הפסקת הסיוע תאפשר עצמאות

להפסקת הסיוע האמריקני לישראל, שעליו התבשרנו אמש, יש פנים לכאן ולכאן: היא תחייב את ישראל לממן את כל הרכש שלה בכסף ישראלי, אך תשיב הביתה את קווי הייצור מארה"ב ואולי אף תאפשר ייצור של מטוס קרב בארץ. כלכלית, הסיוע האמריקני יחסר, אך בטווח הארוך ישראל תיהנה מעצמאות ומאי־תלות באספקת ציוד צבאי.

ישראל נהנית מסיוע החוץ האמריקני מאז 1952, ובאופן משמעותי הרבה יותר מאז מלחמת יום כיפור. בעבר יכלה להמיר חלק מהסיוע לשקלים ולממן כך רכש מהתעשייה הביטחונית בארץ.

ב־2016 אישר הנשיא אובמה הסכם לעשר שנים, מ־2019, בהיקף של 38 מיליארד דולר, מהם 5 מיליארד להתגוננות מפני טילים. ההסכם ביטל בהדרגה את הזכות להמיר חלק מהכספים, וכך כמעט כל הרכש עבר לארה"ב: בעיקר מטוסים לחיל האוויר וחימושים, שהתעשייה הישראלית העבירה את ייצורם לארה"ב בגלל הסיוע.

בשבועות האחרונים גברו הצהרות המלחמה של טראמפ, ורבו הידיעות שנתניהו דוחף את האמריקנים לתקוף. הבחירות בישראל, ומיד אחריהן בחירות האמצע בארה"ב, הוסיפו לתמונה נופך פוליטי. בישראל טענו בגוש השינוי שנתניהו מכין תקיפה באיראן כדי לדחות את הבחירות, ובארה"ב טענו הדמוקרטים שטראמפ עתיד לסבך את ארה"ב במלחמה ארוכה. ההכרזות הביאו לפעילות מואצת של המתווכות, בראשות קטאר ופקיסטן. הסגר הכלכלי על איראן, ויכולתם של האמריקנים לפתוח חלקית את מצר הורמוז, שמטו מאיראן קלף אסטרטגי חשוב ודחקו אותה לפינה.

הנזק הכלכלי העצום, האינפלציה הגואה והאבטלה מאיימים על משטר האייתוללות, שהיעד החשוב ביותר שלו הוא להישאר בשלטון. בידיו נותר קלף אחד: אחיזה בנשק גרעיני. קשה לראות את איראן מוותרת על יכולת גרעינית, כולל העשרה על אדמתה.

הרעיון האמריקני לדחוק את איראן להסכם, תוך ויתור על יכולתה הגרעינית, כנראה אינו בר ביצוע. לכן הרעיון הוא הסכם ביניים שיכלול את פתיחת מצר הורמוז, הסרת הסגר וכנראה גם שחרור כספים מוקפאים. הגרעין, הטילים הבליסטיים והפרוקסי יישארו לשלב הבא. הסכם כזה מסוכן מאוד לישראל. בחסותו, אם יכלול גם הפסקת אש, האיראנים ימשיכו להתקדם בחשאי, בשקר ובתחבולה, לנשק גרעיני.

תקיפה עכשיו באיראן צריכה לשרת את מטרות המלחמה המקוריות: השמדת יכולות הגרעין, פגיעה במערך הטילים הבליסטיים וטיפול בסוגיית הפרוקסי במשא ומתן. הפלת המשטר מעולם לא היתה יעד צבאי, ואי אפשר להשיג אותה בהפצצות מהאוויר בלבד. אם יש מודיעין שלפיו איראן חידשה את תוכנית הגרעין ומתקרבת לפצצה, יש לתקוף מיד וללא היסוס, גם במחיר פגיעה בתהליך הפוליטי. נראה שזה אינו המצב.

ישראל נמצאת בהמתנה ובכוננות. לא נוכל לקבל הסכם שישאיר את סוגיית הגרעין בלתי פתורה. מנגד, לפחות בשלב זה, אין "אקדח מעשן" שמחייב תקיפה מיידית. דבר אחד ברור: ישראל צריכה להיות מתואמת לחלוטין עם ארה"ב, להסכים על מטרות מלחמה זהות ולהיות מוכנה לפעולה, אם וכאשר הנשיא טראמפ יחליט לפעול.