"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי הסדר, עם הודאה מלאה: אלכסנדר גרנובסקי הורשע בעבירות ביטחוניות חמורות

לפי האישום, גרנובסקי קיבל משימות דרך הטלגרם ותיעד יעדים רגישים בהם שכונת מגוריו של בני גנץ ותחנות כוח • השופטת קראה לפרקליטות לבחון מחדש את עמדתה על רקע הפערים בענישה

,עודכן
0השמעה
הריגול האיראני בישראל, אילוסטרציה. צילום: Getty Images

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מרב גרינברג, הרשיעה את אלכסנדר גרנובסקי, בן 30 מפתח תקווה, בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב, הצתה והשחתת פני מקרקעין. גרנובסקי הודה בכל כתב האישום שהוגש נגדו, ללא הסדר טיעון וללא הבנות עם התביעה.

החיים של מוטי ממן, שהיה בקשר עם סוכנים איראנים

על פי כתב האישום שבו הורשע, גרנובסקי קייםקשרים מתמשכים עם סוכן איראניבזמן שמדינת ישראל מצויה בעימותים במספר חזיתות, ובהן מול איראן. הקשר נוצר באמצעות אפליקציית טלגרם, ובמסגרתו הוצעו לנאשם משימות ביטחוניות בתמורה לתשלום שהועבר באמצעות ארנק דיגיטלי. לפי הנטען, בהנחיית הסוכן ביצע שורת פעולות, בהן תיעוד מתקנים ביטחוניים, ריסוס כתובות גרפיטי עם מסרים פוליטיים, הצתת רכבים ופעולות נוספות.

עוד עולה כי התבקש לרכוש כלי נשק ולצלם את שכונת מגוריו של חבר הכנסת בני גנץ ואת תחנות הכוח בחדרה וברידינג. גרנובסקי תיעד את שכונת מגוריו של גנץ ואת תחנת הכוח ברידינג והעביר את הסרטונים לסוכן, ואף דרש תשלום נוסף עבור צילום תחנת כוח נוספת. בנוסף, הונחה לרכוש ולהשמיד מדי צה"ל ולסייע באיתור גורמים בעלי עבר פלילי לביצוע פעולות אלימות, ובמסגרת זו העביר פרטים של שני אנשים. עוד צוין כי הסכים לייצר בקבוקי תבערה, אך לא השלים את המשימה בשל מגבלות שפה.

ריגול לטובת איראן. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

במהלך הדיון הוברר כי חרף ניסיונות להגיע להבנות בין הצדדים, לא הושג הסדר טיעון. נציגת המדינה הבהירה כי קיימת מדיניות ברורה בתיקים מסוג זה שלא להגיע ל"הסדרים סגורים", גם כאשר עולה אפשרות לענישה מוסכמת. לדבריה, מדובר בעבירות חמורות במיוחד המחייבות ענישה משמעותית, בין היתר לצורך הרתעה, והוסיפה כי "העבירות האלה הפכו למכת מדינה".

מנגד, סנגוריותיו של גרנובסקי, עורכות הדין פרידה וול וענת יערי מהסנגוריה הציבורית, טענו כי נעשה ניסיון כן להגיע להסכמות ואף הוצעה הצעה "לא מאוד רחוקה", אך לדבריהן "אין עם מי לדבר". הן הדגישו כי הנאשם בחר להודות ולקחת אחריות מלאה על מעשיו, וביקשו לדחות את הדיון לצורך טיעונים לעונש. בנוסף העלו חשש כי עמדת הפרקליטות ביחס למתחם הענישה, שלטענתן הוצג בעבר כנע בין 14 ל-18 שנות מאסר, עשויה להשתנות, מה שעלול להקשות עליהן לייעץ לנאשם כיצד לפעול. גרנובסקי עצמו אמר לבית המשפט: "אחרי שבית המשפט הקריא לי את כתב האישום, אני מודה במיוחס לי. אני יודע שההודאה שלי איננה במסגרת הסכמות כלשהן עם המאשימה".

בסיום הדיון, לאחר שהרשיעה את גרנובסקי, ולנוכח הפערים בין הצדדים, הורתה השופטת לפרקליטות המדינה לבחון מחדש את עמדתה ולהביא את הסוגיה בפני גורמים בכירים, תוך שקילת מכלול השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי ולעקרונות הענישה. גזר הדין יינתן במועד אחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר