בהיקף של יותר מ-10 מיליארד שקלים: משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה היווני הודיעו הבוקר (שני) כי חתמו על עסקת הענק "מגן אכילס", במסגרתה תקים ישראל מערך הגנה רב שכבתית ביוון, הכולל ארכיטקטורת מערכות ישראליות, בהן מערכות 'קלע דוד' ו'ספיידר' מתוצרת רפאל ומערכת 'BARAK MX' מתוצרת התעשייה האווירית IAI.
ממשרד הביטחון נמסר כי זוהי עסקת הייצוא הביטחוני הגדולה ביותר ביחסי ישראל-יוון, ומהגדולות אי פעם בתולדות מדינת ישראל - וכי זו הפעם הראשונה שבה משרד הביטחון יספק מערך הגנה שלם מפני מגוון רחב של איומים - מטילים בליסטיים ותקיפות אוויריות ועד לכלי טיס בלתי מאוישים עוינים.
מערכות תוצרת ישראל
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם וראש מנהל הרכש היווני, יאניס בוראס, חתמו על עסקת ענק ביטחונית בהיקף של כ-3 מיליארד אירו. במסגרתה, ישראל תקים עבור יוון מערך הגנה אווירית רב-שכבתי מקיף, המבוסס כולו על ארכיטקטורה ומערכות מתוצרת ישראלית ועל הניסיון המבצעי הרב שצברה מערכת הביטחון במלחמה.
מעמד החתימה התקיים במשרד הביטחון בתל אביב בהשתתפות ראש סיבט, תא"ל (מיל') יאיר קולס, ראש מפא"ת, תא"ל (מיל׳) ד"ר דני גולד, מנכ"ל חברת רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל התעשייה האווירית, גיא בר לב, ראש מנהלת חומה במפא"ת, משה פתאל ובכירים נוספים.
"מגן אכילס", כך מכנים את התכנית ביוון, היא אחת מעסקאות הביטחון הגדולות ביותר בתולדות המדינה. זו הפעם הראשונה שבה משרד הביטחון יספק מערך הגנה שלם מפני מגוון רחב של איומים - מטילים בליסטיים ותקיפות אוויריות ועד לכלי טיס בלתי מאוישים עוינים.
במסגרת המפגש גם נחתמה עסקה משלימה נוספת בהיקף של 26 מיליון יורו (כ-92 מיליון שקלים) למכירת מערכות DRONE DOME של רפאל להגנה מפני מל"טים ורחפנים על אתרים אסטרטגיים ולעיבוי ההגנה הקיימת. כמו כן, במסגרת השיח השוטף ופעילות ה-GTG המתקיימת בין משרדי הביטחון וההגנה של ישראל ויוון, תגביר ישראל את שיתוף הפעולה התעשייתי-ביטחוני, לרבות העברת ידע וטכנולוגיה לתעשייה המקומית היוונית.
"שיא ביטחוני נוסף"
ממשרד הביטחון נמסר כי "פרויקט זה מהווה שיא נוסף בשיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל ליוון, שותפה אסטרטגית מרכזית של ישראל במזרח הים התיכון. בחירתה של יוון בטכנולוגיה ישראלית כעמוד השדרה של תוכנית ההתעצמות האווירית השאפתנית ביותר שלה בעשור האחרון משקפת את עומק האמון שנבנה בין המדינות.
"עסקת הענק עם יוון היא ביטוי נוסף לרפורמה המקיפה במסגרת אסטרטגיית משרד הביטחון להרחבת הייצוא הביטחוני ככלי מרכזי לבניין כוחו של צה"ל, להשפעה על מדיניות החוץ ולחיזוק התעשייה הביטחונית והכלכלה.
"מאז פרוץ המלחמה פועלים המשרד והתעשיות הביטחוניות במתכונת חירום, המשלבת ייצור לצה"ל עם המשך אספקה למדינות שותפות בחו"ל. ההצלחות המבצעיות של המערכות הישראליות בשדה הקרב ממשיכות לחזק את הביקוש העולמי לדיפנס-טק הישראלי".
"יוון עוברת למציאות חדשה"
שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס מסר: "'׳מגן אכילס' הוא חוליה חשובה ברפורמה בכוחות המזוינים ותשובה מתבקשת לאתגרים הגיאופוליטיים והטכנולוגיים של תקופתנו. הוא משתלב ברפורמת ׳אג׳נדה 2030׳, שבאמצעותה עוברת מולדתנו למציאות חדשה. לתפיסה חדשה של הגנה והרתעה.
"השם לא נבחר במקרה. מגינו של הגיבור ההומרי היה עשוי חמש שכבות זו על גבי זו. באותו היגיון, ה׳מגן׳ היווני המודרני מרכיב ארכיטקטורה רב־שכבתית להגנה על שטחה של יוון. ׳מגן אכילס׳ מסמן את המעבר מאוסף של מערכות נשק למערכת הרתעה הוליסטית. הספינות, המטוסים, האמצעים היבשתיים, המערכות האוטונומיות, הלוויינים החדשים, ובאופן רחב יותר כל פלטפורמה שמצוידת בחיישנים, כולם משתלבים בארכיטקטורה רשתית אחת.
"בבסיס הארכיטקטורה הזאת עומדת מערכת פיקוד ושליטה מאוחדת, שמתעדפת את האיום, מעריכה אותו ומציעה את דרך ההתמודדות המיטבית, ובכך הופכת את המידע ליכולת מבצעית. עם פריסת ׳מגן אכילס׳, ספינות הצי החדשות ומטוסי דור 4.5 ודור חמישי לא יוגבלו עוד להגנה הצרה על האגאי. הם יוכלו למלא תפקיד הרתעתי רחב הרבה יותר.
"באותה ארכיטקטורה משתלב גם הממד הלווייני. הקמתו ביוון של אחד משני הצמתים של התוכנית האירופית לתקשורת לוויינית ממשלתית מאובטחת, GOVSATCOM, ממחישה את מעמדה הגיאופוליטי והאסטרטגי של ארצנו כעמוד תווך של ביטחון ויציבות באיחוד האירופי. יוון רכשה צי של לוויינים זעירים ונערכת כעת ללוויין הגיאוסטציונרי הגדול הראשון שלה.
"התקשורת הלוויינית היא ממד נוסף של ׳מגן אכילס׳. מדובר בהרחבת הגישה ההוליסטית שלנו גם לזירת החלל, שחשיבותה להגנה המודרנית רק הולכת וגדלה. במקביל, ׳מגן אכילס׳ קשור לבחירה יסודית נוספת של ׳אג׳נדה 2030׳, יצירת מערכת אקולוגית מודרנית של חדשנות ביטחונית וחיזוק התעשייה הביטחונית היוונית.
"התנאי לכך הוא השתתפות של התעשייה הביטחונית היוונית בשיעור של 25 אחוזים לפחות בכל תוכניות הרכש. אנחנו מייחסים משקל מיוחד להעברה ממשית של ידע וייצור אל המערך הביטחוני היווני, וכן לגישה לקוד המקור של המערכות האלה. המטרה ברורה. יוון לא תישאר קונה ומשתמשת פסיבית של מערכות ביטחוניות. עליה להשתתף באופן פעיל בתכנון שלהן, בייצורן ובפיתוחן, ולחזק כך את הידע המקומי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו