שלוש שנים (כמעט) מאז 7 באוקטובר, והמערכת הפוליטית בישראל מתייצבת לבחירות כמעט ללא שינוי: המחדל הגדול בתולדות המדינה, שהתפתח למלחמה רב־חזיתית ובלתי נגמרת, נותר יתום מאחריות.
ספק אם היה מי שהעריך בזמן אמת שזאת תהיה תמונת המצב ערב הבחירות. שאותן מערכות ואותם אישים שכשלו ימשיכו לתפקד באותה הדרך, ועם אותן האג'נדות. זה אחד משני הכישלונות הפוליטיים הגדולים של פוסט 7 באוקטובר - חוסר היכולת לייצר אלטרנטיבה מנהיגותית, בקואליציה וגם באופוזיציה. הכישלון השני הוא השסע העמוק והשיסוי הגובר, שהם ההפך המוחלט ממה שישראל נזקקת לו אחרי האסון הנורא שעברה, ולנוכח האתגרים העצומים שמצפים לה.
בשלהי השבוע שעבר פורסם לוח הזמנים של נתניהו בבוקר 7 באוקטובר. תחילה בתקשורת, ואחריו באופן רשמי מטעם הלשכה. הפרטים שפורסמו חושפים טפח ומסתירים טפחיים, ובעיקר מעוררים הרבה מאוד שאלות. מדוע נדרשה לנתניהו כמעט שעה לצאת מהבית ("הכנת השיירה" אינה תירוץ: השיירה מוכנה תמידית לתנועה בטווח של דקות בודדות); מדוע נדרשה לו כמעט שעה להגיע מקיסריה לתל אביב (בבוקר חג, בנסיעה מבצעית, זה אמור לקחת לא יותר מ־20-25 דקות); מדוע הוא לא שוחח במשך שלוש שעות עם הרמטכ"ל ועם ראש שב"כ (הוא יכול וצריך היה לבקש בכל רגע לשוחח עימם); ועם מי הוא כן דיבר בזמן הזה.
הפרטים האלה אינם נטולי חשיבות. נתניהו טוען כי לו רק העירו אותו בלילה, הוא היה נותן את ההוראות המתאימות. התנהלותו מרגע שמתקפת חמאס החלה מלמדת שדבריו חסרי ביסוס. במשך שעות הוא לא נתן אף הנחיה ולא השפיע בשום דרך על המערכה - וגם לא על המערכה האזרחית המקבילה, שמחובתו היה לסנכרן: לוודא שבתי החולים פתוחים וערוכים לקלוט את המוני הפצועים, שהרשויות המקומיות ערוכות לפתיחת מקלטים, שמשרד החוץ ומערך ההסברה ערוכים לפעולה, ועוד.
לנתניהו יש עניין שהדיון יעסוק בפרטים הקטנים כדי לא לחזור לעניין המרכזי - לשנים של מימון חמאס; להימנעותו מחיסול ראשי הארגון למרות המלצות חוזרות של שב"כ; להתעלמותו מאזהרות צה"ל ושב"כ שההרתעה הישראלית נחלשת ושהאויב עשוי לתקוף; למקורביו שעבדו עבור קטאר וניהלו בשליחותה קמפיין מתוך לשכת ראש הממשלה.
אין תשובות
כל העניינים האלה, ונוספים, הם הסיבה לכך שגם אחרי שלוש שנים, ישראל נותרת נטולת תשובות בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית. קמפיין הבגידה, שמתודלק על ידי סביבת נתניהו, זוכה לתהודה ולאמון בקרב קהלים גדולים (סקרים שונים מלמדים ש־40% מהצעירים מאמינים בתיאוריה הזאת). נתניהו עצמו יודע שמדובר בשקר - ויכול היה להוביל חקירה שתוכיח כך - אך מעדיף להקריב את מערכות הביטחון ואת מי שעמדו בראשן כדי לקדם את סיכוייו להיבחר מחדש.
אמנם הסקרים שפורסמו בשבוע שעבר מלמדים שהגוש שנתניהו מוביל התחזק במידת־מה, אבל הוא עדיין רחוק מהסיכוי להקים ממשלה. קמפיין השנאה העמוק שמנוהל ימנע בסבירות גבוהה סיכוי להקים ממשלת אחדות רחבה, ויותיר את ישראל לחסדי מי־יודע־כמה סבבי בחירות, שבהם תכהן ממשלה זמנית, נטולת רוב בציבור, שעליה להתמודד עם מציאות ביטחונית, מדינית וכלכלית סבוכה ביותר.
דוגמה לתסבוכת שהמציאות הפוליטית מייצרת ניתנה אתמול בכפר הפלסטיני תורמוס עיא. השגריר האמריקני הפרו־ישראלי מייק האקבי הגיע למקום ונתקל בפורעים יהודים. נטען כי הוא אף צילם סרטון במכשיר הסלולרי הפרטי שלו, והבטיח לשלוח אותו אישית לנשיא טראמפ. זאת לא היתה הפעם הראשונה שבה האקבי נדרש לפשיעה הלאומנית ביו"ש, שמעסיקה מאוד את הממשלות והתקשורת במערב. סביר שגם ראש שב"כ דוד זיני, שביקר בשבוע שעבר בוושינגטון, שמע על כך ממקביליו האמריקנים.
בימים כתיקונם, ממשלת ישראל היתה נדרשת לנושא ומגבשת תוכנית להתמודד מולו - בעיקר כדי שלא יידרדר להסלמה רחבה - אבל ערב בחירות היא נעה בין גמגום לאילמות, וגם גורמים כמו שר הביטחון ישראל כ"ץ מתגלים כאחרוני הבן־גביריסטים, שנותנים רוח גב פוליטית לטרור.
תקועים בנקודת ההתחלה
ההתנהלות הזאת מעלה באופן טבעי את החשש מחידוש הלחימה ביו"ש, וגם בזירות נוספות. בכירים בצה"ל לא מסתירים את חשדם מכך שככל שנתקרב לבחירות, יגברו הסכנה והפיתוי לחדש את הלחימה באחת מהגזרות או בכמה מהן. על הפרק: איראן, שהחיכוך האמריקני הגובר עימה עלול להתפתח למערכה רחבה יותר, וגם מהלך כלשהו של חמאס או חיזבאללה שיצדיק את הרחבת הפעילות בעזה ובלבנון.
גם החשדות האלה הם תוצאה ישירה של היעדר ניקיון ושקיפות ציבוריים, ושל העובדה שבשעה שכל צמרת הביטחון שהיתה אחראית למחדל התחלפה - בצמרת המדינה לא השתנה דבר. שלוש שנים אחרי האסון, ישראל אמורה היתה לקבל פוליטיקה אחרת ומערכת בחירות אחרת, שתדגיש את המאחד והמשותף על פני המפריד. לעסוק בחינוך, בבריאות, ברווחה, בחקלאות, בפיתוח הצפון והדרום, בביטחון האישי וביצירת חיבורים בין פריפריה למרכז, בין דתיים לחילונים, בין מזרחים לאשכנזים, בין יהודים לערבים. במקום זאת, ישראל תקועה בנקודת ההתחלה שהובילה אותה לאסון - מתכון מובטח לאסון הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו