מפקד כלא גלבוע גנ"מ פרדי בן שטרית מעיד הבוקר (רביעי) מול ועדת החקירה שבודקת את פרשת בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע. "אני עובר ימים וחודשים לא פשוטים", אמר בן שטרית. "הלך הרוח הארגוני כלפי קשה".
הוא הוסיף כי "מליל האירוע הואשמתי כאחראי למחדל עוד בטרם בדיקה או תחקיר בכל אמצעי וכל דרך. אני יודע לומר שסומנתי על ידי הנציבה כמי שאחראי לאירוע שכשל באופן חמור. אני יודע גם שפנתה לשרלפטר להדיח אותי. עוד בטרם מישהו בדק את האירוע שימשתי כמפקד בית סוהר".
לדבריו, "זה היה נמהר ומוטעה, ייתכן שהופעל עליה לחץ ציבורי. אחרי 28 שנים בשב"ס זה קשה. אני אב לילדים, בן להורים, והתחושות קשות". בן שטרית ציין כי במשך כחצי שנה לפני שנכנס לתפקיד לא היה לכלא גלבוע מפקד, והוסיף כי "היה סגן שמילא את מקום המפקד. איתו עשיתי חפיפה. העובדה שלא היה מפקד לכלא זה דבר חריג. מעריך שלא מונה מפקד בגלל שלא היה מינוי קבע של נציב שב"ס".
בנוגע לחפיפה עצמה, הוא אמר כי היא התבצעה במהלך "גל קשה של קורונה בקרב אסירים וסגל. במקביל קיבלתי אחריות בחירום על כלא שאטה/גלבוע. עם כניסתי לתפקידי, סגני סופח לתפקיד בכיר במגידו ונותרתי ללא סגן. ראיתי בזה אתגר. את משימות הסגן העברתי לקצין האג"מ".
את סיפוח סגנו למקום אחר תיאר כך: "קיבלתי טלפון ממפקד המחוז שהודיע לי על כך לאור מצוקת תפקידים בתחום הפיקוד. בד בבד שימשתי גם אחראי אבטחה בחירום של בתי הכלא שאטה וגלבוע. התרחשו אירועי חירום בעיקר בגלבוע. למרות שהייתי אחראי בחירום, בפועל בשגרה לא הייתי שותף לכל תחומי האבטחה".
בשלב זה, חברי הוועדה הקשו: "היית בתפקידים בכירים", הם ציינו, "זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשת אירוע של חוסרים, זה מוזר". גנ"מ בן שטרית השיב: "לא הייתי קשור לפרטים הללו בתפקידיי, כולל בתפקידי כעוזר מ"מ נציב שב"ס. הצעת ייעול שלי היא שיש לתקצב כל בית סוהר בתקציב כולל. למפקד המחוז יש תקציב מבצעי". לגבי כוח האדם הוא טען: "אין לי יכולת להשפיע על גיוסים או תקנים. התנהלתי כמו הרבה מפקדים בשב"ס עם פערי כוח אדם. הייתה החלטה ארגונית שגיוסי כוח אדם יוסטו למרכז ולדרום בגלל פערי כוח אדם שם".
מפקד כלא גלבוע הוסיף כי "הקו האדום הוא מונח מספרי. כ-60 אנשי סגל בבתי סוהר גדולים. זה מספר קבוע. אסור לרדת ממנו. כל שינוי בקו הוא בסמכות ממ"ז. בגלבוע הקו האדום עמד על 38 סוהרים במשמרת ביטחון אחת. יש 3 משמרות בבית סוהר - כלומר 114. התקינה עמדה על 212 אנשי סגל. המצבה בפועל הייתה 170, מתוכם 114 בתפקידי ביטחון והשאר מנהלה".
בנוגע למערך השמירה בכלא, בן שטרית ציין כי "נבנו שישה מגדלי שמירה. הבריחה הייתה מתחת למגדל ח'. בפועל מתוקננים רק שניים לאיוש. השניים שפעלו הם מגדל ט' ו-ה'". חברי הוועדה שאלו "למה ארבעת האחרים לא?" ומפקד הכלא השיב: "אני לא משפיע על תקינה. התרעתי ודרשתי לאייש מגדל נוסף. מפקד המחוז אישר לי. כתוצאה מכך, הקו האדום עלה ל-41. אם היה לי כוח אדם הייתי מאייש את כל המגדלים".
מפקד הכלא ציין: "לפעמים שברנו שגרה ואיישנו מגדלים נוספים. לא באופן קבוע, לצורך מראית עין לאסירים". חברי הוועדה שאלו: "היום השישה מאוישים?" ובן שטרית הבהיר: "לא. קיבלתי הנחיה לאייש רק שלושה בגלל פינוי האסירים הביטחוניים מהכלא.היינו שנים אחורה. האמצעים שעמדו לרשותנו הם פטיש גומי שבאמצעות נקישות על קירות ומרצפות וחוש השמיעה של הסוהר - הוא אמור לגלות חלל או מנהרה. די דומה לבדיקת אבטיח. זה מה שסוהרים יודעים".
גנ"מ בן שטרית ציין כי ערב האירוע היו בכלא 350 אסירים ביטחוניים עם דם על הידיים ו-250 אסירים פליליים - "ובהם רוצחים, עדי מדינה, שר לשעבר, מדובבים, עברייני מין, חולי נפש, אגף הפרדה וכו'". לדבריו, "כמפקד בית סוהר מעורב כזה עם רמת ביטחון מרבית נדרשת, הקשב והאתגרים הם רבים לאוכלוסייה הפלילית. ברמת המבנה הפיזי הוא לא היה ברמת ביטחון גבוהה. כ-15 אסירים הוגדרו ברמת סיכון גבוהה לבריחה".
מפקד כלא גלבוע אף ציין כי במאה השנה הגיעו לכלא 21 אנשי חטיבת התכנון של שב"ס, ולדבריבו, בפניהם הוא פירט את פערי כוח האדם. "העליתי צורך לתקנן עוד ארבעה מגדלים", הוא אמר. "מבחינת כוח אדם זה 24 תקנים נוספים. המגדלים נבנו אבל לא היה מי שיאייש אותם. בסופו של דבר, שום דבר לא הבטיח שלא תהיה בריחה ממקומות נוספים".
חברי הוועדה שאלו: "האם הבנת שלא תקבל את בקשתך לאייש את ששת המגדלים?" והמפקד ענה: "אני חושב שאם נבנו מגדלים וחשבו שהם חיוניים לאבטחה, אז צריך לאייש אותם". הוועדה: "מה קרה עם המגדלים אחרי ניסיון הבריחה ב-2014?" וגנ"מ בן שטרית השיב: "לא יודע".
בנוגע לאירועים בולטים בכלא, גנ"מ בן שטרית הסביר כי "לפני כניסתי, בסביבות אוקטובר 2020, נדבקו כ-100 אסירי חמאס בקורונה. היה צורך לטפל ולבודד. אירוע אחר, שהיווה נר לרגליי, זה אירוע שקרה ב-2017, דובר אסירים ביטחוניים דרש לשבץ חיילות חובה בנקודות מסוימות לצורכי סיפוק. האירוע נחקר, הוגש כלפי אסיר ביטחוני כתב אישום והוא הורשע. הייתה תגובה גם לגבי הקמ"ן. הוא הודח מהכלא וחזר לשרת במתקן אחר".
מפקד הכלא דיבר על מערך האבטחה, ועל הצימצוצים בתקציב. הוא אמר כי מפקד המחוז החליט על צמצמום מגדלי השמירה בכלא גלבוע ובשאטה בגלל בעיות כוח אדם. "אני מעריך שהשיקול היה מקצועי, אני הצגתי את הפערים".
בתגובה לשאלה למה ויתר על השמירה במגדל ח', מתחתיו הייתה מנהרת הבריחה, אמר: "איישתי שני מגדלים אחרים שצפו על החומות, יש נקודה מודיעינית שאוכל לפרט עליה רק בדלתיים סגורות. לא יכולנו לערער על החלטת מפקד המחוז. הייתה אסלה שאסיר פלילי הזיז עם הברגים שמקובעים לרצפה, ידענו שזה סימן לניסיון בריחה, קיבענו אותה וזה נגמר".
בנוגע לסוגייה המודיעינית, מפקד הכלא הודה שהוא לא יודע אם הייתה רקע מודיעיני לאירוע, וציין: "אני כמפקד כלא ממודר מעולם ההפעלה המודיעיני. כמפקד בית סוהר אסור לי להפעיל או לגייס מקורות. בתחילת חודש פברואר קיימתי הערכת מצב מודיעינית. דרשתי לקבל תמונת מצב הברחת סלולר לכלא. לדברי הקמ"ן, היו 10 מכשירי סלולר מוברחים בכלא. זה נחשב למספר סביר ביחס למקומות אחרים".
לדבריו של בן שטרית, "ייתכן שהייתה כאן סוג של הונאה בהובלה של אסירים שתרמו אינפורמציה סביב פלאפונים מוברחים, ויצרו בכך תחושת סיפוק בקרב הקמ"ן כדי להסתיר את חפירת המנהרה. אין לי מושג איך זה לא נחשף ברמה המודיענית. ייתכן והאסירים הונו אותנו גם סביב שביתות רעב וכו' כדי להסתיר".
חברי הוועדה אמרו לבן שטרית כי "בכל מקום היו חולשות בבית הסוהר שלך. אין כמעט נקודה שאין בה חולשה מכל מיני סיבות. ובסוף אתה בבית סוהר ברמת איומים גבוהה". מפקד כלא גלבוע השיב: "זה ששני חיילי חובה נכנסים לאגף עם 80 אסירים בטחוניים זה תקין? זה מה יש ועם זה אנחנו עושים מה שצריך. אגב, אני מפוקח ומבוקר על ידי הממונים עליי. להגיד שאנחנו פועלים במציאות מושלמת זה לא, אבל זה מה יש הייתי שמח לקבל מצלמות חכמות. שבועיים אחרי כניסתי לתפקיד התקיימה ביקורת בכלא. במאי 21 נעשתה ביקורת פתע מחוזית בכלא. נבדקו כלל הליקויים שנמצאו בפברואר. הסיכום היה שכלל הליקויים תוקנו. לא נכתב סיכום. הדברים נאמרו על ידי קצין האג"מ המחוזי".
חברי הועדה שאלו את מפקד הכלא: "בסוף, האם אפשר להציג שקציני המטה אכן מימשו את תפקידם ואתה יכול להוכיח?" גנ"מ בן שטרית ענה כי "בכל ישיבת סיכום יום יושב בקר תורן שמונחה על נקודות התורפה שצריך לבדוק. קצין אג"מ אמור לקבל בבוקר דו"ח, והוא עובר על הפערים. על חלק אפילו הייתי חותם".
כזכור, ב-6 בספטמבר ברחו השישה ונמלטו לכפר נאעורה. מחמוד עראדה התקשר לאחיו וביקש ממנו שיגיע ברכב להבריח אותם לשטחי הרשות, אך התוכנית לא יצאה לפועל והשישה התפצלו לזוגות. השישה נתפסו, ארבעה מהם בשטחי ישראל ושניים בעיר ג'נין.
בריחת ששת האסירים חשפה שורה ארוכה של כשלים ומחדלים בכלא גלבוע שאפשרו את הבריחה. בין השאר, הסוהרים שלא הבחינו בבריחה, מגדל השמירה ליד פתח המנהרה לא היה מאויש והזמן, שעה וחצי, שעבר בין בריחת האסירים לגילוי הבריחה, ועד להודעה למשטרה על בריחת אסירים מסוכנים מהכלא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו