הוא קיבל משימות באמצעות טלגרם מגורם שפעל מטעם המודיעין האיראני, ריסס כתובות גרפיטי, הצית תשעה כלי רכב, צילם את שכונת מגוריו של ח"כ בני גנץ והגיע לתחנת הכוח בחדרה. היום (רביעי) גזר בית המשפט המחוזי מרכז בלוד 13 וחצי שנות מאסר על אלכסנדר גרנובסקי, שהודה בשורת עבירות ביטחוניות ופליליות. השופטת מרב גרינברג קבעה כי הוא פעל "בעבור בצע כסף" וכי מעשיו יצרו "סיכון ממשי לפגיעה בגוף ובנפש".
על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז מרכז, שבו הודה גרנובסקי, מסוף נובמבר 2024 ועד 15 בדצמבר אותה שנה הוא עמד בקשר באמצעות טלגרם עם גורם שפעל מטעם גורמי המודיעין באיראן. במהלך הקשר התבקש לבצע משימות שונות, שחלקן בוצעו תמורת תשלום שהועבר אליו באמצעות ארנק דיגיטלי.
בתחילת הקשר, בהנחיית הסוכן, ריסס גרנובסקי במקומות ציבוריים כתובות ובהן "כולנו נגד ביבי" ובהמשך "עלינו לשים את נתניהו בכלא", לצד כתובת אינטרנט בעלת סיומת איראנית. עבור פעולות הגרפיטי קיבל תשלום של מאות שקלים.
בהמשך הציע לו הסוכן להצית כלי רכב וניידות משטרה ולהשיג כתובות של ראשי הצבא ושרים. גרנובסקי אמר כי קיים קושי בהצתת ניידות ובהשגת כתובות השרים, אך ציין כי הוא מכיר את השכונה שבה מתגורר ח"כ בני גנץ, אף שאינו יודע את כתובתו המדויקת. הוא הסכים להצית כלי רכב וקיבל הנחיות בנוגע לביצוע ולצילום המעשים.
בסך הכול הצית גרנובסקי תשעה כלי רכב. באחד המקרים מדובר היה ברכב מסחרי שבו היו שני טרקטורונים. על חלק מכלי הרכב רוסס הכיתוב "ילדי רוחאללה". לגבי חלק מהמקרים צוין כי קיבל 900 יורו באמצעות הארנק הדיגיטלי.
הקשר לא הסתכם בהצתות. הסוכן הורה לגרנובסקי לרכוש אקדח, אך הוא השיב שאינו מוכן להרוג או לפצוע אנשים, אף שהסכים לירות לעבר בתים. הוא צילם את שכונת מגוריו של ח"כ גנץ ושלח את התיעוד לסוכן, וכן שלח תמונות של ארובות תחנת הכוח רידינג בתל אביב. לבקשת הסוכן הגיע גם לתחנת הכוח בחדרה, אולם לאחר שטען כי המקום מאובטח ודרש תשלום נוסף, עזב מבלי לבצע את משימת הצילום.
גרנובסקי גם העביר לסוכן את פרטיהם של שני אנשים בעלי עבר פלילי ורכש, בהנחייתו, מדי צה"ל. הסוכן ביקש ממנו לאתר כתובות של שרים ושל ראשי צה"ל, אך הוא השיב שאינו מכיר אותן. הוא אף הסכים לייצר בקבוקי תבערה, אולם טען כי אינו יכול לבצע את המשימה משום שסרטון ההדרכה שנשלח אליו היה באוקראינית, שפה שאינו דובר.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון ולגזור על גרנובסקי 13 וחצי שנות מאסר. לזכותו ציינה כי הודה בכתב האישום ללא תיקונים, חסך זמן שיפוטי וייתר את עדויותיהם של נפגעי העבירה ואנשי שב"כ. עוד התייחסה לרקע הפסיכיאטרי שלו ולעובדה שהמעשים בוצעו במשך תקופה קצרה.
מנגד הדגישה התביעה את עברו הפלילי ואת העובדה שלא הוצג בעניינו אופק שיקומי. לדבריה, חומרה יתרה נובעת מכך שהעבירות נעשו במסגרת קשר עם גורם איראני, כאשר גרנובסקי ידע עבור מי הוא פועל, ובתקופת מלחמה. התביעה טענה כי בעבירות מסוג זה יש לתת משקל משמעותי להרתעה וכי יש להעביר מסר שלפיו מי שפועל למען גופי מודיעין של מדינת אויב צפוי לשנים רבות מאחורי סורג ובריח.
סנגוריותיו, עורכות הדין ענת יערי ופרידה וול, ביקשו אף הן לכבד את ההסדר, אך טענו כי המקרה שונה מתיקים אחרים. לדבריהן, המעשים לא בוצעו ממניע אידיאולוגי אלא על רקע התמכרותו של גרנובסקי לסמים ומצבו הנפשי. "זה לא המרגל הקלאסי או מי שמבצע עבירות אידיאולוגיות. זה מישהו אחר", טענה ההגנה.
הסנגורית הוסיפה כי גרנובסקי ביצע את המעשים תמורת כסף שנועד, לטענתה, למימון הסמים שבהם השתמש. לדבריה, "מבחינתו זה לא משנה מי עומד מהצד השני. זה לא מוריד מהחומרה אבל זה כן בוודאי משליך על נסיבות ביצוע העבירה". ההגנה הדגישה גם כי המעשים בוצעו בפרק זמן של כשבועיים וכי גרנובסקי סירב לפגוע בחפים מפשע.
בדבריו לפני מתן גזר הדין אמר גרנובסקי: "אני מצטער. לא התכוונתי לפגוע בביטחון המדינה". אחותו ביקשה מבית המשפט להתחשב בו וטענה כי מעשיו נבעו מהתמכרותו לסמים.
השופטת מרב גרינברג החליטה לכבד את הסדר הטיעון וקבעה כי העונש המוסכם אמנם "כבד ומחמיר", אך הולם את חומרת המעשים. לדבריה, מדובר ב"מסכת חמורה של עבירות הפוגעות פגיעה קשה בביטחון המדינה ואזרחיה", שבוצעה ממניע כלכלי, כאשר פוטנציאל הנזק היה גבוה אף יותר אלמלא נעצר.
השופטת דחתה את הניסיון להקל מחומרת המעשים בשל היעדר מניע אידיאולוגי. "הנאשם נענה להצעת סוכן איראני בעבור בצע כסף ולא בחל גם בביצוע פעולות החותרות תחת ביטחון המדינה ומקימות סיכון ממשי לפגיעה בגוף ובנפש", קבעה. לדבריה, גם אם המעשים בוצעו לשם רווח כספי, "תוך אדישות מקוממת להשלכות מעשיו, אין בכך כדי להפחית מחומרתם הרבה".
עוד קבעה כי חלק מהפעולות נועדו לפגוע במרקם החברתי בישראל וליצור "כאוס והתססה", וכי חומרה נוספת נובעת מכך שהמעשים נעשו בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.
השופטת התייחסה גם להתרחבות הניסיונות האיראניים להפעיל ישראלים וקבעה כי "התופעה צוברת תאוצה ולבתי המשפט תפקיד משמעותי בגדיעתה, הצורך בהרתעת הרבים הוא צו השעה". לדבריה, העונש נועד להעביר מסר "למען יידע כל מי שמתפתה לפעול בשם גורם עוין למען בצע כסף, כי הוא צפוי לעונש מאסר ממושך מאוד וכבד מנשוא".
לצד זאת זקפה השופטת לזכותו של גרנובסקי את הודאתו, לקיחת האחריות, החיסכון בזמן השיפוטי והבעת החרטה. היא ציינה כי אלמלא הודה, היה צפוי לתקופת מאסר ארוכה אף יותר.
בסופו של דבר נגזרו עליו 13 וחצי שנות מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בחודש דצמבר 2024. שמונת חודשי המאסר בתיק הנוסף ירוצו בחופף. בנוסף הוטלו עליו תקופות מאסר על תנאי. השופטת נמנעה מהטלת פיצוי וקבעה כי העונש "מאזן נכונה בין השיקולים השונים, חומרת העבירות ושיקולי הרתעה מחד, נטילת אחריות אמיתית מצד הנאשם ונסיבותיו האישיות מאידך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו