לא משנה איזו ממשלה מחכה לנו - ממשלת שינוי וחרדים, ממשלת מיעוט או ממשלת אחדות - סביר להניח שהיום שאחרי ישראל כ"ץ במשרד הביטחון מתקרב. גורמים במערכת הביטחון מבקשים כבר יותר משנה להחזיר את המעצרים המנהליים נגד חשודים יהודים בפשיעה לאומנית ביהודה ושומרון.
אם ימונה שר אחר, חידוש הצווים יהיה תרחיש סביר. באוקטובר כינס הרמטכ״ל אייל זמיר את אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, את מפקד מחוז ש"י ניצב משה פינצ׳י ואת נציג החטיבה היהודית בשב"כ לדיון על המאבק בפורעי הגבעות. זמיר ובלוט הדגישו בפתח הישיבה שהטרור הפלסטיני הוא האיום המרכזי בגזרה. בספטמבר ייחס בלוט את הירידה בטרור למערך הסיכול הוותיק שפועל בגזרה.
במאבק בפורעים יהודים עומדים לרשות הכוחות פחות כלים. בדיון הוחלט להרחיב את פעילות מג"ב נגד הפורעים, להעביר לצה"ל חלק ממשימותיו השוטפות של החיל ולחדד את הנהלים לעיכוב חשודים, לצד הוספת אמצעים משפטיים נוספים למאבק בפורעים ובאנרכיסטים. אך בחדר היה ברור שהצעד המרכזי שגורמי הביטחון מבקשים לקדם הוא החזרת המעצרים המנהליים, כדי להרתיע את הפורעים ולהרגיע את הרוחות בשטח. בלוט ביקש בעבר לחדש את השימוש באמצעי הזה.
ראש השב״כ דוד זיני התנגד למהלך ותמך בחלופות כמו איזוק אלקטרוני. באוקטובר הזהיר בקבינט שאם החלופות לא יספיקו, הוא עשוי לדרוש את החזרת הצווים. הוא גם קרא לראשי ההתיישבות ולגורמים האזרחיים לצאת נגד האלימות. בנובמבר 2024, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, הודיע כ"ץ על הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהלי נגד יהודים ביו״ש. השימוש בכלי נגד חשודים בטרור פלסטיני נמשך. באוקטובר האחרון חזר כ״ץ על התנגדותו ודרש שמחוז ש״י יטפל באלימות, מהמניעה ועד להעמדה לדין.
"אותם חבר׳ה בגבעות מגיעים לחדרי החקירות ומסרבים לדבר", אומר בכיר לשעבר בשב״כ ששוחח עם "היום". "הם מעדיפים לשבת מול ספר תהילים ולהתפלל עד סוף החקירה. אז אי אפשר להוציא מהם מילה". זכותו של חשוד לשמור על שתיקה בחקירה, ואפשר להגיש כתב אישום גם בלי הודאה. "אי אפשר להשיג אף בן אדם מהגבעות שיגיד מה הם עשו, בגלל שהם כולם ביחד. אין לך דרך להביא ראיות טובות וחותכות", הוא אומר. לטענתו, יש חשודים שמשתחררים בתחושה שהצליחו לחמוק מעונש, ואז "חוזרים על המעשים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם".
"אלה מילים ריקות", השיב כשנשאל על הדרישה להסתפק בהליך הפלילי במקום המנהלי. "אני יכול להגיש להם כתב אישום מעפן ואז נראה מה הם יגידו", אמר בתסכול. ״אם תמצאו צורת פעולה אחרת שתצליח להעמיד לדין את האנשים האלה, נהדר. אבל כל עוד אלה כללי המשחק, אין לנו שום דרך פעולה אחרת חוץ ממעצרים מנהליים", הוסיף.
כמובן שלחזרת המעצרים המנהליים יש לא מעט מתנגדים. "במקום לעבוד קשה ולהביא ראיות הם פשוט מוציאים מעצר מנהלי", אמר בעבר ל"היום" ראש מועצת שומרון, יוסי דגן. לטענתו, השימוש בצווים החליש את יכולות החקירה של המשטרה והשב״כ. ראש מועצת בנימין ישראל גנץ אמר ב-2023 שמעצר מנהלי נגד אזרחים הוא "כלי פסול במדינה דמוקרטית". באותה שנה, אחרי ששר הביטחון יואב גלנט חתם על צווי מעצר מנהליים נגד ארבעה יהודים, אמר בצלאל סמוטריץ׳ כי השימוש בכלי כלפי מתיישבים "פסול דמוקרטית ומוסרית" וקרא להעמיד את מפירי החוק לדין.
איש התיישבות בכיר סיפר על שיחה שקיים לפני כמה שנים עם קצין במחלקה היהודית בשב״כ. הקצין כינה את המציאות בגזרה "המערב הפרוע" ותיאר הרחקות ומעצרים מנהליים כדרך להגן על אזרחים. הוא דיבר על החזקת חשוד עד שהסכנה תחלוף, או, כפי שזוכר איש ההתיישבות, "עד שהוא הבין את המסר". אך כנראה הטיעון החזק ביותר נגד חזרת המעצרים המנהליים הוא החשש מטעויות. ד׳, שהוחזק לפני כמה שנים במעצר מנהלי, מספר כי בהמשך התברר שלא היה מעורב באירועים שיוחסו לו. לטענתו, השימוש בצווים מרגיל את המשטרה ואת השב״כ להסתפק ב"תחושת בטן" במקום לאסוף ראיות שיספיקו למשפט. "כמה פעמים טעו בעבר גורמי האכיפה בזיהוי או בהבנה של מי אשם ומה הוא עשה? יש בני אדם שהחיים שלהם נהרסים מהמצבים האלה והם לא עשו שום דבר".
"לדעתי זה מסוכן מאוד ומזעזע מאוד, ואסור להחזיר את זה", אומר ד׳. "האם אני חושב שצריך לפעול ביד קשה נגד אותם פורעים? כן. אבל תעשו את זה לפי החוק". מעצר מנהלי מעוגן בדין וכפוף לביקורת שיפוטית. הוא מאפשר לשלול חירות בלי כתב אישום כדי למנוע סכנה עתידית הנשקפת מאדם מסוים, ולעיתים נשען על חומר חסוי שהעצור וסנגורו אינם יכולים לעיין בו.
שר הביטחון הבא יצטרך להכריע אם לחדש את השימוש בכלי, או למצוא כלים אחרים למען גורמי הביטחון. תהיה ההחלטה אשר תהיה, היא צפויה לעורר לא מעט התנגדות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו