"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

תרמית "זכויות האדם": הארגונים מסייעים לאזרחים, ומגייסים לטרור

ההכרזה על הארגונים שמסונפים לחזית העממית כעל ארגוני טרור - צעד אמיץ ומהפכני במאבק הכולל של ישראל • מזכירות המדינה הדורשת "הבהרות מישראל" מלמדת עד כמה הצליחו מלחמות הטרור והתעמולה לחדור לממסד האמריקני

,עודכן
0השמעה
שר הביטחון בני גנץ, צילום: אורן בן חקון

הכרזתו של שר הביטחון בני גנץ עלשישה ארגונים שמסונפים לחזית העממית כעל ארגוני טרור, היא צעד אמיץ ומהפכני במאבק הכולל של מדינת ישראל.

ששת הארגונים מופיעים בפומבי כ"ארגוני חברה אזרחית" או ארגוני "זכויות אדם", אך למעשה הם חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית המלחמה של הפלשתינים נגד ישראל. מהרבה בחינותדווקא הארגונים שאינם משתמשים בנשק חם, משיגים תוצאות מרחיקות לכת נגד ישראל. זו שיטת ההפעלה ארגוני-חזית. מאחוריהם ארגון אויב הנלחם להשמדת ישראל, אך הם מציגים פנים של "זכויות אדם" ו"מאבק משפטי צודק".

תגובת מזכירות המדינה הדורשת "הבהרות מישראל"על הכרזתם כארגוני טרור רק מלמדת כמה עמוק הצליחה הפעולה המשולבת של מלחמת הטרור עם המלחמה התעמולתית לחדור לעומק הממסד האמריקני. ששת הארגונים עוסקים ב"זכויות האסיר" ובהעלאת המודעות לדמוקרטיה ולזכויות האדם. רק בחברה הפלשתינית הם לא נאבקים על דמוקרטיה. במה שמכונה "ועדות עבודה חקלאיות"; אלה מתרכזות בקרקעות ובעבודה חקלאית. ישנו ארגון להגנה על זכויות הילד וארגון הנשים הפלשתיניות. הבולט והידוע בין הארגונים הוא "אל-חאק", שמוגדר בפשטות כארגון זכויות אדם.

דובר מזכירות המדינה האמריקנית, נד פרייס,צילום: אי.פי

נוכחותם של אנשי ארגון החזית העממית בארגונים האלה, כולל כאלה שהשתתפו בפעילות טרור, אפשרה ביתר קלות לעשות את הצעד של מערכת הביטחון. לכאורה הארגונים משמשים גם מוקדי גיוס למאבק הטרור. אבל למעשה, הטרור האלים הפיזי הפך למרכיב מצומצם יותר במלחמה נגד ישראל.יש כאן הכרה מצד הגורם הביטחוני המדיני הגבוה במדינה בכך, שמערכה נגד ישראל מתנהלת על ידי גופים שתפקידם לייצר לוחמה פסיכולוגית, תעמולה, וכן מלחמה תוך ניצול הזירה המשפטית.

בזמנו ניסו ממשלות הימין להטיל הגבלות על ארגונים ישראליים שמרוב הבחינות הם מקבילים לארגונים הפלשתינים. אלו היוארגונים במימון וביוזמת הקרן החדשה לישראל ובמימון האיחוד האירופי, גרמניה, ארצות סקנדינביה וכו'. השת"פ הישראלי-פלשתיני במערכה הזאת הוא הגורם העיקרי להרבה טלטלות במדינה מזה שנים; הם יצרו הרתעה כלפי הדרג הפיקודי הצבאי; והם הפכו למנועי שנאה מאוד אפקטיביים נגד ישראל, כולל נגד היהודים, ברחבי העולם המערבי.

ארה"ב, הדורשת הבהרות מישראל, היא מדינה שבה ה-FBI קיבל הנחיות מהתובע הכללי לטפל בהורים סוררים המתנגדים ללימודי תעמולה בבתי הספר כמו בטרוריסטים. הצעד של גנץ פותח חזית נוספת מול ארה"ב, ומוטב להשלים עם המצב שבו ישראל וארה"ב נמצאות בעימות סביב איראן, פתיחת הקונסוליה בירושלים, בנייה בהתנחלויות וניהול המאבק בטרור. נראה שגנץ לא חושש מתגובותיהם של אבתיסאם מראענה, תמר זנדברג וניצן הורוביץ. עד אישור התקציב אפשר להעביר הרבה פילים דרך הקואליציה הצרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר