לבטל את שיעורי הבית

שנים רבות היה נהוג לתת שיעורי בית כשהמטרות היו הכנה ללמידה, בדיקת רמת ההבנה של התלמידים או תרגול החומר הנלמד. מורים מאמינים שיש לשיעורי הבית חשיבות בהגברת השינון של החומר הנלמד, שיפור ההבנה, תרגול של מיומנויות סדר וארגון, וכן שהם עשויים ליצור מעורבות של ההורים בלמידה של ילדם.

אלא שמחקרים מראים שלשיעורי בית אין שום תרומה ייחודית להישגי התלמידים, והמציאות מראה שהם הרבה פעמים גוזלים זמן או באים על חשבון זמן של בילוי חברתי, ושהתלמידים לא באמת משקיעים בהם את מה שהמורה מצפה. לעיתים הם גם מחייבים עזרת מבוגר - אנחנו ההורים, שממילא עסוקים ולא תמיד מבינים את המטלה. שיעורי בית יוצרים לא פעם מריבות בבית, גם על כמות הזמן שמושקעת בשיעורי הבית וגם בגלל האופן שבו תלמידים עושים אותם - לעיתים בזלזול, רק כדי לסיים. כל אלה יוצרים מתחים וכעס, גם של ההורים על המערכת.

בשנים האחרונות בישראל התחלפה האופנה כמה פעמים. בתקופה האחרונה הרבה אנשי חינוך נגד שיעורי הבית במתכונתם הנוכחית, מכיוון שהם אינם משמשים לקידום הלמידה של התלמידים ואינם מעודדים מקוריות ויצירתיות - המיומנויות הכי חשובות במאה ה־21. תלמידים מכינים שיעורי בית בממוצע במשך שעה ביום, זה אומר עוד יום לימודים נוסף בשבוע, לעומת מדינות כמו פינלנד וסינגפור, שבהן התלמידים מכינים שיעורי בית שעה-שעתיים בשבוע והם מצטיינים במבחנים הבין־לאומיים.

אני חושבת שיש לבטל את שיעורי הבית ברוב המקצועות, ובהם היסטוריה, תנ"ך, לשון, מדעים ועוד. יש להפנות את הילדים למשימות שמראות כיצד הלמידה במקצועות אלה באה לידי ביטוי בחיי היום יום, למשל להקשיב לאקטואליה ולדון בפתרונות מגוונים, ללכת ברחוב עם ההורים ולעבור על שלטים בעברית, אבל לא משהו שמביא את ההורים לפעול במקום הילדים. עם זאת יש מקצועות שכן חשוב לתרגל, כמו מתמטיקה ואנגלית, השאלה היא כמה ובאיזו דרך.

אם כבר נותנים שיעורי בית, מומלץ שהמורים יעשו בהם שימוש מושכל - ייתנו לתלמידים משוב עליהם כדי לקדם אותם. שיעורי בית אמנם מוכתבים על ידי ההנהלה והמורים והם חלק ממדיניות בית הספר, אבל גם ההורים יכולים לעשות שינוי ולדרוש את ביטולם או הפחתתם.

הכותבת היא מרצה וחוקרת חינוך מהמכללה האקדמית בית ברל