דו"ח המכון למחקרי ביטחון לאומי: "ישראל צריכה להיערך לתמרון יבשתי מול חמאס ברצועת עזה"

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הציג היום (שלישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג את הערכתו המעודכנת באשר לאיומים הביטחוניים על מדינת ישראל. במרכז הדו"ח איראן והתקדמותה לעבר פצצת גרעין, שימור כוחו של חיזבאללה בלבנון נוכח המשבר במדינה והמצב בגזרה הצפונית וכן התייחסות לסכסוך הישראלי-פלשתיני, לעימותים מול עזה ולנעשה בגזרת יו"ש.

לדברי המכון, ההערכה הושפעה משורה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים בחצי השנה החולפת, וביניהם ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.

איראן – האיום החמור ביותר

על פי ההערכה המעודכנת של המכון, תכנית הגרעין של איראן נותרה האיום החמור ביותר על ישראל. איראן צוברת ידע וניסיון שנדרשים לנשק גרעיני, מתקדמת בהעשרת אורניום לרמות גבוהות והחלה בייצור אורניום מתכתי, לצד יכולות טכנולוגיות בתחום הפעלת צנטריפוגות מתקדמות.

בחסות השיחות בווינה על חזרה להסכם הגרעין משנת 2015, איראן ממשיכה ואף האיצה את פיתוח החומר הבקיע החיוני לפצצה גרעינית, בעוד לא ברור אם טהרן מעוניינת לחזור להסכם או שהיא משתמשת בשיחות כטקטיקה למשיכת זמן. מה שכן, בזמן זה חצתה טהרן קווים שלא נחצו בעבר בהעשרת אורניום ל-60 אחוזים, ייצור אורניום מתכתי וצמצום הפיקוח, וזאת כדי להפוך למדינת "סף גרעינית" ולקצר את משך הזמן שיידרש ל"פריצה" לנשק גרעיני.

במקביל, מציינים במכון, ישראל צריכה לוודא קיומה של אופציה צבאית ישראלית אמינה מול איראן ולהיערך לתרחיש של אי-השגת הסכם, שבו איראן מתבססת במצב של "סף גרעין קרוב" עם יכולת "פריצה לפצצת גרעין" בטווח זמן של חודשים בודדים.

ב-INSS מציינים כי במקרה שבו יושג הסכם עם איראן, יידרש דיון מעמיק בין ישראל לארצות הברית לגבי השלב הבא, על הסכם עוקב "ממושך עם פיקוח חזק יותר". ישראל צריכה לדון עם ארה"ב בתוכן הסכם שכזה, וכן בשאלה מה יקרה אם הוא לא יושג, וכל זאת תוך שימור חופש פעולה לישראל. 

באשר להמשך ההתבססות האיראנית באזור, ובעיקר בעיראק, בסוריה בלבנון ובתימן, סבורים במכון כי על ישראל "להמשיך ולסכל את ההתבססות האיראנית בזירה הצפונית ולשבש את פעילותה האזורית במסגרת המערכה המתמשכת שבין המלחמות (מב"מ), לשפר יכולות ולא לגלות סימני עייפות במאבק נגד ההתבססות האיראנית".

כמו כן, במכון מציינים את ה"חשבון הפתוח" של איראן עם ישראל, בעקבות כמה אירועים שיוחסו לישראל כמו חיסון מדען הגרעין פחריזאדה, הפגיעה במתקן הרכבת הצנטריפוגות, פגיעה בנתנז, ותקיפות בסוריה, והתגובה האיראנית תגיע כשהדבר יתאפשר.

האיום מצפון: לבנון מתפרקת – חיזבאללה משמר את כוחו

באשר לזירה הצפונית, מציינים במכון כי פוטנציאל האיום הגזרה גובר נוכח התפרקות לבנון ומצבה הכלכלי הקשה, כמו גם והמשך הפיצול בסוריה, מה שמאפשר לאיראן להעמיק את מעורבותה והתבססותה ביכולות תקיפה מדויקות בעומק ישראל. לפי המכון, "למרות ששוררת הרתעה הדדית בין ישראל לחיזבאללה, גדל פוטנציאל ההתדרדרות כתוצאה מפעילויות שעלולות להוביל לדינמיקה של הסלמה".

במקביל, חיזבאללה משמר את כוחו וממשיך לבסס את אחיזתו במערכת הלבנונית, למרות מצבו הקשה והביקורת הגוברת כלפיו. הארגון מוסיף לבנות את יכולות התקיפה המדויקות, "באופן המציב אותו כאיום ממשי וחמור לישראל וכחוד החנית של הציר השיעי נגדה". במכון מעריכים כי חיזבאללה עדיין מרוסן, אך יחד עם זאת, על צה"ל להיערך לתרחישי הסלמה שעלולה להתפתח למלחמה בצפון. "הממשלה נדרשת לקבוע את האופן והעיתוי של הטיפול בפרויקט דיוק הטילים. בנוסף, על ישראל לקדם מאמץ בינלאומי ואזורי למניעת הידרדרות לבנון לתרחישי קיצון של אנרכיה, מלחמת אזרחים, או השתלטות חזבאללה על המדינה", ציינו במכון.

גם סוריה נתונה במשבר כלכלי עמוק, שמעמיק את תלות משטר אסד ברוסיה ובאיראן. לפי הדו"ח, ההתבססות האיראנית בסוריה מתמקדת כיום במאמץ לגייס כוח אדם מקומי, להעתיק את מרכז הכובד למזרח ולצפון (חלב) ולהעמיק את ההתבססות האזרחית תוך השקעה בנדל"ן ובמוסדות חינוך ותרבות.

רוסיה ואיראן מתחרות על ההשפעה בסוריה, אך תלויות זו בזו ובמשטר אסד באשר לשמירת הנכסים הצבאיים והכלכליים שלהן במדינה. ממשל ביידן טרם גיבש אסטרטגיה כלפי סוריה, ובינתיים, לשמחת ישראל, שומר על נוכחות של כוחות אמריקאים במזרח המדינה, ובכך בולם השתלטות איראנית על מרחב הגבול העיראקי-סורי והרחבת הגשר היבשתי מטהראן לדמשק ולבירות.

"על ישראל להכיר בכך שסוריה תיוותר מפוצלת, וכי כל עוד אסד בשלטון לא ניתן יהיה לדחוק את איראן ושלוחיה משטח המדינה", ציינו במכון והדגישו כי "במטרה לצמצם את האיום האיראני הנשקף מסוריה, ישראל נדרשת לעצב מדיניות פרו-אקטיבית לדחיקת איראן ושלוחיה מסוריה – באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים ואזוריים ובכינון רשת של בעלי ברית אפשריים במדינה ותמיכה בהם".

"על ישראל לשפר מוכנות למבצע צבאי ברצועה, שיכלול תמרון יבשתי"

"יש לחזק את הרשות ולקדם הבנות עם חמאס להפסקת אש לזמן ממושך שתכלול את נושא השבויים והנעדרים ושיקום תשתיות רצועת עזה", קבע המכון בהתייחס לזירה הפלשתינית, והדגיש כי התערערה ההנחה לפיה זירה זו שולית בסדר היום הבינלאומי והאזורי.

על פי המכון, המחאה הפלשתינית בירושלים ובגדה בזמן העימות שיקפה את מגבלות מדיניות הבידול שהנהיגה ישראל במשך שנים, תוך עידוד הפיצול הפנים-פלשתיני. "ההתפתחויות והאירועים האחרונים אמורים להדריך חשיבה ישראלית מחודשת ביחס לזירת הסכסוך עם הפלשתינים", ציינו במכון והדגישו כי יש לחזק את הרשות להשגת יציבות בגדה וכדי לשמרה כפרטנר להסדר עתידי.

עוד טענו כי יש לקיים דיאלוג מדיני רם דרג, להעמיק את התיאום הביטחוני, להיערך לסוף עידן אבו מאזן, ולקדם הפסקת אש ארוכת טווח בעזה, בתיווך מצרי ובסיוע בינלאומי, שתכלול גם שיקום ופיתוח כלכלי תוך כינון מנגנון אפקטיבי למניעת התעצמות. באשר למערכה נוספת ברצועת עזה, בהערכה ציינו כי על ישראל לשפר מוכנות למבצע צבאי ברצועה, שיכלול תמרון יבשתי לפגיעה קשה בזרוע הצבאית של חמאס.

הזירה הגלובאלית

באשר למערכת הבינלאומית, ציינו המכון כי יש לבסס יחסים קרובים עם הנשיא ביידן, לחדש את הדיאלוג עם האיחוד האירופי, לחזק את קשרי ישראל עם הקהילות היהודיות ולהיערך בהתמודדות בחזית המשפטית.

על פי המכון, המזרח התיכון נמצא בעדיפות נמוכה עבור המערכת הבינלאומית, מלבד המאמצים לחזור להסכם הגרעין עם איראן ולהכיל מוקדי משבר צבאיים ואזרחיים, המסכנים מקורות אנרגיה ונתיבי שיט או גורמים לגלי הגירה ולטרור. ישראל נדרשת, בראש ובראשונה, לבסס את היחסים עם הנשיא ביידן וממשלו ולשקם את מערכות היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ובסיס תומכיה, וביניהם גם רוב היהודים בארצות הברית, תוך שימור היחסים הקרובים עם המפלגה הרפובליקנית ותומכיה.

בנוגע למערכת האזורית, מדגישים במכון הזדמנות ל"נורמליזציה 2.0", להרחיב את הנורמליזציה למדנות נוספות ובמקביל לשקם את היחסים עם ירדן ולהכיר במעמדה המיוחד של מצרים בציר המדינות המתון. כן ממליץ המכון להפחית את החיכוך מול אנקרה (תוך הימנעות מעימות גלוי עם הנשיא ארדואן) ולהמשיך לחזק את הגורמים המתנגדים להשפעתה באזור.

"ההרתעה הישראלית תקפה, אויביה מודעים לכוחה"

לבסוף, ציינו במכון כי "ההרתעה הישראלית מפני עימות רחב היקף ומלחמה – תקפה.  אויביה מודעים לכוחה וכולם עסוקים בבעיותיהם הפנימיות. עם זאת, עימות יכול להתרחש, גם בזירה הצפונית וגם מול עזה, בשל דינמיקה של הסלמה". עוד הובהר כי בעימות הבא צה"ל יפעיל את יכולותיו ההתקפיות ויגרום נזק נרחב לצד השני, אך עלול להתקשות להגיע למצב של הכרעה ברורה וחד-משמעית. במלחמה כזאת העורף הישראלי צפו לספוג ירי מאסיבי, שחלקו גם מדויק, וחלקו יחדור את מערך ההגנה האווירית.

לפני ההערכה, ישראל תידרש להתמודד עם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים על העורף, עם חדירת כוחות קרקעיים לשטח ישראל בהיקף של אלפי לוחמים ועם מתקפות סייבר ותודעה, שתכליתן ערעור כושר העמידה של הציבור הישראלי ואמונו בהנהגה המדינית והצבאית.

עוד ציינו במכון כי המשבר הפנימי בישראל, של הפערים הגדלים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, השלכות מגפת הקורונה, העימותים האלימים בערים המעורבות בין ערבים ליהודים וריבוי מובלעות בלתי נשלטות בישראל, מחייבים ריכוז מאמץ של הממשלה בטיפול בענייני הפנים.