התעלומה סביב הצוללת החדשה שתשנה את פני המערכה הבאה

בעוד ימים אחדים תגיע לישראל הצוללת "דרקון" ותצטרף לחמש הצוללות האחרות שמפעיל חיל הים.

שלוש הן מדגם "דולפין" - צוללות דיזל מונעות במנוע חשמלי נטען על ידי גנרטורים מונעי דלק, ושלוש צוללות שליכולת ההנעה שלהן נוספו תאי דלק (עירוב של מימן וחמצן נוזלי) שמאפשרים לצוללת לשהות זמן ממושך מתחת למים.

אח"י "דרקון", שהוזמנה עוד בשנת 2012 ובנייתה נמשכה קרוב ל־15 שנה, מביאה עימה יכולות חדשות ומרשימות שמוסיפות ממדים ליכולות המרשימות ממילא שמספק מערך הצוללות לצה"ל ולמדינת ישראל. פרשנים מכל העולם תהו מה מסתתר מתחת למבנה במרכז הצוללת ובו גשר הפיקוד שלה, שנראה ארוך יותר משמעותית מאחיותיה שנבנו אף הן באותה מספנה בגרמניה. ההערכה של מרבית המומחים והמקורות הזרים היא שמדובר במנגנון לשיגור אנכי של טילים. אם אכן זה העניין, תוכל הצוללת לשגר טילים בליסטיים לעבר מטרות נבחרות, וזו תהיה תוספת משמעותית מאוד.

נוסף על הצי הישראלי, ברחבי הים התיכון פועלים גם הצי הטורקי, שמפעיל 13 צוללות, והצי המצרי, עם 8 צוללות. הצי הישראלי אמנם נחות מספרית, אך בהחלט נמצא בחזית הטכנולוגיה התת־ימית ויהיה מסוגל לבצע משימות חשאיות בשגרה ובחירום ולהתמודד בהצלחה אל מול כל איום.

הקרנת כוח

הקמת מערך הצוללות הישראלי, שעבר לא מעט קשיים וטלטלות במהלך השנים האחרונות, היא הוכחה לעבודת חשיבה ותכנון ארוך טווח שמבוצע לאורך כל השנים בחיל הים ומעמיד את החיל כזרוע מובילה. לאחר מלחמת חרבות ברזל קיימת הבנה בקרב מפקדי צה"ל כי יש להמשיך ולהשקיע ביכולות החיל ולהפכו לזרוע אסטרטגית ארוכת טווח של מדינת ישראל עם יכולות תקיפה והקרנת כוח משמעותי באזורי לחימה רחוקים. הגעתה של אח"י "דרקון" לארץ והצטרפותה למערך הלוחם של חיל הים היא בהחלט אמירה משמעותית בכיוון זה.

הכותב הוא מפקד חיל הים לשעבר וחוקר בכיר במרכז בגין סאדאת