"זה יכול לקרות בריבוע": התרחיש שמדאיג את צה״ל ביהודה ושומרון

ביום שלישי האחרון חלפו מסוקים במשך שבע שעות מעל גבעות הר חברון ונחתו עשרים וחמש פעמים במרחב חטיבת יהודה. ביישובים דימו הכוחות חדירת מחבלים, ירי, פיצוצים ואזרחים המוחזקים כבני ערובה. בסופו של אותו יום, כשהתרגיל נגמר, יצאו ארבעה גדודים לדהרייה למבצע אמיתי.

בין שני החלקים האלה עומדת שאלה אחת: מה עושים כשההנחה שמישהו יתריע מראש כבר לא מחזיקה.

סא"ל א', מפקד גדוד 932 של הנח"ל, הפועל כיום תחת חטמ"ר יהודה, לא מקבל את ההנחה שנוכחות הכוחות בשטח מונעת אירוע כזה. "אני לא מסכים עם הנחת היסוד הזאת", הוא אומר. "זה יכול לקרות בריבוע. אני כמג"ד בצה"ל אחרי השביעי באוקטובר לא מאמין שדברים כאלה לא יכולים לקרות".

בגזרת חטיבת יהודה חיים כמיליון ומאה אלף פלסטינים לצד כעשרים אלף יהודים, והוא מציב את המספרים זה מול זה. "אתה יודע להגיד האם אלפיים או שלושת אלפים מחבלים יכולים להסתער על כל הנקודות החיוניות, רק בגזרה הזאת ועל כל יהודה ושומרון ככלל?" הוא שואל, ועונה בעצמו: "חד־משמעית כן. אני גם חושב שאנחנו מפרקים את האיומים האלה כל הזמן, אבל זה תמיד יכול לקרות".

גורם ביטחוני מסביר שזו בדיוק המטרה של התרגילים האלה, ושהיא שונה ממה שנוטים לחשוב. תרגילים כאלה לא נועדו למנוע מלכתחילה אירוע בסדר גודל של השבעה באוקטובר, הוא אומר. הלקח מאותו בוקר היה שהמודיעין לא תמיד יהיה מדויק ולא תמיד יגיע בזמן, ולכן ההיערכות היום מבוססת על ההנחה ההפוכה: שאם וכאשר תגיע התקפת פתע, הכוחות יהיו מוכנים וידעו כיצד להתמודד איתה.

היפוך ההנחה הזה אינו בא במקום המאמץ ההפוך. ככל שהחיכוך בשטח גבוה יותר, כך קשה יותר לארגן פעילות טרור מסודרת, וזו התפיסה שהופעלה בעזה ומיושמת היום במוקדי הטרור ביהודה ושומרון. התרגיל ביום שלישי היה צד אחד של המשוואה. המבצע שיצא לדרך שעות אחר כך היה הצד השני.

בתרגיל, שלדברי אל"ם ד' לא נצפה כמותו באזור יהודה ושומרון, השתתפו דובדבן, יחידת החילוץ 669, שני מסוקי קרב, שוטרים ולוחמי מג"ב, ארבעה גדודים הפועלים תחת החטיבה ויחידה מובחרת נוספת. אחת ממטרות התרגיל הייתה לתרגל את התיאום עם כוחות חיצוניים המגיעים לחטיבה ועם ארגונים אזרחיים, ובהם מד"א.

התרחיש הקשה ביותר התרחש בקריית ארבע. במהלכו דווח על כמה אירועי חדירה, ירי ופיצוצים ברחבי היישוב, ולאחר מכן על חמושים שנכנסו דרך כניסה נוספת. בהמשך התגלו כמה מוקדים שבהם הוחזקו בני ערובה במבנים שונים, ולחילוץ חברו יחידות המתמחות בכך, בסיוע מהאוויר.

תרחישים נוספים כללו ירי חריג וחדירה בכמה מוקדים ביישוב בדרום הגזרה, עם בני ערובה ונפגעים; פיצוצים ביישוב סמוך לציר 35 בצפון, במקביל לחדירת מחבלים למוצב סמוך ולאירוע רב נפגעים בתוכו; חדירה וירי לעבר מתיישבים ביישוב במערב; וירי לעבר עמדת השמירה ביישוב בדרום, שבמהלכו פעלו כוחות רפואה לפינוי הפצועים.

הבחירה בשתי נקודות קצה בו זמנית, תלם וטנא עומרים, לא הייתה מקרית. חטיבת יהודה היא הגזרה הגדולה ביותר באזור, והתרחיש נועד לתרגל את המפקדים בפיצול קשב באירוע שמתפרץ בכמה מקומות בבת אחת. מפקד החטיבה, אל"ם ד', ומג"ד מג"ב לביא הם מפקדים חדשים יחסית בתפקידם, ושניהם נבחנו במהלך היום. במקביל נבדק גם הרובד שנשאר מאחורי הקלעים, אנשי המילואים שהפעילו את החמ"ל בזמן שהמח"ט היה בשטח.

"היה גם תרגיל שבעה באוקטובר הכולל בני ערובה", אומר אל"ם ד'. "המון כוחות שהשתתפו, ברמה מאוד גבוהה, שלוקחת לקצה את הסיטואציה".

לצד הכוחות הסדירים תורגלה השכבה שתגיע לזירה לפני כולם. שוטרי תחנת חברון השתתפו בתרגיל יחד עם יחידות מיוחדות של צה"ל, עם מתנדבי ית"ר, יחידת התגובה הראשונית של המשטרה, ועם מערך כיתות הכוננות ביישובים.

מתנדבי ית"ר חברון נפרסו לאורך צירי התנועה ובחסימות, הכווינו את הכוחות שהגיעו מבחוץ ויצרו חיץ סביב זירות הפעילות. באחד התרחישים הם תרגלו השתלטות על מבנה בקריית ארבע שבו הוחזקו בני ערובה והיו פצועים.

ית"ר חברון היא יחידה לוחמת, המורכבת ממתנדבי משטרה בעלי הכשרה קרבית שרובם תושבי האזור. לאחרונה הצטרפו אליה עשרים וחמישה מתנדבים שסיימו הכשרה, וכיום היא מונה יותר מחמישים לוחמים. במילים אחרות, מי שיגיע ראשון לזירה בקריית ארבע או באחד היישובים בהר חברון הוא לא בהכרח חייל, אלא שכן.

שעות ספורות לאחר שהתרגיל הסתיים יצאו ארבעה גדודים, שניים מהם גדודי מילואים, למבצע חטיבתי בדהרייה שבדרום הר חברון. לפי אל"ם ד', ההיערכות אליו נמשכה חודשיים.

הרקע נבנה לאורך זמן. לפני כמה חודשים, במהלך פעולת מעצר לילית באזור, יצא מחבל וירה לעבר הכוח בנשק מסוג קרלו. הירי כוון אל הצוות הרפואי שמלווה את פעולות הסיכול ופגע בנשקו של אחד הלוחמים. רסיסים פגעו בכף ידו. במרדף שהתפתח נתפס היורה והסגיר את הנשק.

"כל עוד לא סגרנו מעגל על הבן אדם, על הנשק, על האבן, על בקבוק התבערה, על המיקום, האירוע פתוח", אומר סא"ל א'. "סגירות המעגל האלה נועדו לסגור אירועים".

ירי לעבר כוחות, הוא מדגיש, אינו הדפוס השכיח בדרום הר חברון. "זה לא שאין ירי ואין מחבלים, אבל פיגוע ירי על כוחותינו בכפר כזה, זה היה פחות שכיח. זה קרה וזה נתן עוד דחף". לצד זאת הפכה דהרייה למוקד פלילי. באחד המקרים פעלה שם חוליית גנבים שהתחזתה ללוחמי צה"ל, ביצעה מעצר מדומה ובזזה חנויות תכשיטים.

השיטה, לדבריו, מטפלת בבעיות לפני שהן מתגבשות. "אנחנו עובדים בשיטה של מעבר מסלעים לחצץ. לא ייווצר מצב שבו תיווצר בעיה גדולה שאחרי זה נצטרך להגיד אם טיפלנו בה או לא טיפלנו בה".

המבצע רוכז יחד עם השב"כ, המשטרה, מג"ב והתיאום האזרחי. הוא נפתח בפעילות משטרתית שבמהלכה נמצא אקדח, ונמשך בסריקות אמל"ח ובהחרמות רכבים. במהלכו הוחרמו ונהרסו קרוב למאה "משטובות", רכבים שאינם כשירים בטיחותית ואינם רשומים בשום מקום, המשמשים לפיגועים על בסיס רכב ברחבי האזור. גוררים העמיסו שלושה רכבים גנובים ויצאו איתם מערבה, להשבה לבעליהם.

ההישג המרכזי, מדגישים בחטיבה, אינו מספר העצורים. בסריקות נמצא אמל"ח, ולדברי אל"ם ד' אותרו במרחב גם אבזורים ונשקים מאולתרים בעלי יכולת המתה, ובעבר גם רחפנים. בוצעו מאות שיחות אזהרה לפלסטינים המוכרים לכוחות, מבנים חשודים מופו, ועל מרכז העיר הוטל עוצר בן ארבעים ושמונה שעות. שלושים אלף איש לא יצאו לעבודה במשך יומיים. המבצע, אומר אל"ם ד', ייצר גם מודיעין ומידע מהשטח שלא היו ברשות הכוחות לפניו.

"יש חשיבות גדולה לתחושה שצה"ל קיים במרחב, וזה מרחיק את הטרור גם בתפיסת האזרחים", אומר אל"ם ד'. "אחרי המבצע בדהרייה נזרקה היום אולי אבן אחת. אם קורים דברים בלתי חוקיים, עלינו לאכוף את המשילות. אם נצטרך להיכנס לעוד מבצע של עשרים וארבע שעות, נעשה זאת שוב".

בהפקת הלקחים מהתרגיל עלה הצורך להמשיך ולתרגל, לצד חיזוק שיתוף הפעולה בין כוחות האוויר לכוחות הגזרתיים, העמקת ההיכרות עם השטח ועם נתיבי הכניסה, והמקום המרכזי של מפקדת החטיבה בניהול אירוע רב־זירתי.

מבצעים חטיבתיים המרכזים מאמץ למקום מסוים, אומר סא"ל א', הם תופעה של תקופת המלחמה. "לפני זה אני לא זוכר מבצעים כאלה. ראיתי את זה רק עכשיו, ואני חושב שזה מאפיין אותנו. אנחנו מוכרחים לספק את זה כל הזמן".

נכתב לפני כניסת שבת.