גורמים כלכליים בכירים בירושלים הופתעו היום (שלישי) מהודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הסיוע האמריקני לישראל ייפסק כבר בסוף השנה, ובעיקר מטענתו כי המהלך סוכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הופתענו מההודעה החפוזה של הנשיא טראמפ ומהטענה כי מדובר בהסכמות עם רה"מ - שלא ידענו עליהן", אמרו הגורמים ל"היום". לדבריהם, אף שהאפשרות לשנות את מתכונת הסיוע נדונה בחודשים האחרונים, הדיונים היו מצומצמים מאוד ולא הבשילו לכדי תוכנית שניתן ליישם בלוח הזמנים שהציג הנשיא.
ההפתעה בירושלים נוגעת בעיקר לפער בין ההכרזה הפתאומית לבין המגעים שהתנהלו עד כה. בעוד שטראמפ טען בריאיון לפוקס ניוז כי הוא ונתניהו סיכמו כבר לפני חודש על הפסקת הסיוע, הגורמים הכלכליים מתארים דיונים ראשוניים בלבד על שינוי מתכונתו. "ביבי נתניהו ואני עשינו עסקה. לפני חודש סיכמנו שאנחנו מפסיקים", אמר הנשיא, והוסיף: "נתנו להם ארבעה מיליארד דולר. אנחנו עדיין נותנים, אבל זה נגמר בסוף השנה".
יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, מתח ביקורת חריפה על נתניהו בעקבות ההכרזה: "היחסים המיוחדים עם ארה״ב הם מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל. העובדה שמערכת הביטחון מגלה יחד עם אזרחי ישראל על שינוי במארג היחסים האסטרטגי דרך התקשורת, מצביעה עד כמה התנהלותו של בנימין נתניהו היא סכנה אמיתית. אי אפשר עוד לסמוך עליו וחייבים להחליפו".
איזנקוט הוסיף: "פעם נוספת שראש ממשלת ישראל לא מסוגל להסתכל לאזרח הישראלי בעיניים ולומר אמת. נתניהו חייב לתת תשובות, עוד הערב, לאזרחי ישראל".
גורם כלכלי נוסף אמר ל"היום" כי האפשרות להפסיק את הסיוע האמריקני אמנם עלתה בעבר, אך ההכרזה הפתיעה גם את מי שהכירו את הדיונים בנושא. "נושא הפסקת הסיוע האמריקני היה אמנם באוויר כבר תקופה, אבל אף אחד לא חשב שזה יצוף כבר עכשיו. כבר לפני כמה חודשים החלו סוג של דיונים על מעבר לכלכלת שת"פים במקום סיוע ישיר בכסף". לדברי הגורמים, הנושא נדון עד כה בפורומים מצומצמים מאוד, ולא גובשה תוכנית שתאפשר להתמודד עם הפסקת הסיוע בטווח זמן כה קצר.
מעשור של צמצום הדרגתי להפסקה בתוך חודשיים
האפשרות לצמצם את התלות הישראלית בסיוע האמריקני אינה חדשה. בינואר האחרון אמר נתניהו בריאיון ל"אקונומיסט" כי במהלך ביקורו במאר-א-לאגו בדצמבר הציג לטראמפ את רצונו לצמצם בהדרגה את הסיוע הצבאי בתוך עשר שנים. "התבגרנו ופיתחנו יכולות מדהימות, ולכן אני רוצה לצמצם בהדרגה את הסיוע הצבאי בתוך עשר השנים הקרובות", אמר אז ראש הממשלה.
בהמשך החלו שתי המדינות לקדם מתווה לשותפות ביטחונית חדשה, שבמסגרתו יצומצם הסיוע הכספי הישיר ויורחבו שיתופי הפעולה בפיתוח ובייצור מערכות נשק, כפי שנחשף ב"היום". אלא שהמתווה שנדון התבסס על מעבר הדרגתי לאורך שנים, בעוד שההכרזה הנוכחית של טראמפ מציבה לוח זמנים קצר בהרבה.
הפער משמעותי במיוחד לנוכח מזכר ההבנות הביטחוני שנחתם בין ישראל לארה"ב בספטמבר 2016, בתקופת ממשל אובמה. ההסכם קובע סיוע בהיקף של 38 מיליארד דולר לעשור שבין 2019 ל-2028, הכולל 3.3 מיליארד דולר בשנה למימון צבאי ועוד 500 מיליון דולר לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים, ובהן כיפת ברזל, חץ וקלע דוד. מרבית כספי הסיוע מיועדים לרכישת נשק ותחמושת, וטרם הובהר כיצד ההסכמות שעליהן הכריז טראמפ מתיישבות עם ההסכם הקיים.
"הסיוע אינו צדקה אמריקנית"
במרכז MIND Israel לעיצוב אסטרטגיית חוץ וביטחון הזהירו כי הפסקת הסיוע לפני 2028 עלולה להתפרש כנסיגה ממחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל. לפי מחקר שערך המרכז, על כל דולר שמעבירה ארה"ב לישראל במסגרת הסיוע הביטחוני, היא מקבלת תמורה בשווי של לפחות ארבעה דולרים, באמצעות שיתוף פעולה מודיעיני, פעילות צבאית ותרומה ישירה ועקיפה לתעשייה האמריקנית.
ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא MIND Israel ולשעבר מחזיק תיק ארה"ב במל"ל, אמר: "מדובר בהתפתחות חמורה ודרמטית ביחסי ישראל-ארה"ב. עד כה הדיון עסק בהמרת הסיוע עם תום ההסכם ב-2028, לקרן משותפת למחקר ופיתוח בטחוני. עכשיו מדובר על הפסקת הסיוע לגמרי ובאופן מיידי".
גולוב הוסיף כי "הצהרת טראמפ, דווקא ביום הבחירות בארה"ב, משנה את התמונה לחלוטין. מעבר לפגיעה הכלכלית ולסכנה לפגיעה בתעדוף ישראל באספקת אמצעי לחימה אמריקאיים, הסכנה הגדולה ביותר היא שהמהלך יתפרש כנסיגה מהמחויבות האמריקאית לביטחון ישראל. חשוב לזכור שהסיוע אינו צדקה אמריקאית אלא השקעה אסטרטגית משתלמת. במקום לצמצם את השותפות, עלינו להעמיק אותה באמצעות ברית טכנולוגית שתייצר עוצמה ביטחונית וכלכלית לשתי המדינות".
טראמפ עצמו הסביר בריאיון כי ישראל כבר אינה זקוקה לסיוע בהיקפו הנוכחי, וכי המשך התשלומים מעורר ביקורת מיותרת בארה"ב. "עם ביבי נתניהו הגענו להסכמה בעניין. ואני יכול להיות כן איתך? הוא זה שהעלה את זה", אמר הנשיא. לדבריו, נתניהו אף סבר שוויתור על הסיוע עשוי להפחית את הביקורת כלפי ישראל בארה"ב. עם זאת, טראמפ הדגיש כי ארה"ב תמשיך לעמוד לצד ישראל במקרה הצורך.
על רקע ההכרזה והפער בין לוחות הזמנים, שני גורמים כלכליים בכירים נוספים בירושלים סבורים כי אין מקום לתגובה ישראלית מיידית. "למדינת ישראל נכון כרגע לא להגיב לדברים, לתת לאבק לשקוע - ורק אז לפתוח במרתון דיונים כשהמצב הפוליטי בישראל יתייצב", אמרו ל"היום". בשלב זה, בהיעדר פרטים על ההסכמות שעליהן דיבר הנשיא, לא ברור כיצד ומתי תוכל ישראל להיערך לשינוי כה משמעותי במתכונת הסיוע האמריקני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
