"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
יהיה על זה מסכּם (קונצנזוס)?

התחילו לשנן: האקדמיה ללשון הכריזה על מאות מילים חדשות

המילים ייכנסו למילון באופן רשמי • מעכשיו תתרגלו להגיד מוֹלַדְתָּנוּת במקום פטריוטיזם ומַלְהִיגוּת במקום דמגוגיה • ומהי המילה בעברית לפיליבסטר? • אספנו לכם את המילים המעניינות ביותר

,עודכן
0השמעה
מילונים. מאות מילים חדשות יתווספו (ארכיון), צילום: אפרת אשל

בלי גַּנְזָרוּת (צנזורה) -האקדמיה ללשון עבריתאישרה מילים חדשות. אם היו אומרים לכם שישראל היא מדינה שיש בה הוֹנְתָנוּת לצד מוֹלַדְתָּנוּת, לא בטוח שהייתם מבינים במה מדובר, שכן מדובר במילים חדשות שאושרו לאחרונה על ידי האקדמיה ללשון העברית. המילים הללו הן החלופה העברית למילים קפיטליזם ופטריוטיזם (בהתאמה). הרשימה החדשה כוללת מילים עבריות מתחום מדע המדינה ובריאות הציבור (בעקבות הקורונה).

תחום מדע המדינה הוא תחום עתירבמונחים לועזיים, והוועדה המקצועית הציעה חלופות ל־250 מונחים, ובהם – אֱנוֹשָׁנוּת (הומניזם) ואֱנוֹשְׁתָנוּת (הומניטריות). כמו כן, במקרים של תקיפות עלומות בשטח האויב מוטלת גַּנְזָרוּת (צנזורה) וזאת על ידי הגַּנְזָר (צנזוֹר). לעיתים על פרסומים מסוג אלו יש גם הֶחְסֵם (אמברגו). בכל הנוגע ליחסים של העם אל מול צה"ל, אפשר לומר כי בישראל יש מוֹלַדְתָּנוּת (פטריוטיזם), וכי אלו שמתנגדים לצבא דוגלים בשְׁלוֹמָנוּת (פציפיזם). כמו כן, אם הדוד שלכם בכיר בצה"ל וקיבלתם תפקיד נוח, מדובר בהַעֲדָפַת קְרוֹבִים (נפוטיזם).

גם חברי הכנסת יוכלו לעשות שימוש במושגים חדשים בעברית, למשל פִילִיבַּסְטֶר הוא למעשה נְאוּם הַתָּשָׁה, וכשרוצים לדון בלגיטימציה או באי־לגיטימציה של הממשלה ידברו על כִּשְׁרוּר וניגודו הַפְסָלָה, או על חוקים שיש סביבם מִסְכָּם (קונצנזוס), כשחלק מהח"כים עושים שימוש במַלְהִיגוּת (דמגוגיה).

"המילים יתקבלו בציבור הרחב"

כאמור, גם עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגיפת הקורונה. עם העלייה במספר המאומתים נקווה כי נשתמש כמה שפחות במילים תַּסְמִינִי (סימפטומטי) כנגד אִי־תַּסְמִינִי (א־סימפטומטי). לצד זה אושרה המילה זִהוּמַאי (במקום "זיהומולוג"). מי שסובלים מהשמנת יתר חמורה מתמודדים עם שְׁמֵנוּת (obesity) או עם שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית (morbid obesity).

רונית גדיש. ארכיון,צילום: אפרת אשל

ואם קמתם הבוקר והחלטתם להיעדר מהעבודה, תשמחו לגלות שיש לזה ביטוי בעברית: הֵעָדְרָנוּת, שמשמעותו היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת, וכנגדו נוֹכְחָנוּת - נוכחות עובד בעבודה, אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות.

רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, מציינת שבשתי הוועדות הכוח המניע לקביעת חלופות עבריות למונחים הלועזיים היה של אנשי המקצוע: "משמח להיווכח ברצון של חוקרים וחוקרות הן במדע המדינה והן בבריאות הציבור להורות ולכתוב בעברית ולהנחיל מונחים עבריים לתלמידיהם". גדיש מקווה ש"המילים העבריות החדשות - שהן שקופות לדוברי העברית הרבה יותר מן המילים הלועזיות - יתקבלו גם בתקשורת וגם בציבור הרחב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר