הכתובת על הקיר: ההגנה מחוררת, המודיעין חסר

הפיגועים הרצחניים בבאר שבע, בחדרה ובבני ברק ומעורבותם הגלויה של ערבים ישראלים, מלמדים דבר אחד: עם כל הכבוד לקוקטיילים, לוועידות ולפסגות, הבעיה הקשה שפוקדת את ישראל לאחרונה נמצאת פה בבית.

המשטרה וגורמי הביטחון נערכו לקראת יום האדמה, יום שהוגדר כפוטנציאל להדליק את השטח. להבדיל מהפיגועים בבאר שבע ובחדרה, המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק בא משטחי יהודה ושומרון, עובדה שערערה את המחשבה שאולי אפשר למסגר את המפגעים ולשייכם להתארגנות מקומית של כמה תומכי דאעש. העובדה שהמחבל בבני ברק הוא פלשתיני שבא מהשטחים טרפה את הקלפים.

אתמול כבר נשמעו בצמרת המשטרה קולות שטענו שישראל נמצאת בפתחו של גל טרור שלא היה כמותו שנים. למרבה הצער, הכתובת היתה על הקיר. זה זמן רב שהמשטרה שבה ומתריעה על כך שגדר ההפרדה מחוררת כמו גבינה שוויצרית, אך דבר לא נעשה כדי לסתום את הפרצות. המשימה שוב הוטלה על המשטרה, בידיעה שהיא גדולה על מידותיה. לכך יש להוסיף את הכישלון המודיעיני של השב"כ.

לא מחבלים בודדים

בשלושת הפיגועים לא התקבל מודיעין מדויק. היום כבר ברור שלא מדובר בהתארגנות מקומית ולא במחבל בודד, אלא בפיגועי התאבדות לכל דבר ועניין, רק שהפעם המתאבדים, וייתכן שגם הסייענים, באים גם מתוך ערביי ישראל. עובדה שמציבה לצמרת הביטחונית אתגר מורכב נוסף.

מי שאחראי לסיכול טרור הוא השב"כ. לאורך השנים התמקד הארגון בסיכול טרור מהרצועה או מיהודה ושומרון, והאחריות על ערביי ישראל שוב הוטלה על המשטרה, ביודעין שאינה מסוגלת לאסוף מודיעין פח"עי, ותוצאות ההזנחה ניכרות בשבוע האחרון.

ממשלת ישראל חייבת להחזיר את הביטחון לרחובות. כדי לעשות זאת, חייבים שב"כ קטן ואיכותי ומשטרה גדולה וחכמה. למשטרה חסרים 4,000 שוטרים.

למזלנו, על אף עומס המשימות והשחיקה התמידית, שוטרים אינם מהססים לחרף את חייהם למען שמירה על ביטחוננו.