"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מהר מכדי שאדם יתערב": אזהרת הסייבר הישראלית לעולם

ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי הזהיר במכתב למנהיגים בעולם מפני אובדן שליטה במערכות בינה מלאכותית • לדבריו, החלטה אוטונומית שגויה עלולה להשבית רשת חשמל או בית חולים • הוא קורא לקבוע אילו סמכויות חייבות להישאר בידי אדם

0השמעה
יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי , גלעד קוולרצ'יק
יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי | צילום: גלעד קוולרצ'יק

במסמך אסטרטגי שנשלח אמש (רביעי) למנהיגים ולראשי ארגוני הגנת סייבר ברחבי העולם, מזהיר ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי, מפני אובדן שליטה בסוכני ומודלי בינה מלאכותית.

דג כריש, דג חשמל: סרטון ההסברה החדש של מערך הסייבר // מערך הסייבר הלאומי

כראדי קורא למדינות להגדיר בדחיפות גבולות ריבוניים ברורים. במסמך שכתב אמר: "אנחנו מתקרבים למציאות שבה מערכות הגנת סייבר יצטרכו לקבל החלטות בקצב שאינו מאפשר מעורבות אנושית בכל פעולה".

אזהרתו של כראדי מגיעה על רקע מקרים אחרונים בעולם שבהם פרצו סוכני AI למאגרים ממשלתיים, ועוד מקרים רבים שבהם חברות איבדו שליטה על פעולות הסוכנים.

כראדי קורא למנהיגי מדינות ולראשי גופי סייבר בעולם לקבוע כבר כעת אילו סמכויות ניתן להעביר למערכות בינה מלאכותית, ואילו החלטות חייבות להישאר באופן מוחלט בידי אדם. לדבריו, קצב ההתפתחות של מערכות AI מהיר יותר מקצב ההתאמה של מנגנוני המדיניות, הרגולציה והבקרה של מדינות.

האזהרה המרכזית במסמך נוגעת לעולם הביטחוני: ככל שמתקפות סייבר הופכות מהירות, אוטומטיות וממוקדות יותר, מערכות ההגנה יידרשו גם הן לזהות, להחליט ולפעול במהירות של מכונה, מהירות שתהיה מעבר ליכולת להפעיל אישור אנושי לכל פעולה.

אלא שהפרדוקס הוא שככל שמעניקים למערכת יותר אוטונומיה, כך קשה יותר להבין את החלטותיה, לעצור אותן בזמן ולקבוע מי נושא באחריות במקרה של טעות.

במסמך מציג כראדי תרחיש שממחיש את הסיכון: מערכת הגנת סייבר אוטונומית מזהה מתקפת שאין לה תיקון אבטחה ("יום אפס") ונדרשת לבודד תשתית בתוך שניות. החלטה נכונה עשויה לבלום מתקפה, אך זיהוי שגוי עלול לגרום להשבתת רשת חיונית כגון חשמל או בית חולים.

לצורך כך, מציע כראדי למדינות לאמץ את המשולש האסטרטגי של הבינה המלאכותית המאזן בין שלושה אינטרסים: חדשנות, ביטחון ושליטה אנושית.

השאלה, לפי המודל, אינה אם לאמץ AI אלא היכן להאיץ את השימוש בו, היכן תלות בספקים ובתשתיות חיצוניות יוצרת סיכון לאומי, ואילו סמכויות אינן יכולות לעבור למכונה.

כראדי מציע למדינות לקבוע מדרג ברור: פעולות שניתן להעביר באופן מלא ל-AI; פעולות שמותרות רק תחת מגבלות שהוגדרו מראש; פעולות המחייבות אישור אנושי ופעולות בעלות השלכות לאומיות בלתי הפיכות שאסור להאציל למערכת אוטונומית - ככל שיתויגו כ"סמכות ריבונית שאינה ניתנת להאצלה".

"מנהיגים אינם צריכים להפוך למהנדסי AI, הם צריכים להחליט היכן תלות היא מקובלת, היכן חוסן אינו נתון למשא ומתן, והיכן הסמכות האנושית חייבת להישאר מכרעת", כותב כראדי במסמך, "אל תשאירו לאחרים להגדיר את העתיד שלכם, רתמו אותם לבנות את העולם שאתם מאמינים בו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר