שרשרת המחדלים שכמעט הובילה ל-"11.9" בישראל

ניסיון הפיגוע החמור בטיסת פליי דובאי 1073 ביום רביעי האחרון, שבו ניסה טייס המשנה המאם אל-המאמי לרסק מטוס בואינג 737 עמוס בנוסעים ישראלים, ייזכר כאחד מניסיונות הפיגוע המצמררים בתולדות התעופה העולמית. ההשוואה להקרסת מגדלי התאומים בניו יורק ב-11 בספטמבר 2001 אינה מופרכת, משום שזו בדיוק התוצאה שניסה אל-המאמי להשיג, על פי הודאתו: לרסק את המטוס על מטרה בישראל.

מעבר לתושייתם של הקברניט ההודי והנוסעים הישראלים, שהצליחו לנטרל את התוקף, האירוע חושף מחדל מודיעיני, רגולטורי ואבטחתי חסר תקדים מצד גופי הביטחון ומשרד התחבורה של מדינת ישראל.

המאם אל-המאמי, אזרח עומאני בן 29, לא היה "זאב בודד" נטול עבר. על פי פרסומים בוול סטריט ג'ורנל ובמערב, אל-המאמי עבר תהליך עמוק של הקצנה איסלאמיסטית קיצונית, בין היתר בעת ששהה בסוריה. נורות האזהרה לגביו היו כה בוהקות, עד שבשנת 2024 רשויות הביטחון בעומאן פסלו אותו מלטוס, וחברת "עומאן אייר" קרקעה אותו מפעילות לאחר שנתפסו ברשותו חומרי תעמולה קיצוניים.

אל-המאמי פנה לדובאי, ושם הצליח להתקבל השנה לשורות חברת פליי דובאי. למרבה התדהמה, הוא שובץ שוב ושוב בקו הרגיש של החברה - הקו לתל אביב. מחקירתו של המחבל עולה כי הוא ביקר בישראל מספר פעמים לפני האירוע. ביקורים אלה, כך מעריכים כעת, שימשו אותו לצורך איסוף מודיעין קפדני, לימוד נתיבי הגישה האוויריים והכנה מדוקדקת לקראת הפיגוע.

אל-המאמי משתף פעולה עם חוקריו וסיפק וידוי ישיר וחד-משמעי: כוונתו המקורית הייתה לרסק את המטוס על אדמת ישראל. עדות דיגיטלית לכך נמצאה ברשתות החברתיות שלו: תשע שעות לאחר הפיגוע עלה לחשבון הלינקדאין שלו סרטון מתוזמן המציג מטוסי אל על לצד תמונות של מנהיגי אל-קאעידה והכיתוב המצמרר: "לא מפחד למות".

השאלה הנוקבת ביותר העולה מן הפרשה מופנית ישירות לעבר קהילת המודיעין הישראלית. איך ייתכן שטייס, אזרח מדינה שלמדינת ישראל אין עמה קשרים דיפלומטיים רשמיים, כעומאן, שובץ בטיסה לנתב"ג מבלי שאיש בישראל ידע על כך מראש?

השב"כ והמוסד, האמונים על סיכול איומים מסוג זה ואבטחת התעופה לישראל וממנה, כשלו לחלוטין באיתור הפרופיל הקיצוני של אל-המאמי. העובדה שאדם שנפסל לטיסה במפרץ הפרסי בשל רדיקליזציה הצליח להיכנס באין מפריע לקוקפיט של טיסה לישראל מעידה על הסתמכות עיוורת ומסוכנת על רשויות ביטחון זרות ועל היעדר מנגנון סינון עצמאי ואקטיבי מצד המודיעין הישראלי.

בישראל קיימת מערכת ספציפית בשם מערכת המלא"ן (המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים וצוותי אוויר), המנוהלת רשמית תחת רשות המסים בישראל, ומחייבת כל חברת תעופה זרה להזרים אוטומטית נתוני דרכונים ונתוני הזמנה של הנוסעים ואנשי הצוות של כל מטוס שיעדו ישראל. לגופי הביטחון יש העתק מלא וזהה של המאגר, הנתון להצלבה אוטומטית בזמן אמת.

בעקבות האירוע, אישרה רשות המסים כי מדינת ישראל קיבלה את המידע מראש. המידע כלל את רשימת אנשי הצוות המלאה, הכוללת את שמו, פרטיו המזהים ואזרחותו העומאנית של המאם אל-המאמי. המידע הזה היה נגיש באופן אוטומטי לשלוחות של משרד התחבורה, השב"כ והמוסד. אף על פי כן, הנתונים המפלילים פשוט שכבו במאגרי המידע. איש בגופי המודיעין לא טרח להצליב את השמות, לא התריע בפני חברת התעופה ולא מנע את שיבוצו של אזרח עומאן בעל רקע קיצוני בטיסה לישראל.

בתוך שרשרת הכשלים המהדהדת הזו, בולט במיוחד המחדל של משרד התחבורה, הנושא באחריות המיניסטריאלית העליונה לבטיחות ולביטחון התעופה האזרחית בישראל. האירוע מוכיח כי תחת משמרתו של המשרד, הפך שער הכניסה האווירי הראשי של המדינה, נתב"ג, כמעט לשטח הפקר ביטחוני.

כיצד ייתכן שמשרד התחבורה, באמצעות רשות התעופה האזרחית (רת"א) ואגף הביטחון, מאפשר לחברות תעופה זרות להנחית בישראל צוותי אוויר ממדינות אויב או ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים, מבלי להציב תנאי סף נוקשים ובלתי מתפשרים? בעוד שאזרח ישראלי מן השורה עובר שבעה מדורי בידוק, משרד התחבורה עצם את עיניו ואפשר לחברת תעופה זרה להפקיד את ההגה בידיו של אזרח עומאני בעל עבר קיצוני. במקום להוביל רגולציה קשוחה, להצליב נתונים בזמן אמת ולדרוש וטו מוחלט על זהות הטייסים הנכנסים למרחב האווירי הריבוני של ישראל, משרד התחבורה התנהל באדישות בירוקרטית מבהילה והפקיר את ביטחונם של מאות נוסעים בשמיים.

הפרצה שנחשפה מחייבת כעת שינוי רדיקלי ומיידי בנהלי העבודה מול חברות התעופה מהמפרץ, כמו פליי דובאי, אמירייטס ואיתיחאד. חברות אלה מעסיקות אלפי טייסים ואנשי צוות מכל רחבי העולם הערבי והמוסלמי, כולל מדינות עם עמדות עוינות מובהקות כלפי ישראל. מדינת ישראל אינה יכולה עוד להסתפק בבדיקות הרקע הפנימיות של איחוד האמירויות. על משרד התחבורה וגופי הביטחון להחיל לאלתר נהלי ביטחון ברורים כתנאי להמשך טיסותיהן לישראל.

הסתמכות על נסים אינה יכולה להוות אסטרטגיה ביטחונית. הפיגוע שנמנע בטיסת פליי דובאי 1073 חייב להוות קריאת השכמה מהדהדת. על קהילת המודיעין הישראלית ומשרד התחבורה לצאת מהשאננות, לבצע תחקיר עומק מקיף על כשלי המערכות ולהבטיח שכל איש צוות זר המטיס ישראלים יעבור בידוק קפדני - עוד לפני שהוא מניח את ידיו על הגה המטוס.