בעוד קצת יותר מחודש תחל חופשת הקיץ, ובעוד עבור רבים הוא זמן של הנאה - עבור תלמידים רבים אחרים, כאלו שעוברים חרם או שהם תלמידים "שקופים", מדובר בתקופה קשה משום שדווקא בתקופה זו הם נותרים בודדים.
קשה להתעלם בתקופה האחרונה מהמקרים שמופיעים ברשתות החברתיות על תלמידים שעוברים חרם, כאלה שלא מוזמנים לימי הולדת, שלא הוזמנו למסיבות ל"ג בעומר או לסיבוב בקניון. הם נאלצים לצפות מהצד ביתר חבריהם לכיתה, עצובים ומושפלים.
"באחד הימים הבנות בכיתה הרביצו לי. שכבתי על הרצפה והן בעטו בי. זה כאב לי, גם בגוף וגם בלב", מספרת יולי (שם בדוי), תלמידה בבית ספר יסודי מהמרכז. לדבריה, לאחר שרבה עם החברה הכי טובה שלה בכיתה, גילתה שעושים עליה חרם: "מאז אין לי באמת חברות ואני מרגישה בודדה. כשכולם נפגשים או מוזמנים לימי הולדת - אני לא מוזמנת. מוצאים סיבות לצחוק עלי ולהאשים אותי בלי שום סיבה. זה מוציא לי את הרצון ללכת לבית ספר ולהתרכז ולהצליח בלימודים". את הדברים האלה היא מעבירה דרך אמא שלה, שאובדת עצות.
"החופש הגדול יכול להיתפס גם כ'פחד הגדול' עבור הרבה ילדים ובני נוער, בעיקר כאלו שעוברים חרם או מנודים", אומרת דליה כהן, מנהלת תחום ההורות והמשפחה בחברה הארצית למתנ"סים. "בעוד היעדר מסגרות החינוך יכול להיות סיבה למסיבה, עבור חלק לא קטן מהילדים דווקא הריחוק מהמסגרת הפורמלית מרחיק אותם עוד יותר מחברים. ברגע שהחופש מגיע הם הופכים למבודדים יותר - החברים המעטים שיש להם בכיתה עסוקים, אין מעקב או מידע על התרחשויות חברתיות בשעות הפנאי, ואם הם לא קשורים לקבוצה חברתית מגובשת, הם נותרים מאחור". לדבריה, גורם נוסף שעלול להעמיק את הבדידות הוא החשיפה הגבוהה יותר לזמן מסך ולהתרחשויות ברשתות החברתיות: "ילד שצופה בפוסטים ובסטורי של ילדים שמבלים ונהנים בעוד הוא נותר בבית, עלול להרגיש בודד".
"הילד שלי לא הוזמן למדורת ל"ג בעומר, התלמידים לא היו מוכנים שיגיע. כשגיליתי את זה נשבר לי הלב, אני לא מבינה מה גורם לילדים להתעקש שילד כלשהו לא יהיה במדורה", שיתפה בכאב מיטל (שם בדוי), אם לתלמיד בכיתה ח' בבית ספר בשרון. "בעקבות פוסט שעלה ברשת, שוחחתי על כך עם אמא נוספת שמספרת שלא היה אישור להזמין את הבן שלה למדורה. יש תלמידים שמוחרמים בצורה שקטה, גם אם לא מכים אותם או מתעללים בהם - עדיין לא מזמינים אותם לאירועים ולמפגשים. לצערי הילד שלי הוא ילד שקוף, אין לו עם מי לשחק גם בבית הספר בהפסקה - אז הוא פשוט יושב ובוהה בטלפון. אחר הצהריים הוא כולו סגור בחדר במחשב ולא יוצא מהבית".
על הפגיעה היא מספרת: "זה כואב ופוגע בו ברמה שלא בא לו ללכת לבית הספר. היינו בחו"ל, וכשחזרנו הוא חזר לכיתה בבכי". היא והורים אחרים מחכים פעמים רבות לפעולה מצד המערכת: "המורה היתה מזועזעת ואני מחכה לראות אם ואיך היא תפעל. אני כל היום קוראת סיפורים על ילדים שעוברים חרם, זו פשוט מכה ענקית.
כך תסייעו לילדכם
עם הבאתו של נושא החרם לקדמת הבמה, נפתחו ברשתות החברתיות קבוצות שונות, שבהן לצד סיפורים קורעי לב, הן עוסקות גם בפעילויות שמחברות בין ילדים. אחת מהן היא "ים של חברים", שבה הורים יוצרים מפגשים בין ילדים, שחלקם עוברים חרם.
לדברי דליה כהן, "חשוב שההורים יהיו עם היד על הדופק עוד לפני החופש הגדול, ויעקבו אחר ההתנהלות החברתית של הילדים - האם הם יוצאים למפגשים עם חברים מהכיתה או מהחוג? האם הם משוחחים עם חבר בטלפון על נושאים שאינם קשורים למשימות לימודיות? האם הם שמחים? אם הילדים אינם מעורבים בקשרים חברתיים מעבר למשימות בבית הספר ולרוב שוהים בבית, מומלץ לדובב אותם בעדינות לשיח, לבדוק אם יש משהו שמטריד אותם ואם הם חווים בדידות".
כששואלים אותה מה ניתן לעשות כשהילד עובר חרם, היא עונה: "אם גיליתם שילדכם סובל מהדרה או מחרם, תנו לו את הכוחות להבין את שוויו ולהעצימו מחוץ לקבוצת החברים הפוגענית. תווכו לו אם בכוונתכם לפנות לשאר ההורים בנושא. עם זאת, לא כל היעדר הזמנה הוא חרם - אל תשליכו על הילד שאיפות חברתיות לא ישימות ולא נחוצות, מספיק שיש גם שניים או שלושה חברים טובים. ואם הקושי גובר, פנו לאנשי מקצוע ואף לצוות החינוכי, למרות החופשה. עשו כל זאת תוך שמירה על שיח תומך, וחפשו בשיח משותף רעיונות ופתרונות שיאפשרו לו ליהנות מהחופשה כמו כולם".
ההזדמנויות ברשתות
"הורים שמזהים בעיה עם הילדים בחופש יכולים לפנות לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים שפועלים גם בחופשת הקיץ" אומרת ד"ר חוה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית של משרד החינוך, ומסבירה: "בעקבות הקורונה המודעות למצבם החברתי של ילדים ובני נוער עלתה באופן משמעותי. מורים ומחנכים עוסקים בהיבטים רגשיים וחברתיים כחלק מעבודתם והקשר שלהם עם תלמידים. צוותי החינוך הודרכו על ידי יועצים חינוכיים בכל הנוגע להיבטים אלה. לקראת הקיץ אנחנו עוסקים בסוגיה כיצד הילדים יוצאים לחופשה, באיזה מצב חברתי ואיך הם רואים את עצמם בעולם וברשתות החברתיות, כלומר, יש התייחסות למעבר מלימודים לחופשה".
לא רק חרם
"יש לשים לב לצורות שונות של הדרה חברתית שהן מאוד פוגעות, זה לא רק חרם", מסבירה ד"ר פרידמן. "כל מקרה של פגיעה חברתית, שיימינג ברשת או התייחסות מקטינה על ידי ילדים אחרים פוגעת בערך העצמי של הילד וגוררת סבל רגשי. בכלל, הרשת החברתית היא הזדמנות אדירה, היא פיצתה הרבה ילדים ובני נוער והיוותה מנוף לקשרים חדשים. מנגד, יש בה פוטנציאל של איום גדול, שיימינג, הדרה ואלימות ברשת. צריך גם להבין שיחסים חברתיים הם דינמיים, ויכולים להיות בהם שינויים דרסטיים, תלמיד מקובל יכול להפוך למודר, לכן על ההורים להיות ערניים, לשים לב להיבט החברתי של ילדם, לשאול שאלות ישירות ולבקש לדעת מה קורה איתו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו