מנזקי הקורונה: מגיפת ערעורים על הבגרויות

מספר הערעורים על בחינות הבגרות בשנת תשפ"א - פי שלושה לעומת תש"פ • 63% מהם נמצאו מוצדקים • עיקר התלונות: במקצועות אנגלית ומתמטיקה • בחינות הבגרות: כל המספרים

בגרות במתמטיקה, צילום: יהושע יוסף

מספר הערעורים על ציוני בגרות בשנת הקורונה היה פי שלושה ביחס לשנה ללא קורונה, ויותר ערעורים נמצאו מוצדקים. כך עולה מנתונים בלעדיים שנחשפים ב"ישראל היום".

מספר הערעורים על ציונים בבחינות הבגרות הגיע בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"א) ל-4,493 ערעורים - שיא לעומת 1,518 ערעורים שהוגשו בשנת תשע"ט. המשמעות: מספר התלמידים המערערים שולש, מה שמראה גם על הטלת ספק של התלמידים באופן הבדיקה וגם הגדיל את ההוצאות של אגף הבחינות.

כל שנת הלימודים תשפ"א (2021) התנהלה בצל הקורונה, ונקבע בה כי כל תלמיד ייגש לחמש בחינות בגרות חיצוניות בלבד. בסך הכל נרשמו 1,250,864 מחברות של בחינות בגרות בשלל מקצועות, ומתוכן 4,493 ערעורים. בשנה שלפניה, תש"ף (2020), הקורונה פרצה בחודש מארס - קצת לפני בגרויות הקיץ. גם אז צומצמו היקפי הבחינות, ובשנה זו עמד מספר הערעורים על 2,021.

לעומת זאת, שנת תשע"ט (2019) היתה נטולת קורונה, ומספר התלמידים המערערים בה היה נמוך יותר - 1,518 ערעורים. אלא שבשנה זו נרשמו 1,464,387 מחברות של בחינות בגרות בשלל מקצועות. כלומר, הנתונים מראים כי בזמן הקורונה היו פחות מחברות בחינה - אך הרבה יותר ערעורים.

היקפי הערעורים על תוצאות מבחני הבגרות, לפני ואחרי פרוץ הקורונה,

 

יש לציין כי שנת תשפ"א כללה מספר אדיר של מועדי בחינה שונים, שכן התווספו גם מועדי נבצרים לטובת תלמידים שחלו בקורונה או היו בבידוד ולא יכלו לגשת לבחינה.

נתוני ערעורי הבגרויות, שבדרך כלל נשמרים בסוד, הראו כי הרבה יותר ערעורי תלמידים על תוצאות בחינות הבגרות נמצאו מוצדקים. בשנת 2021 (תשפ"א) יותר מ-63% מהערעורים נמצאו מוצדקים (2,862), לעומת שנת תש"ף שבה 42% מהערעורים התקבלו, ולעומת 41% מהערעורים שנמצאו מוצדקים בשנת 2019 (תשע"ט).

יותר תלמידים מטילים ספק באופן הבדיקה (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

יותר ערעורים מוצדקים

באגף הבחינות של משרד החינוך ביצעו בשנים האחרונות עבודה טכנולוגית מורכבת כדי לפשט את האופן שבו תלמידים מערערים. באופן כללי, שיעור התלמידים המערערים אינו גדול. לדוגמה, מתוך 75 אלף נבחנים במתמטיקה באוגוסט 2021, רק 76 תלמידים הגישו ערעור על תוצאות הבחינה.

על פי הנתונים, בחינת הבגרות שעליה הכי הרבה תלמידים ערערו בשנת הקורונה (תשפ"א) היתה באנגלית, עם 3,355 ערעורים. 72% מתוך ערעורים אלו נמצאו מוצדקים - כלומר, התלמידים זכו לעוד חמש נקודות לפחות.

מספר המערערים על בחינת הבגרות במתמטיקה בשנת 2021 עמד על 395 תלמידים, ומתוכם הערעור של 41% נמצא מוצדק. על הבגרות באזרחות ערערו כ-150 תלמידים, ובכ-35% מהמקרים התקבל ערעורם והועלה להם ציון ביותר מחמש נקודות. נוסף על כך, רק 62 תלמידים ערערו על הבגרות בלשון, וב-38% מהמקרים זכו לתיקון הציון.

שנת תשפ"א: היקפי הערעורים לפי מקצועות הלימוד,

 

משרד החינוך מוציא מיליוני שקלים בשנה על בדיקת בחינות בגרות, וכל בחינה נבדקת על ידי שני בוחנים. במקרה של פער גדול מדי בין ציוניהם, הבחינה עוברת לבודק שלישי. ערעור של תלמיד מצריך בדיקה נוספת של הבחינה. בשנת 2021 משרד החינוך העסיק 256 בודקי בחינות לבדיקת ערעורי התלמידים - לעומת 193 בודקים בלבד בשנת 2019 (לפני הקורונה).

בסך הכל, על ערעורי שנת הקורונה הוציאו במשרד החינוך יותר מ-180 אלף שקלים. על בדיקת ערעור באנגלית משלם משרד החינוך 41 שקלים למחברת אחת (על חלק מהמחברות שילם קצת פחות), ובסך הכל רק על בדיקת ערעורים באנגלית שילמו במשרד החינוך סכום של יותר מ-135 אלף שקלים.

העלות של בדיקת מחברת ערעור במקצוע המתמטיקה היא 55 שקלים, ועל בדיקת כלל הערעורים במתמטיקה הוציאו במשרד החינוך כ-14,764 שקלים.

את הסכום הגבוה ביותר משלם משרד החינוך על בדיקת ערעור בביוטכנולוגיה, כ-83.5 שקלים לכל מחברת - ובסך הכל על 15 תלמידים שערערו הוציא משרד החינוך כ-1,500 שקלים. כמו במתמטיקה, על בדיקת ערעור באלקטרוניקה או בגיאוגרפיה משלם משרד החינוך 55 שקלים, ואילו עבור בדיקת מחברת בתנ"ך או לשון משלמים 37-30 שקלים לכל מחברת.

מיליוני שקלים בשנה על בדיקת הבחינות. נבחנת בשנת הקורונה, צילום: יהודה פרץ

הרפורמה - וההתנגדויות

עונת מבחני הבגרות נמצאת בימים אלה בעיצומה, התלמידים נמצאים אחרי הבחינות במתמטיקה ובאנגלית, ולפניהם כעת הבחינות בלשון ובתנ"ך.

נזכיר כי במסגרת רפורמת הבגרויות החדשה של שרת החינוך,  יפעת שאשא ביטון, צפויות להתבטל בין השאר בחינות בגרות חיצוניות בארבעה מקצועות הומניים, ובאופן כללי מכילה התוכנית לא מעט אתגרים וקשיים.

מקרי העבר הראו שבכל פעם שבתי הספר נדרשו לתת לתלמידים ציון שישפיע על הבגרויות, הציונים היו מוטים. נוסף על כך, לרפורמה יש התנגדות מצד ארגון המורים בראשות רן ארז, שדורש מהמורים לא לשתף פעולה עם משרד החינוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר