בעוד שבועיים יגיש נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, את הדו"ח השנתי שעוסק באמון הציבור במוסדות השלטון לנשיא המדינה, יצחק הרצוג. הדו"ח צפוי לשקף בעיית אמון גוברת בכלל הרשויות, אבל נתון אחד צריך להדאיג יותר מכל: משבר האמון של הציבור בצה"ל מעמיק.
בדו"ח של השנה שעברה (ששיקף את נתוני 2020) ירד אמון הציבור בצה"ל בתלילות, מ־90 אחוזים ל־81 אחוזים, ירידה של 10 אחוזים. זאת ירידה חדה שלא היתה כמותה בעבר גם בתקופות משבר, ובצה"ל טענו אז כי מדובר באירוע נקודתי, סטייה סטטיסטית שאינה מלמדת דבר.
אולם הנתונים שיתפרסמו בראשית החודש הבא (ומשקפים את נתוני 2021) מלמדים כי המשבר עמוק בהרבה. לפי הנתונים העדכניים, אמון הציבור בצה"ל לא השתקם בשנה החולפת, כלומר מדובר בבעיית שורש. אמנם בבדיקה החציונית שערך המכון נרשמה עלייה מסוימת באמון הציבור בצה"ל, אולם היא משויכת לסנטימנט הציבורי בעקבות מבצע "שומר החומות", וממילא היא התבררה כקצרת מועד; בסקר העדכני שנערך בחודש האחרון כבר נרשמה ירידה מחודשת בנתונים.
שחיקה מדאיגה
צה"ל אמנם זוכה עדיין לאמון גבוה יותר מכל מוסד שלטוני אחר, אבל זאת חוכמה קטנה: משרתים בו הבנות והבנים שלנו, שמגינים עלינו. השחיקה באמון הציבורי צריכה להדאיג מאוד, משום שהיא מעידה שלא מדובר בעניין חולף אלא שמשהו מהותי חורק בצבא.
חלק מהסיבות לכך הן אולי חיצוניות (מהירידה באמון הציבור בכלל הדמוקרטיות בעולם ועד לריבוי מערכות הבחירות ולהיעדר תקציב מדינה במשך יותר משנתיים, וכמובן משבר הקורונה), אבל חלק הארי שלהן נובע מצה"ל־פנימה: צה"ל מתקשה לטפל בשורה של משברים שלא חומקים מעיני הציבור. כמה מהם זוכים להבלטה ברשתות החברתיות, אבל לטיפול כושל ומחפיר מצד הצבא. החל בבעיות המזון בכמעט כל בסיסי צה"ל, דרך הבעיות החוזרות ונשנות בהסעות אל הבסיסים ומהם, וכלה בענייני שכר.
אמנם בראשית השנה הקרובה צפוי שכר חיילי החובה לעלות ב־50 אחוזים, אבל איך שלא מסתכלים על זה, צמרת הצבא בחרה לטפל קודם כל בעצמה ובפנסיות שלה, ורק אחר כך לדאוג לחפ"שים.
חבר הכנסת לשעבר איתן כבל אמנם חצה את גיל 60, אבל ממשיך לעשות מילואים בצנחנים. הוא נמצא כעת בתעסוקה מבצעית בגוש עציון, וסיפר אתמול כי חבריו לפלוגה נדהמו מהתנאים: רמת האוכל, המגורים, המקלחות. "לא סביר שזה המצב בשנת 2021", סיכם.
לא הכל סבבה
צמרת צה"ל מספרת לעצמה סיפורים שהכל סבבה. שמדובר בטענות שוליות, שלא מעידות על הכלל. זה מן הסתם המצב מנקודת מבטם של האלופים: כשהם מגיעים לבסיס הכל מצוחצח, ומחכה להם מסדר וחדר אוכל מתוקתק ברמה של מלון 5 כוכבים. אבל מתי עשה אחד האלופים את הפעולה הפשוטה של להוריד את הדרגות, להיכנס לתור לאוכל או למקלחת עם אנשי מילואים מבלי שידעו מי הוא?
האחרון שנהג כך היה אודי אדם, בהיותו ראש אט"ל. מאז כבר חלפו יותר מעשור וחצי, והנתק בין הקצונה הבכירה לחיילים בשטח רק הולך ומעמיק. ביום שישי האחרון כינס הרמטכ"ל, אביב כוכבי, את "נבחרת המנטורים" שמלווה את שדרת הפיקוד המרכזית של צה"ל. זהו פרויקט יפה, שבו הוצמדו חונכים אזרחיים לקציני השדה ברמת מפקדי חטיבות כדי לשפר את תפקודם.
סיסמאות ומחיר השתיקה
במשך ארבע שעות שמעו המנטורים עד כמה היה המצב גרוע טרום תקופת כוכבי, ועד כמה המצב טוב כיום. הדוברת המרכזית בכנס היתה מקורבתו, ראשת מחלקת מדעי ההתנהגות, אל"מ הדס מינקה - מי שתפקידה המרכזי הוא לבנות את אמון הציבור בצה"ל. איך משתלבים דבריה בכנס עם הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה? לכוכבי הפתרונים.
לאות הוקרה על הצלחתה של מינקה, החליט כוכבי להעניק לה באחרונה דרגת תא"ל אישית חריגה ומעוררת מחלוקת, ולא רק לה: גם מקורב אחר שלו, דובר צה"ל הקודם הדי זילברמן, שגם תפקידו המרכזי היה בניית אמון הציבור בצבא, קודם בדרגה ובתפקיד ומונה לנספח צה"ל בוושינגטון.
הכנס הזה נערך תחת הסלוגן "המצביא המנצח". זאת סיסמה יפה, שאין מאחוריה הרבה. צה"ל לא ניצח אף עימות כבר שנים ארוכות, והציבור לא קונה את מאמצי בכיריו לטעון ש"שומר החומות" היה הצלחה מסחררת. הוא גם מתקשה להבין כיצד הרמטכ"ל - שמוצא זמן לכתוב ספר במהלך כהונתו - עסוק מכדי להביע עמדה ערכית כמעט בכל נושא אפשרי; רק השבוע הותקפו חיילי גולני בידי מתנחלים בסמוך לישיבה הבלתי חוקית בחומש, והרמטכ"ל החריש. הוא שמר על דומייה גם כאשר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' התגולל על דובר צה"ל, תא"ל רן כוכב, וכינה אותו "שקרן".
כאשר הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט לא מצמץ בפרשת אלאור אזריה, המדינה סערה - אבל אמון הציבור בצבא נשאר גבוה. כעת המצב שונה, ומחויב תיקון; במקום לטעון שהכל בסדר והבעיה היא רק בהסברת המצב, מומלץ לרמטכ"ל ולצמרת צה"ל להתחבר למציאות ולהקשיב לחיילים ולציבור. אם הם אומרים שיש בעיה - וזה מה שהם אומרים שנה שנייה ברציפות - אז הגיע הזמן לטפל בה, ומייד.
לקריאת הכתבה באנגלית >>