הזירה שעלולה להתפוצץ: האתגר הביטחוני שמחכה למדינת ישראל
יותר מחצי מיליון ישראלים, צירי תנועה משותפים, טרור פלסטיני, אלימות יהודית ולחץ בינלאומי: יהודה ושומרון הפכו לזירה רגישה במיוחד, שבה אירוע מקומי עלול להתגלגל במהירות למשבר ביטחוני, מדיני וחברתי רחב

יהודה ושומרון משנות את פניהן. ברבע האחרון של המאה, האוכלוסייה היהודית יותר מאשר הוכפלה והיא עומדת היום על יותר מחצי מיליון תושבים. בשנים האחרונות נוספו יותר מ־100 יישובים ומאחזים חוקיים, וכמעט מספר דומה של חוות ומאחזים בלתי חוקיים. נוסף על כך, הוקמו יותר מ־20 יישובים בצפון השומרון.
21 שנים אחרי ההתנתקות, ולמרות שיפורי תשתית, עדיין נותרו צירי תנועה רבים המשותפים לפלסטינים ולישראלים, על החיכוך הגבוה שנלווה אליהם. גם הגיאוגרפיה מכתיבה: האזור פרוס לאורך ישראל, מהר חברון ועד העמקים, וחוצה את "המותניים הצרים" של המדינה בסמוך ליישובי השרון.
זו תמצית האתגר: איך שומרים על מרקם החיים האזרחי ועל ביטחונם של המתגוררים והעוברים באזור. זה היה ויהיה אתגרם של פיקוד המרכז ושל יתר רשויות הביטחון. מפקד הפיקוד הוא הריבון באזור, אך לא כל הסמכויות בידיו, וזה רק מעצים את האתגר.
מציאות כחולה, מציאות אדומה
לצד המציאות ה"כחולה" קיימת מציאות "אדומה", זו של הפלסטינים, שהיתה לאורך השנים השתקפות של הנעשה ברצועה, בין פיגועי חיקוי לניסיון חמאס להשתלט על הגדה. יש לומר בבירור: היקף הטרור ירד בשנה האחרונה באופן ניכר, בזכות צה"ל בעיקר. הביאו לכך מדיניות יוזמת והתקפית, נוכחות ושליטה בשטח, לרבות בערים הפלסטיניות, ומדיניות מתירנית בהפעלת כוח.
אלא שהמציאות נשענת על איזון עדין. מצד אחד פעילות הצבא, שנועדה למנוע התבססות תשתית טרור ולסכל פיגועים. מצד שני הפעילות האזרחית היהודית והפלסטינית, ובתוכה אלימות מצד יהודים שחצתה מזמן את קו האירועים השוליים. כאן בולט הפער בין האחריות של הריבון לבין ארגז הכלים שברשותו. צה"ל אוסף מודיעין על האויב הפלסטיני, אך לא על ישראלים; זה תפקידם של המשטרה ושב"כ.
השפעתו של האזור חוצה גבולות. ברומטר הרגישות הבינלאומית אליו גבוה מכל זירה אחרת: בימים האחרונים ראינו חרמות על סחורות ומפעלים ישראליים מיהודה ושומרון, סנקציות אישיות וביטולי עסקאות נשק בידי מדינות אירופה. דעת הקהל העולמית מעוצבת כאן במידה רבה, ומשם היא מקרינה על קואליציות אזוריות מול איראן ועל אספקת חימוש וחלפים לתעשייה הביטחונית. די להיזכר בביקור לאחרונה של שגריר ארה"ב, שעמדתו התומכת בישראל אינה שנויה במחלוקת, בתורמוס עיא: התצלום שצילם בטלפון האישי הפך מייד לוויראלי והדליק את מתנגדי ישראל.
מה נדרש עכשיו
החודש הקרוב יעמיד את האזור במבחן: החגים עם עשרות אירועי התיישבות אמנם מאחורינו, אבל מסיק הזיתים שתמיד היה מוקד חיכוך בעיצומו, הבחירות שיעצימו את השיח ואת ההקצנה משני הצדדים, וטרור שינסה לנצל כל הזדמנות. כדי להתמודד נדרשים:
נוכחות ויוזמה - הגברת הנוכחות הצבאית והיוזמה ההתקפית, גם בסיכול וגם בתיחום מרחבי ההשפעה של אירועים.
תיאום ומשילות - חיזוק שיתוף הפעולה בין צה"ל, המשטרה ושב"כ, מהעברת מודיעין ועד ניהול ההדהוד התקשורתי. הפרסומים על ה"סליק" והמנהרות בקלקיליה הם דוגמה לתיאום כושל שהוליד מבוכה ופאניקה מיותרות.
מוקדי חיכוך - זיהוי מראש של מקומות שבהם אירוע מקומי עלול לקבל משמעות רחבה: ירושלים, מקומות קדושים, צירי תנועה ויישובים מעורבים.
מניעת "אפקט דומינו" - תמונת מצב רב־זירתית, שתזהה אירועים בזירה אחת, בעיקר עזה, שעלולים להשפיע מייד על יהודה ושומרון.
היערכות להסלמה - מנגנון החלטות, תקשורת ציבורית ותיאום מוכנים מראש, ותגובה מדודה ומהירה.
אחריות אישית - מהאזרח הבודד ועד ההנהגה הלאומית: למנוע פרובוקציות, לצמצם חיכוך מיותר ולהימנע מהצהרות שמלבות יצרים.
יהודה ושומרון אינן זירה מבודדת אלא חוליה מרכזית במערכה רב־זירתית, שבה אירוע מקומי יכול להפוך במהרה לבעיה ביטחונית, מדינית וחברתית רחבה. בתקופה הרגישה הזו הפוטנציאל להתפוצצות גבוה במיוחד.
הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו