לא רק איום גרעיני: הכטב"מים שוברי השוויון של איראן

איום כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן נתפס, עד לעת האחרונה, כמרכיב חשוב אך לאו דווקא מכריע בבניין הכוח של טהרן; אבל בחודשים האחרונים השתנתה התפיסה באופן שבא לידי ביטוי לא רק בחומרים המודיעיניים, אלא גם בנאומים של בכירים ישראלים, ובהם ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ.

בחודש ספטמבר האחרון הקדיש בנט לסוגיה חלק מנאומו בעצרת הכללית של האו"ם, ואמר לעולם כולו כי "רק השנה החלה איראן להפעיל יחידת טרור קטלנית חדשה - נחילים של כטב"מים קטלניים, חמושים בנשק שיכול לתקוף בכל מקום ובכל זמן". בנט הוסיף כי איראן כבר ביצעה תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים במזרח התיכון, וציין כי האיראנים "מתכננים לכסות את שמי המדינה בכוח הקטלני הזה". גנץ, מצידו, חשף לאחרונה כי איראן ניסתה להעביר חומרי נפץ מסוריה לגורמי טרור ביו"ש - באמצעות כלי טיס בלתי מאויש.

העובדה שהאיראנים מפתחים כטב"מים, מפעילים אותם ומספקים אותם לשלוחיהם במזרח התיכון -  אינה חדשה. עוד לפני מלחמת לבנון השנייה חדרו כלי טיס בלתי מאוישים לשטח ישראל, ובחודש יולי 2006, בעיצומה של המלחמה, שיגר חיזבאללה כמה כטב"מים חמושים בראשי נפץ לכיוון מרכז הארץ.

אך נדמה כי רגע המפתח, שהציב את כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן על המפה, אירע בספטמבר 2019: האיראנים השתמשו אז במל"טים ובטילי שיוט ששוגרו למרחק של כ־1,000 קילומטרים לשם תקיפת אתרי נפט סעודיים. הם גרמו נזק רב למתקן של חברת ערמקו, באופן ששיבש את יכולת הפקת הנפט של הממלכה למשך חודשים רבים. נחילי הכטב"מים האיראניים הגיעו ליעדיהם בהפתעה גמורה, בלי להתגלות על ידי מערכות ההגנה האווירית הסעודיות שהגנו על מתקני הנפט, ובלי שנעשה כל ניסיון ליירט אותם.

מאז דווח על כמה אירועים נוספים של שימוש איראני בכלי טיס בלתי מאוישים; המרכזי שבהם הוא תקיפת האונייה "מרסר סטריט", ששטה בדרכה מנמל דאר א־סלאם שבטנזניה לעבר נמל באיחוד האמירויות. הספינה הותקפה לפחות פעמיים, ובעקבות כך נהרגו הקברניט הבריטי של הספינה ואזרח רומני שהיה בצוות האבטחה. אף שבמבצע הפגיעה ב"מרסר סטריט" השתתפו פחות כטב"מים מאשר במתקפה על מתקני הנפט הסעודיים, המבצע היה לא פחות מרשים מבחינה מבצעית וטכנית - והעיד על יכולות תקיפה ארוכות טווח של איראן.

לאחרונה פורסם כי הרפובליקה האסלאמית השתמשה בכטב"מים במקרים נוספים, ובין השאר דווח כי נעשה שימוש בכטב"מים גם לתקיפת הבסיס האמריקני בא־טנף שבמזרח סוריה. באותה תקיפה לא נרשמו נפגעים לאחר שישראל - על פי פרסומים זרים - הזהירה את ארה"ב מראש בנוגע לתקיפה.

יכולות שטרם נחשפו

ברשות איראן כמה סוגים של כלי טיס בלתי מאוישים. חלקם גדולי ממדים ובעלי טווח של אלפי קילומטרים לתצפית ולתקיפה; אחרים הם כטב"מים "מתאבדים", קטנים ופשוטים יותר. הבעיה מחריפה לנוכח העובדה שאיראן לא רק מפעילה אותם כלי טיס בעצמה, אלא גם מציידת בהם את שלוחיה ברחבי המזרח התיכון, למשל בתימן, בעיראק ובסוריה. השימוש הגובר של האיראנים בכלי הטיס הבלתי מאוישים נובע מהיותם יעילים מאוד, פשוטים להפעלה ולייצור ולא יקרים במיוחד. מבחינה מבצעית הם מדויקים, קשה מאוד לגלות אותם בשל חתימת המכ"ם הנמוכה שלהם ולא קל ליירטם; מבחינה אסטרטגית, העובדה שאיראן יכולה לשגר את כלי הטיס שלא משטחה מאפשרת לה לטשטש את מעורבותה במבצעים, ובעקבות כך לא לגרור תגובה צבאית משמעותית. חסרונם הגדול של הכטב"מים טמון בעובדה שכושר הנשיאה שלהם קטן ביחס לטילים ולרקטות.

בדברים שנשא לאחרונה באוניברסיטת רייכמן, חשף גנץ כי איראן "מפתחת יכולות נוספות באמצעות הכטב"מים, שטרם נחשפו". גנץ אמנם התייחס בדבריו לכלי הטיס הבלתי מאויש שחדר לישראל בפברואר 2018, במטרה להעביר TNT לארגוני הטרור באיו"ש, אך צריך לתת את הדעת על יירוט נוסף של כטב"ם שהתרחש מעל עמק המעיינות ב־18 במאי, במהלך מבצע שומר החומות. הצבא לא עדכן בנוגע לטיבו של אותו כטב"ם, מהיכן שוגר לישראל וכיצד יורט, אך באופן די חריג הזכירו אותו ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו והרמטכ"ל אביב כוכבי בנאומיהם לאחר המבצע.

גם ארה"ב מוטרדת

סוגיית הכטב"מים האיראניים מטרידה מאוד גם את ארה"ב. אף שממשל ביידן ממעט להטיל סנקציות על איראן, באוקטובר האחרון הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על חברות ואישים הקשורים למערך הכטב"מים של טהרן - וזאת, בעקבות מידע מודיעיני שהעבירה ישראל. אפשר להניח שבין ישראל לארה"ב קיים שיתוף פעולה מבצעי בתחום, שכן לארה"ב מכ"מים הפרוסים במזרח התיכון ויכולים לספק לישראל התרעה מוקדמת על שיגור כטב"מים לשטחה.

כך או אחרת, אין לראות בכלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן אמצעי לחימה משני בחשיבותו. יש להתייחס אליו ככזה שעלול להיות שווה ערך לרקטות ולטילים המדויקים שברשות טהרן, ואמצעי שעלול להוות "שובר שוויון", או לפחות כזה שיכול לייצר עבור האיראנים תמונת ניצחון. נאומיהם של הבכירים מעידים על כך שבמערכת הביטחון הישראלית מבינים זאת. נכון לעת הזו, התשובה הישראלית לכטב"מים כוללת, בין השאר, יירוט שלהם באמצעים "רכים" כמו לוחמה אלקטרונית, באמצעים קינטיים כמו מטוסי קרב - וגם באמצעות מערכת כיפת ברזל, שהותאמה לכך בחודשים האחרונים ואף יירטה כמה כטב"מים ששוגרו מעזה.