מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי" הסבו נזק קשה ביותר לתוכנית הגרעין האיראנית, כאשר מפעלים קריטיים לתהליך לייצור הפצצה ניזוקו קשות ואף נהרסו כמעט לחלוטין. עם זאת, השאיפה של משטר האייתולות להגיע לנשק גרעיני עודנה קיימת. בריאיון מיוחד לפודקאסט "מה הסיכוי" מבית "היום", משרטט אל"מ במילואים ד"ר אורי ניסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי ומרצה במכללת אפקה, את תמונת המצב המעודכנת - ומנפץ לא מעט מיתוסים וחששות של הציבור הישראלי.
"מה הסיכוי" - צפו בפרק המלא:
לדברי ד"ר ניסים לוי, מה שמונע מאיראן להגיע לפצצה גרעינית כלשהי - זו רק החלטה של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי. "היום מה שמונע מאיראן כנראה להגיע לפצצה גרעינית- זו ההחלטה הסופית. מוג'תבא חמינאי, שעכשיו אולי חושב על הדבר הזה. זאת אומרת, יש פה עניין של החלטה, שהיא הדבר המשמעותי כרגע באיראן".
כשנשאל על התרחיש המפחיד מכולם - שיגור בפועל של נשק גרעיני לעבר מדינת ישראל - ד"ר ניסים לוי מבהיר כי הסבירות לכך אפסית. "זה סיכוי נמוך מאוד, אם נדבר באחוזים - סיכוי של פחות מאחוז אחד. אנחנו מדברים על אחוז נמוך מאוד שהם באמת ישתמשו בפצצה גרעינית".
עם זאת, הוא מדגיש כי האיום אינו טמון רק בשימוש המעשי: "אנחנו כעם לא יכולים לקחת את הסיכון הזה, אפילו לא אחוז אחד. הכוח הגדול של פצצה גרעינית הוא באיום וביכולת להשתמש בה - שימוש אמיתי ? זה כבר יהיה סיפור אחר לגמרי".
"200 מטר מהפיצוץ בהירושימה - אנשים חיים עד היום"
אם חלילה ייממש התרחיש הקיצוני ביותר ותשוגר פצצה, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי יש מספק אמירה מפתיעה: "הסיכוי לשרוד פצצת אטום הוא המון. אם חס וחלילה תזרק פצצה למדינת ישראל, כנראה של 98% מאוכלוסיית ישראל - לא יקרה להם כלום. אם אנחנו נמצאים במרחק של 3-4 קילומטרים ממוקם הפיצוץ, אנחנו כנראה לא ניפגע".
ד"ר ניסים לוי מסביר כי הבנייה המודרנית בישראל מעניקה הגנה משמעותית, בניגוד לדימוי ההרס הטוטאלי שנחרת בזיכרון הציבורי מאירועי מלחמת העולם השנייה. "בהירושימה רואים את כל העיר שטוחה בתמונות מכיוון שהבתים היו בנויים מחימר ומנייר. הבניינים הגדולים של ימינו מגינים ויוצרים מגן. 200 מטר מ'גראונד זירו' בהירושימה עמד בניין של רשות הדואר שנבנה חזק - ו-50% ממי שהיו שם חיים עד היום".
מעבר לכך, ד"ר ניסים לוי מעריך בסיכוי של מעל 90% כי במקרה של שיגור תהיה התרעה מוקדמת שתאפשר לציבור להתמגן, ומזכיר את יכולות היירוט הגבוהות. "בוודאי שיש דרכים ליירט, ומנסים ליירט את זה. אגב, אם פצצה גרעינית שטסה לאנשהו ומפוצצים אותה בגובה רב - כמעט ולא יקרה כלום. לחומר גרעיני יש קונסטרוקציה (מבנה) מאוד ספציפית שהוא צריך בשביל לעשות את הפיצוץ המפורסם. אם יירטו את הפצצה בגובה רב, מעל האטמוספירה בגובה של מעל 100 קילומטרים - לא יהיה דלף נוסח צ'רנוביל והכל יהיה בסדר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו