בכיר במערכת הביטחון: "בזבזנו מיליארדים על איראן - כשחמאס התעצם בעזה"

דו"ח חדש בשם "אזהרה אסטרטגית: מחדל 2026", שפורסם היום (שני) על ידי ארגון מועצת אוקטובר, מציג תמונת מצב מדאיגה במיוחד על המוכנות הביטחונית של ישראל.

המסמך, המבוסס על אלפי פרסומים גלויים ועשרות שיחות עומק עם לוחמים, תצפיתניות, רבש"צים ובכירים במערכת הביטחון, קובע נחרצות: הכתובת שוב נמצאת על הקיר.

הדו"ח מציג "שבע נורות אזהרה" בוהקות המהבהבות בימים אלה:

הקונספציה לא נעלמה, היא שינתה צורה: לפני 7 באוקטובר מדיניות ישראל נשענה במידה רבה על ההנחה שחמאס מורתע ושניתן לנהל את האיום באמצעות כוח, הרתעה, הקלות ושקט.

כיום חמאס כבר אינו מוצג בפשטות כ"מורתע", אך האיום שוב מנוהל באמצעות הסדרים, קו צהוב, פירוז עתידי, כוח בינלאומי ומנגנונים מדיניים שטרם הוכיחו שהם מסוגלים לפרק אותו בפועל. נכון לאוגוסט 2026, חמאס טרם פורק מנשקו וממשיך לגייס, לייצר, להשתקם ולבסס מחדש מנגנוני שלטון.

התצפיתניות שוב מתריעות: לפני 7 באוקטובר התצפיתניות זיהו את השינוי בהתנהגות חמאס, דיווחו על אימונים, התקרבות לגדר ושינויים חריגים, אך המידע לא תורגם בזמן להתרעה מערכתית. באוגוסט 2026 פורסמו שוב עדויות של תצפיתניות מגזרת עזה המתארות אנשי חמאס הבוחנים את תגובת צה"ל ואת התחושה שבחלק מהמקרים אישורי פעולה מתעכבים.

חמאס לומד את קו ההגנה החדש: במשך חודשים מתועדים חציות של הקו הצהוב, התקרבות לכוחות, פעילות בקרקע, הטמנת מטענים ואיסוף מודיעין. בדו"ח צה"לי שנחשף באוגוסט תועדו 14 הפרות בתוך יממה אחת, מהן 11 שסווגו כאיום מתפתח על כוחות צה"ל. לוחמים ששוחחו עם מועצת אוקטובר מתארים תחושה שחמאס בוחן באופן שיטתי את הגבולות ואת אופן התגובה של צה"ל.

חמאס הוכה, אך לא פורק: כמעט שלוש שנות לחימה לא הביאו לסיום קיומו של חמאס ככוח צבאי ושלטוני. הערכות מערכת הביטחון שפורסמו מדברות על עשרות אלפי פעילים, רבים מהם מגויסים חדשים.

חמאס ממשיך לייצר אמצעי לחימה, לשקם תשתיות, לגבות כספים, לשלם משכורות ולהפעיל מנגנוני שלטון. מנהרות ממשיכות להתגלות, ובה בעת מתקיים ויכוח על שיקום הרצועה ועל האופן שבו יבוצע הפירוז בעתיד.

כוח האדם נשחק ומערכי ההגנה נתונים ללחץ: צה"ל מתמודד עם עומס מילואים כבד ומתמשך. תוכניות לצמצום ימי שירות נשחקו מול צורכי המציאות, ומשרתי מילואים מספרים על ירידה בסד"כ ועל קושי לאייש משימות. במקביל, בחודשים האחרונים עלו שוב ושוב תוכניות לצמצם את כוח המילואים המתגבר את מערכי ההגנה ביישובי הגבול. אחרי 7 באוקטובר, שבו כיתות הכוננות והרבש"צים היו במקומות רבים קו ההגנה הראשון, כל ירידה בכוח הזמין מחייבת בחינה מחמירה במיוחד.

מחסום הפחד לא נעלם: אחד הממצאים הקשים ביותר של המסמך אינו מופיע במפות או בנתוני מודיעין. הוא עולה מתוך עשרות השיחות שקיימנו. חיילים, הורים, אנשי מילואים, רבש"צים, גורמי ביטחון ואנשים בזירה הפוליטית הסכימו לתאר חששות ופערים, אך רבים מהם ביקשו שלא להיחשף. הם חוששים ממפקדים, מפגיעה בקריירה, מתקציבים, ממחיר פוליטי או מהשלכות על ילדיהם.

לפני 7 באוקטובר היו תצפיתניות ואנשי מודיעין שהתריעו ונקלעו לתרבות שבה ההתעקשות נתפסה כמטרד. אם גם היום מי שרואה סכנה מפחד לדבר, מדובר בכשל ביטחוני בפני עצמו.

אין עדיין גוף אחד שחקר את התמונה כולה: צה"ל תחקר את עצמו, שב"כ תחקר את עצמו, המשטרה תחקרה זירות ואירועים, המל"ל ערך תחקיר פנימי ומבקר המדינה בדק נושאים שונים. אלא שאף גוף עצמאי ובלתי תלוי לא בחן עד היום את כל השרשרת: הדרג המדיני, מערכת הביטחון, המודיעין, קבלת ההחלטות, בניין הכוח, התקציבים והממשקים בין הגופים. אפילו צוות תורג'מן מצא שחלק מתחקירי צה"ל היו בלתי מספקים ושנושאים מרכזיים לא תוחקרו כלל.

"נתניהו טען שאנחנו מגזימים"

המסמך מפנה אצבע מאשימה חריפה גם כלפי הדרג המדיני והצבאי הבכיר. בכיר לשעבר במערכת הביטחון שצוטט בדו"ח באנונימיות, חשף: "נתניהו קיבל למעלה מעשר התרעות, אבל זה לא הזיז לו. הוא טען שאנחנו מגזימים. חלק מההתרעות שנתניהו קיבל מוקדו לחגי תשרי, ונשאלת השאלה מה עשה הקבינט בנידון?".

בכיר אחר ציין כי "ההחלטה להתרכז בזירה האיראנית בזבזה מיליארדים על פרויקטים שהיו פנטזיונריים, בזמן שחמאס התעצם בעזה ולא קיבל את הקשב שמגיע לו. גם אם ההחלטה של ראש הממשלה הייתה לגיטימית, המינימום זה להסביר ולנמק אותה בוועדת חקירה ממלכתית כדי לדעת האם גם היום שיקולי קבלת ההחלטות נכונים".

במהלך הצגת הדו"ח, הקריאה שרון, אמה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנפלה בחמ"ל נחל עוז, מכתב מצמרר שקיבלה מאם של תצפיתנית המשרתת בימים אלה בגזרת עזה. "המחשבה שאת יושבת שעות מול המסכים, רואה את הסכנה... ומקבלת בתמורה איומים והשתקות – פשוט שוברת אותי מבפנים", כתבה האם לבתה.

"איך זה הגיוני שהמפקדים שאמורים לשמור עלייך ולהקשיב לך הם אלו שמפחידים אותך? איך הם מעזים לאיים עלייך בגלל שאת מדווחת על מחדלים... ההיסטוריה פשוט חוזרת על עצמה מול העיניים שלי, והפעם זו את שם".

תחושת ההשתקה אינה נחלתן של התצפיתניות בלבד. הדו"ח חושף כי גם לוחמים, קצינים ובכירים חוששים לדבר. בכיר ביטחון באחד מיישובי העוטף העיד: "בחודשים האחרונים אני במאבק מול הקהילה שתאפשר לנו לדבר. אסור להגיד שום מילה על המצב הביטחוני הרעוע. דום שתיקה. העיקר שתחושת הביטחון לא תיפגע ואנשים יחזרו הביתה".

נציגות המשפחות השכולות ותושבי העוטף הציבו דרישה חד-משמעית להקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, שתחקור את הכשל המערכתי בשלמותו – מהדרג המדיני ועד למערכת הביטחון.

רעות רכט אדרי, שאיבדה את בנה עידו ז"ל במסיבת הנובה, פנתה לציבור במסר נוקב: "הדו"ח הזה לא נכתב כדי להפחיד, הוא נכתב כי אנחנו מפחדים ממה שקורה כשלא מפחדים בזמן. עד שעה 06:29 בבוקר התברר שהשקט היה אשליה. את המחיר הזה כבר שילמנו פעם אחת, לא נסכים לשלם אותו שוב".

נירית, אמו של סמ"ר נטע ברעם ז"ל שנפל בנחל עוז לאחר שהתריע על המצב חודשים לפני הטבח, הוסיפה פנייה ישירה לראש הממשלה: "7 באוקטובר קרה במשמרת שלך. המדיניות שלך נכשלה ואתה נכשלת... התפקיד שלך הוא להגן על חיילי צה"ל ואזרחי ישראל, לא על הכיסא שלך".