המשבר התקציבי במערכת הביטחון מחריף: לפי גורמים המעורים בפרטים, הקיצוץ הרוחבי שבוצע בימים האחרונים במשרדי הממשלה לא נועד לממן את עסקת המסוקים, אלא צרכים ביטחוניים אחרים. במקביל, בימים הקרובים - וייתכן שכבר מחר - צפוי קיצוץ נוסף לטובת צרכים קריטיים נוספים של מערכת הביטחון. במערכת הביטחון מסרבים לפרט בשלב זה באילו צרכים מדובר.
גורמים באוצר אישרו בשיחה עם "היום" כי התקציב לעסקת המסוקים אושר כבר בחודש אוגוסט האחרון, ולכן אינו עומד מאחורי הקיצוץ האחרון. בכך נשללת ההערכה שעלתה בימים האחרונים שלפיה הקיצוץ נועד לאפשר את מימון העסקה.
ברקע עומד פער תקציבי עמוק שמלווה את מערכת הביטחון כבר חודשים. כפי שנחשף ב"היום" בחודש מאי האחרון, עוד לפני מחצית השנה הגיעה המערכת למצב שתואר כ"קופה ריקה". בדיון שקיים ב-30 ביוני הכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפער של כ-40 מיליארד שקלים, שמתוכם נדרש משרד האוצר להעביר 15 מיליארד שקלים באופן מיידי ואת היתרה לקראת סוף השנה.
"נגמרו הקסמים"
אלא שגם העברת 15 מיליארד השקלים התעכבה, והכסף נתקע בוועדת הכספים. במערכת הביטחון מתארים מציאות תקציבית קשה, שלטענתם כבר פוגעת ביכולת להיערך לאיומים ולבצע הזמנות הנדרשות למערכה הבאה.
"נגמרו הקסמים. אי אפשר לעשות יותר קסמים", אומרים גורמים בכירים במערכת הביטחון. לדבריהם, בזמן שאויבי ישראל - ובראשם איראן - ממשיכים להתעצם ולהיערך לעימות עתידי, מערכת הביטחון מתקשה לבצע הזמנות של אמצעים וציוד המוגדרים קריטיים לצורך ההיערכות.
במערכת הביטחון מנסים לשמור על איזון בין הצורך להתריע על חומרת המצב לבין הרצון שלא לחשוף בפני אויבי ישראל מידע רגיש על מלאים, פערים ויכולות. זו גם הסיבה שבמערכת מסרבים לפרט מהם הצרכים הביטחוניים שבגינם נדרש הקיצוץ הנוסף.
המשבר מלווה גם במתיחות מתמשכת בין משרדי הביטחון והאוצר, שמחליפים ביניהם האשמות באשר לאחריות לפערים ולעיכובים. בפועל, המחלוקת ביניהם נוגעת ליכולת לממן את צורכי הביטחון הדחופים לאחר תקופה ממושכת של לחימה, מבלי לפגוע בהיערכות למערכה הבאה.
לפי הגורמים המעורים בפרטים, הקיצוץ הנוסף שצפוי להתבצע בימים הקרובים נועד בדיוק לצרכים כאלה. במערכת הביטחון מדגישים כי מדובר בצרכים קריטיים שאינם יכולים להידחות, אך כאמור מסרבים לחשוף את אופיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו