בנייני חברת NSO | צילום: איי.אף.פי.

גורמים בישראל: חקירת פרשת "פגסוס" עלולה לסבך את היחסים עם מרוקו ועם בחריין

מערכת הביטחון תבדוק את חברת NSO • צוות בין משרדי יבחן את הטענות, שלפיהן התוכנה הישראלית סייעה לממשלות בריגול אחר יריבים פוליטיים ועיתונאים • החשש: היווצרות משבר מול שורת המדינות שבהן היא הופעלה

ישראל תפתח בבדיקת הטענות כי תוכנת "פגסוס" של חברת NSO הישראלית שימשה ממשלות כדי לרגל אחר יריבים פוליטיים, עיתונאים ופעילי זכויות אדם.

צוות הבדיקה צפוי לכלול נציגים ממשרד הביטחון, מהמטה לביטחון לאומי, מהמוסד, וכן גורמים נוספים. הצוות ילווה משפטית, ומטרתו לברר אם חברת NSO פעלה בניגוד להיתר היצוא הביטחוני שניתן לה על ידי האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון, ואם נעשה שימוש במוצרים שלה על ידי לקוחות שונים בניגוד לתנאי ההיתר.

ההחלטה על בדיקת הפרשה התקבלה בעקבות התהודה העצומה שקיבל התחקיר רחב היקף שפורסם השבוע ב־17 כלי תקשורת ברחבי העולם, ובהם עיתונים מובילים כמו ה"וושינגטון פוסט" האמריקני וה"גרדיאן" הבריטי. התחקיר התבסס על רשימה מודלפת של 50 אלף מספרי טלפון, שאחריהם ביקשו ממשלות שונות בעולם לעקוב לכאורה באמצעות תוכנת פגסוס שאותה רכשו מחברת NSO.

שר הביטחון גנץ,

על פי ממצאי התחקיר, הרשימה כוללת לפחות עשר ממשלות שהזינו מספרי טלפון לרשימה שהודלפה - הודו, הונגריה, איחוד האמירויות, בחריין, סעודיה, מרוקו, מקסיקו, קזחסטן, אזרבייג'ן ורואנדה.

עורכי התחקיר טענו כי ב־37 מקרים שנבדקו, נמצא כי בוצעה פריצה או נעשה ניסיון לפרוץ באמצעות תוכנת פגסוס לטלפונים של גורמים פוליטיים, גורמי ממשל, עיתונאים ופעילי זכויות אדם. אתמול דווח גם כי כמה ראשי מדינות נכללו ברשימת הטלפונים, ובהם נשיא צרפת עמנואל מקרון.

הפרסום הרחב עורר גל מחאה עולמי נגד חברת NSO. משרד התובע בפריז הודיע כי פתח בחקירה, לאחר שאתר התחקירים Mediapart טען כי שני כתבים שלו היו תחת ריגול מצד שירותי המודיעין של מרוקו, שהשתמשו בתוכנת פגסוס. בהודו דיווח אתר החדשות "The Wire" כי הממשלה ביקשה לעקוב אחר הטלפון הסלולרי של רהול גנדי, מבכירי האופוזיציה במדינה.

נשיאת הנציבות האירופית אמרה שלשום כי אם הפרסומים נכונים, מדובר במעשה שהוא "לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת". נציבת האו"ם לענייני זכויות אדם, מישל בצ'לט, אמרה כי הדיווחים מדאיגים, וטענה כי "הקו האדום נחצה שוב ושוב ללא עונש".

מבוכה בצמרת

הפרסומים האלה גרמו למבוכה רבה בצמרת המדינית־ביטחונית בישראל. NSO פועלת מישראל, ומוצריה מיוצאים תחת פיקוח הדוק של אפ"י. יתרה מזאת, גורמים רשמיים אף סייעו לחברה למכור את מוצריה בכמה מדינות שאין לישראל קשרים רשמיים עימן. זאת, כדי לסייע להן להילחם בגורמי טרור שונים, וכן על מנת לסלול את הדרך למכירת מוצרי טכנולוגיה ישראליים נוספים. לפי הפרסום השבוע ב"ניו יורק טיימס", סיוע כזה ניתן בין היתר בסעודיה.

שר הביטחון בני גנץ התייחס אתמול לפרשה ואמר בתמציתיות כי "אנו לומדים כעת את הנושא". גנץ הוסיף כי "ישראל, כדמוקרטיה מערבית ליברלית, מפקחת על יצוא מוצרי סייבר לפי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ובהתאם למשטרי פיקוח בינלאומיים. כמדיניות, מדינת ישראל מתירה יצוא של מוצרי סייבר מפוקחים אך ורק לממשלות, אך ורק לשימוש חוקי, וספציפית למטרות מניעה וחקירה של פשעים וטרור. על המדינות הרוכשות מערכות אלה לעמוד בהתחייבויותיהן לדרישות אלה".
"פעולות חדות יותר"

אולם גורמים שונים אמרו אתמול כי חומרת הפרשה והתהודה שלה מחייבות "פעולות והצהרות חדות יותר", כדבריהם. הם הביעו חשש כי הסתפקות ב"לימוד" של הנושא לא תפחית מהביקורת הבינלאומית על ישראל ומהדרישה כי תחקור את הפרשה. חלק מהגורמים טענו אתמול בשיחות סגורות כי עלולה להיווצר "מסה מסוכנת" של לחץ, וכי הימנעות מחקירה גלויה של הפרשה (או בשפה המכובסת: "בדיקה") תיצור את הרושם שיש לישראל מה להסתיר, וכי השימוש הפוגעני שנעשה לכאורה בתוכנת פגסוס היה על דעתה ובאישורה.

מנגד, טענו כמה גורמים כי חקירה כזאת עלולה לסבך את יחסיה של ישראל עם שורה של מדינות רגישות, ובהן סעודיה, איחוד האמירויות, מרוקו ובחריין. לדבריהם, לישראל יש אינטרס מובהק לשתף פעולה עם השליטים במדינות האלה כנגד איומים משותפים כמו איראן והטרור, והחקירה עלולה להביך את חלקן ולפגוע במישרין בקשרים בין המדינות.

פגסוס היא תוכנת תקיפה, שמאפשרת לפרוץ לטלפונים סלולריים ולחלץ מהם את כל המידע, לרבות תכתובות ותמונות, מבלי להותיר עקבות. היא גם מאפשרת למשתמשים בה להפעיל מרחוק את המצלמה והמיקרופון של הטלפון שנפרץ. על פי נתוני חברת NSO, נמכרה התוכנה ל־45 מדינות. בעבר פורסם כי נעשה שימוש בתוכנה כדי לעקוב אחר מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם במקסיקו ובאיחוד האמירויות, וכי היא שימשה את ממשלת סעודיה במסגרת חיסולו של העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י, דיווח שהוכחש על ידי החברה.

מנכ"ל NSO, שלו חוליו, אמר אמש: "הלוואי ומדינת ישראל תבצע בדיקה כדי לנקות אותנו מההאשמות השקריות". עוד הוסיפו בחברה: "מדובר בדו"ח שקרי שמבוסס על הנחות יסוד שגויות, במסגרת קמפיין מאורגן ומתוזמר היטב על ידי בעלי עניין ידועים. החברה שוקלת את צעדיה המשפטיים למול הטענות ההזויות המוצגות בדו"ח. יודגש כי מוצרי החברה נמכרים אך ורק לגופי מודיעין ואכיפת חוק, כחלק מהמלחמה בטרור ובפשיעה החמורה בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...