"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עם פערים וללא פיקוח: דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת על מעונות היום
"בקצב ההכשרה הנוכחי יידרשו לפחות 20 שנה כדי להדביק את הפער בין ההכשרה המקצועית הנדרשת ממחנכות-מטפלות במעונות היום לבין המצב הנתון", נכתב בדו"ח מבקר המדינה על מעונות היום • רק לשליש מהפעוטות יש מקום במעונות מסובסדים
גן ילדים. ארכיון | צילום: רוני שיצר

עם פערים וללא פיקוח: דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת על מעונות היום

"בקצב ההכשרה הנוכחי יידרשו לפחות 20 שנה כדי להדביק את הפער בין ההכשרה המקצועית הנדרשת ממחנכות-מטפלות במעונות היום לבין המצב הנתון", נכתב בדו"ח מבקר המדינה על מעונות היום • רק לשליש מהפעוטות יש מקום במעונות מסובסדים

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

זה אולי אחד הנושאים הכאובים ביותר שכל ההורים לגילאי לידה עד שלוש (אז עוברים לגני הציבוריים של משרד החינוך) מרגישים היטב, יש מעט מידי מעונות יום מפוקחים מסובסדים, והמשמעות היא שההורים נדחקים אל משפחתונים ומעונות פרטיים שגובים אלפי שקלים, כשהמחיר יכול לחצות גם את 5,000 שקלים בחודש. מדוח מבקר המדינה עולה כי פחות משליש (27%) מהפעוטות בישראל שהו ב-2020 במסגרות מפוקחות מסובסדות (בעלות סמל) ומדובר בכ-147,400 פעוטות בלבד מתוך 548,200 פעוטות בישראל בגילי לידה עד שלוש בשנת 2020. כ- 35% שהו במסגרות פרטיות (כ-190,800 פעוטות) ועוד 38% שהו בבית (כ-210,000).

הנטל הכלכלי נופל על ההורים

מהביקורת עולה כי בישראל הוצאה ציבורית נמוכה על מסגרות לפעוטות (כ-18% מכלל ההוצאות על מסגרות אלה לעומת כ-71% ב-OECD) לצד תקני איכות נמוכים למסגרות. גם הנטל הכלכלי המוטל על כתפי הורים לפעוטות בישראל הוא כבד יחסית. במסגרות הסמל יש מקום לכ-30% מהפעוטות בישראל. הורים אשר ילדיהם במסגרת שאינה מסגרת סמל נדרשים לשאת בעלות העשויה להגיע לנתח נכבד מההכנסה המשפחתית הפנויה.

ויש גם אבסורד, מהדוח עולה כי 20% מהמקומות במעונות סמל (מפוקחים מסובסדים) בארץ אינם משרתים אוכלוסייה שמקבלת סבסוד, ולכן משרתים כנראה אוכלוסייה במצב חברתי-כלכלי גבוה, שאינה זכאית לסבסוד, אך זוכה להטבה בדמות מחיר מפוקח, הנמוך לרוב ממחיר השוק באזור מגוריה, זה קורה בין היתר בערים אמידות כמו תל אביב וגבעתיים.

25 מפקחים על 2,030 מעונות

נזכיר, כי הכנסת העבירה את חוק הפיקוח שאמור להחמיר את הפיקוח על מעונות היום מפוקחים והפרטיים כך שיהיו בטוחים יותר, והמטפלות יעברו הכשרות ויהיו מקצועיות יותר. אלא שלטענת המבקר הפיקוח אינו אפקטיבי כיוון שיש רק 25 מפקחים, ומדובר בתקני פיקוח מועטים מכדי לטפל כנדרש בכל 2,030 מעונות הסמל ומכאן שאין לאגף מעונות יום יכולת לבצע פיקוח אפקטיבי עם הגדלת כמות המעונות הנתונים לפיקוח תחת חוק הפיקוח החדש (הכוללים גם את המסגרות הפרטיות).

"אף שמעונות לפעוטות זקוקים לכל הפחות לאותה רמת פיקוח, הדרכה וליווי כמו גני ילדים של משרד החינוך, וייתכן שאף ליותר מכך בשל נקודת הפתיחה של רובם (צוות ללא הכשרה למשל), במועד סיום הביקורת משאבי הפיקוח עליהם עומדים על כמחצית ממשאבי הפיקוח של משרד החינוך ודרישות הסף מן המפקחים עליהם אינן עולות בקנה אחד עם דרישות הסף ממפקחי משרד החינוך", נכתב בדוח.

נתון נוסף שאינו מעודד מעלה כי בקצב ההכשרה הנוכחי יידרשו לפחות 20 שנה כדי להדביק את הפער בין ההכשרה המקצועית הנדרשת על פי חוק הפיקוח החדש ממחנכות-מטפלות במעונות היום לבין המצב הנתון.

ממשרד החינוך נמסר: "דוח המבקר מתייחס לתקופה בה מעונות היום טרם הועברו אל אחריות משרד החינוך. כמו-כן, טענות המבקר מחזקות את המהלך ההיסטורי שהובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בהעברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר מעצים את התחום ומאפשר הסדרה וטיפול בלקונות הקיימות. המעבר מאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה ועד גיל 18. רצף זה מותאם לצרכי הילד בכל שלבי החינוך, הגדילה וההתפתחות שלו. כמו כן, הוא מאפשר למשרד החינוך לקבוע סטנדרטים חינוכיים איכותיים, תוך בקרה ופיקוח שוטפים אחר פעילותם החינוכית.

"לאור זאת, מאז העברתם של מעונות היום לאחריות משרד החינוך בינואר 2022 הוא מרחיב ומהעמיק את הפיקוח על המעונות, מגייס עשרות תקני פיקוח חדשים ומתחיל בתהליך של הכשרה מקיפה וכוללת של כל המטפלות במסגרות הללו. נוסף על זאת, המשרד יוצא לתהליך של בינוי מעונות חדשים, אשר ירחיב את היקף המשפחות המקבלות סבסוד. המטרה בסופו של דבר, להעביר את גיל לידה ועד 3 למערך חינוכי מוסדר בסבסוד מלא לכל המשפחות בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...