי העברית הרבה יותר מן המילים הלועזיות - יתקבלו גם בתקשורת וגם בציבור הרחב".