70 שנה למבצע קדש, משיק ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את האתר הרשמי המקיף ביותר שפורסם עד היום על המלחמה, ובו למעלה מ-4,500 תצלומים, מסמכים ומפות שחלקם הגדול טרם נחשפו.
בין היתר, מסמך ובו ציטוט של בן גוריון על עזה: "אנו מוכרחים לקחת אותה [...] אילו הייתי מאמין בנס - הייתי רוצה שתיבלע בים"; אזהרתו מפני המלחמה הבאה "תל-אביב תופצץ, חיפה תופצץ, ואנשים יהרגו. לא לוחמים, נשים, ילדים".
כן נחשפים דברים שכתב שמעון פרס על החלטותיו של בן-גוריון – "נצחון שלנו בקרב, אין פירושו דווקא הקרב האחרון, אך נצחון ערבי עלול להיות הנצחון הסופי", לצד חומרים ארכיוניים נוספים, עדויות ותמונות נדירות.
האתר מרכז חומרים המתעדים את ההכנות למלחמה, את הדיונים וההחלטות של הדרג המדיני והצבאי, את מהלכי הלחימה ואת האירועים שהתרחשו במהלכה ולאחריה. בין החומרים גם תיעוד כיבוש רצועת עזה ורפיח, סקירות מבצעיות ודברי סיכום ולקחים של בכירי מערכת הביטחון.
בין היתר, ניתן למצוא באתר את דבריו של בן גוריון, בכנס קצינים בכירים שהתקיים ב-4 באפריל 1957, לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה ומחצי האי סיני, שהתייחס לשיקולים הביטחוניים והמדיניים שנגעו לשליטה ברצועה. במהלך דבריו ציטט בן-גוריון מתוך ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-28 באוקטובר 1956, ערב היציאה למבצע: "רצועת עזה היא מטרה 'אמברסינג' [...] אנו מוכרחים לקחת אותה [...] אילו הייתי מאמין בנס - הייתי רוצה שתיבלע בים".
בהמשך התייחס לאפשרויות השונות לניהול הרצועה: "אנו יודעים שרצועת עזה היא צרה בכל משטר, איזה משטר שלא יהיה, אם זה משטר ישראלי, או משטר ישראלי פלוס או"מ. או משטר או"מ בלי ישראל".
בן-גוריון ציין כי בעיניו האפשרות הגרועה ביותר הייתה שלטון מצרי ברצועה, אך התייחס גם לקשיים הכרוכים בהישארות ישראלית בעזה בתנאים של בידוד בינלאומי והצורך להתמודד עם טרור ולדכאו: "אבל היה ברור שהישארותנו בעזה, לאחר שהעולם מנדה אותנו, ויהיה שם טרור ואנו מוכרחים לדכא אותו - אין זה לפי יכולתה וצרכיה החיוניים של ישראל. טרור זה היה הורס אותנו".
בדבריו התייחס בן-גוריון גם לאחריות כלפי תושבי הרצועה והפליטים ולסכנות הביטחוניות שהתחדשו ביישובי הגבול, ובהם נחל עוז ונירים.
בתיעוד נוסף מדבריו לאחר מבצע קדש, הזהיר בן־גוריון מפני הסקת מסקנות מהצלחת המערכה לגבי אופייה של מלחמה עתידית. הוא ציין כי במהלך מבצע קדש תוכננה המערכה באופן שנועד לצמצם את מספר הנפגעים, אך אין ביטחון שניתן יהיה לעשות זאת גם במלחמה הבאה: "זה לא יהיה כך במלחמה הבאה. תל-אביב תופצץ, חיפה תופצץ, ואנשים יהרגו. לא לוחמים, נשים, ילדים".
בהמשך קרא לקצינים להיערך למלחמה עתידית על פי התנאים הצפויים לה, ולא להסתמך על ניסיון מערכת סיני: "ואל תלמדו גזרה שווה [...] ממערכת סיני על המלחמה הבאה".
כן ניתן למצוא מסמכים על מבצע "חוניו" (מבצע תושיה), במסגרתו הועלו העלאת 65 יהודים מפורט סעיד. מסמכי אמ"ן מ- 1956 מתעדים את המבצע במסגרתו פעלה חולייה ישראלית בפורט סעיד שבמצרים. על פי סיכום המבצע, מטרותיו היו בחינת אפשרויות לפעילות מודיעינית בשטח שהיה בשליטת הכוחות הבריטיים במצרים והצלת יהודים. לצורך הפעילות הורכבה חולייה שכללה שני אנשי שירות הביטחון, נציג המוסד לעלייה, ארבעה אנשי שייטת 13 ואלחוטאי מיחידה 220. החולייה צורפה ליחידת מודיעין צרפתית, והמסמכים מתארים את הכנותיה לפעילות.
בדוח שהופנה לראש אגף המודיעין כתב סא"ל אריה אליאב: "תפקידי בתוך חוליה היה להציל יהודים ולהעלותם ארצה". אליאב דיווח כי ב-17 בנובמבר 1956 הועלו בפורט סעיד 65 יהודים על שתי ספינות דיג של חיל הים. המסמכים כוללים גם תיאורים של הפעילות המודיעינית ושל שיתוף הפעולה עם גורמים צרפתיים במהלך המערכה.
כמו כן, בתיק ארכיוני הכולל עותק מודפס ועותק בכתב ידו של מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, מתאר פרס את דוד בן־גוריון מקבל שתי החלטות מנוגדות לכאורה: "באותם הימים לא העליתי כלל על דעתי שתהא לי הזדמנות לראות הדובר הגדול הזה [...] מקבל שתי ההחלטות הסותרות בזו אחר זו - גם של מלחמה וגם של נסיגה".
פרס התייחס גם לדברים שהסביר בן-גוריון בנוגע ליחסים בין ישראל למדינות ערב: "הוא גם הסביר לנו שלא המלחמות תפתורנה את בעיית יחסי ערב־ישראל, שכן נצחון שלנו בקרב, אין פירושו דווקא הקרב האחרון, אך נצחון ערבי עלול להיות הנצחון הסופי". בתיק מופיעים גם תיאורים של המגעים שקיים פרס עם גורמים צרפתיים ושל המאמצים להשגת נשק עבור ישראל בשנים שקדמו למבצע קדש.
באתר מוצגים גם דברי סיכום ולקחים ממבצע קדש של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון ושל הרמטכ"ל משה דיין, מתוך כנסי סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל. חומרים נוספים באתר כוללים סקירות של פעילות חיל האוויר במהלך המערכה, מפות מבצעיות ותצלומים מתקופת המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו