מצלמות מעקב שלא מותקנות בזווית נכונה, חרך שממוקם בגובה נמוך ובמקום שמסומן כבעייתי והחלטה למרות הכל להתמקם שם, נהלי ירי מבולבלים, ועל פי עדות אחת לפחות שני מעצורים בנשק שאינו שלו. עם העובדות הללו יצטרך צה"ל להתמודד בניסיון להסביר את מותו של הלוחם המנוח, סמ"ר בר-אל חדריה שמואלי ז"ל.
נזכיר כי משפחתו של שמואלי ז"ל פנתה אתמול במכתב אל הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, באמצעות עורך הדין רן כהן רוכברגר, לשעבר הסניגור הצבאי הראשי, בדרישה לפתוח בחקירה ולהקים ועדת בדיקה "בלתי תלויה" על מה שהיא מצביעה כ"כשלים מערכתיים".
המשפחה מציינת בעיקר כי היו "אי בהירות לגבי נהלים ודרישה מהכוח להכיל אירועים", וטוענת כי היא מסתמכת על עדויות של חיילים וחבריו של בנם. נציין כי האם ניצה אף קראה בזמן ההספד בהלוויה לגורמים בצה"ל, במשטרה ובמג"ב לספק תשובות.
משרד הביטחון והמדינה השקיעו רבות במכשול לאורך העוטף. לצד החסמים הקשיחים בוצעה השקעה רבה באמצעים טכנולוגים גלויים וסמויים. נקודות תורפה נותרו במספר מקומות, בעיקר בגדר, דבר שלא מנע חדירות. ואולם מדובר בחדירות מועטות אשר מתגלות במהרה על ידי הכוחות בשיתוף תצפיתניות והסמב"ציות בחמל"י המוצבים לאורך העוטף.
גם השטח הפתוח מהצד הפלשתיני מקל על הכוחות לפעול ולגלות כל תנועה לעבר מכשולי העוטף. כמו כן בוצעה השקעה אדירה ועמידה שהוכיחה את עצמה בכל הקשור לחסימת מנהרות תקיפה וחדירה של החמאס ושאר הארגונים. במקומות שמגנים על ישובים סמוכי גדר הוקמו גם חומות גבוהות ובהן בין השאר חרכי ירי. וזה מה שמוביל לשאלה הראשונה.
כיצד הוקם חרך ירי שמסכן את לוחמים?
בנקודה שבה נהרג בר-אל החומה אינה גבוהה דיו והחרך ממוקם יחסית בגובה נמוך. עובדה: המחבל הצליח לירות אל תוך החרך, שם שוהים לוחמים ובעיקר צלפי צה"ל, מבלי שהיה צורך מבחינתו לטפס. רק להניף את היד להכניס את האקדח ולירות.
הלוחם שנמצא שם לא יכול היה לראות את מי שנמצא מולו מאחר ושדה הראיה שלו חלקי. הוא לא יכול לראות לצדדים ובטח שלא מי נמצא למטה אלא אם הוא מוציא את הראש החוצה, דבר שמסכן אותו לאפשרות שיפגע מצלף פלשתיני. ראות הלוחם הצה"לי מתוך החרך במיוחד אם הוא אוחז בנשק, שזו המטרה, מוגבלת לצדדים.
על פי הנוהל בחרך שכזה צריכים לשהות לפחות שניים עד שלושה לוחמים. על פי גורם בצה"ל עימו שוחחנו עולות שתי טענות: או שהלוחם היה לבד, או שהיה עם עוד שני לוחמים. התחקיר המבצעי הצבאי טרם סיפק תשובות. על פי מקורבי המשפחה, וזו טענה שהעלתה גם האם בהלוויה, בר-אל שלח הודעה שאינו מבין את הנוהל ולא מבין מה הם עושים שם.
גורם צבאי שמכיר את המקום וגם את החיילים והלוחמים של מג"ב שפעלו אותו יום בגזרה אמר: "הייתה מראש החלטה שלא מתקרבים לחרך הזה כי הוא נחשב מסוכן. ברגע האחרון החליטו בכל זאת שלמשך כמה דקות נוספות יאיישו את העמדה הזו שמוכרת בבעייתית. זו הייתה החלטה של רגע שעלתה בחיי אדם". נציין כי על פי משפחת שמואלי החרך הזה נסגר ונסתם יממה לערך לאחר האירוע.
איך לא ראו את החמוש שהתקרב מתחת לחרך?
אנשים שמתקהלים ומגיעים לגדר, או במקרה הזה לחומה, מתוצפתים למרחק רב מהחומה ומהגדר. אלא שאז מגיעים לשטח מת שלא ניתן לראות כמה התקרבו לחומה, היכן הם והאם הם נושאים נשק, במיוחד אם זה מוסווה.
הסיבה לכך על פי לוחם ששירת במקום: "יש מצלמות מעקב שרואות הכל. אבל באותה חומה המצלמה ממוקמת במצב כזה שהחומה מסתירה את הראות שלה. התריעו על זה בעבר. לכן מי שהגיע עד לחרך היה מבחינתנו בשטח מת שלא יכולנו לראותו. רק בשנייה האחרונה כשהוא ירה צעקו כדור אש. לא ניתן היה להגיב בגלל הסיטואציה. הכל היה מאוחר מידי".
הטענה הנוספת היא שלמרות שראו התקרבות ממשית לגדר, לא בוצע ירי הרחקה מאסיבי בטרם ייתקרבו לחומה. אחר כך, שנעלמו החשודים משדה הראייה, לא הופעל אמצעי אחר לזיהוי ולא נעשה שימוש בשום אמצעי כדי לתצפת מזווית אחרת.
מהו נוהל הירי באירוע כזה?
גרסאות שונות נשמעות לגבי הכלת האירוע והתפקוד. מחד אמרו שקיבלו הוראה לא לירות. מאידך, בהלוויה אישר מפקדו של שמואלי ז"ל שהיה אישור לירי הרחקה ועובדה שהלוחם המנוח ירה ואף פגע בלפחות חמישה מחבלים. אז לפחות לפי עדות זו היה אישור ירי. השאלה אם היה אישור ירי כל הזמן או רק הנחיה לביצוע מספר יריות כדי לנסות להרתיע.
חשד: מעצור בנשק הלוחם בנשק שלא שלו
צלף משתמש ברובה צלפים שמותאם אליו, כדי שיעמוד במספר עקרונות: יד היורה, העין שעל הכוונת, נשק שבוצע בו איפוס ועוד. על פי עדות שבידי "ישראל היום" הועלתה טענה מצד לוחמים וחבריו של בר-אל שמואלי ז"ל, שהנשק שבו השתמש אינו שלו.
על פי הטענה הוא קיבל את הנשק אחרי שהוא הוקפץ למעשה לאירוע, ולא הספיק להצטייד בנשק הצלפים האישי. לכן מדובר בנשק שלא הותאם אליו והוא לא הספיק לאפסו ולהתאימו.
אבל אם לא די בכך, על פי אותה עדות בר-אל נכנס לחרך, ירה מספר כדורים ואז צעק מעצור. "הוא הלך אחורה וטיפל במעצור, חזר לחרך וניסה לירות, ואז גילה ששוב ישנו מעצור ובאותה שנייה ניסו לחטוף לו את הנשק בלי שהוא מצליח לירות. בזמן זה הגיע המחבל וירה בו", לשון העדות.
תגובת דובר צה"ל: "בימים אלו מתקיים תחקיר מעמיק ויסודי בנושא נסיבות פציעתו ומותו של סמ״ר בראל חדריה שמואלי ז״ל. לכשיסתיים, ממצאי התחקיר יוצגו ולמשפחתו של בראל חדריה שמואל ז״ל ולאחר מכן יפורסמו. צה״ל רואה חשיבות רבה בקיום תחקירים מעמיקים, למידה והפקת לקחים מאירועים מסוג זה. צה״ל מביע עצב עמוק ומשתתף בצער המשפחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו