התקיפה הישראלית שלשום (שני) בסוריה, שעליה לקחה לשכת ראש הממשלה אחריות חלקית בציוץ בשפה האנגלית בלבד, היא ניסיון ישראלי לסמן קו אדום לטורקיה ולסוריה: לטורקיה של ארדואן - לבל תנסה להתבסס בסוריה, ולסוריה של א-שרע - לבל תאפשר לטורקים להשתמש בשטחה ובנכסיה לשם פגיעה באינטרסים ביטחוניים ישראליים.
על פי דיווחים זרים, התקיפה נועדה למנוע התבססות טורקית בשדה התעופה א-דוהר, באמצעות הצבת מערכות הגנה אווירית ומכ"מים. מעבר למסר האסטרטגי, מדובר ככל הנראה בהסרת איום על חופש הפעולה הישראלי בשמי סוריה - שכידוע מובילים גם לאיראן. כדי להימנע מעימות ישיר עם הטורקים, בוצעה התקיפה בלילה ובאזורים שבהם אין חיילים או אזרחים טורקים.
הרמטכ"ל בסיור מפקדים בסוריה // דובר צה"ל
בעיתוי שאינו מקרי, הגיע אתמול הרמטכ"ל אייל זמיר, בליווי מפקד פיקוד צפון ומפקדים נוספים, לבקר את חיילי צה"ל המוצבים בשטח סוריה. זמיר קיים הערכת מצב והתייחס למוכנות צה"ל בגזרה: "אנחנו רואים את המתרחש ועוקבים אחר השינויים בחזית הסורית; לא נאפשר לכוחות עוינים להתבסס בגבולותינו ונדע להפעיל את העוצמה שלנו בצורה מדויקת איפה שצריך ומתי שצריך".
אין זה סוד שבמערכת הביטחון מתבוננים בטורקיה בדאגה גוברת כבר תקופה ארוכה. לכאורה, שום דבר לא השתנה, וארדואן דבק באותה אידאולוגיה אנטי-ישראלית קיצונית שבאה לידי ביטוי בעיקר מאז משט המרמרה בשנת 2010. אלא שבחודשים האחרונים מתרחשים בטורקיה תהליכים גלויים המטרידים את ישראל מאוד. יש מי שאף מדבר על כך שבעוד עשור או שניים טורקיה תהיה אויב של ישראל - לא פחות מאיראן.
נכון לרגע זה, טורקיה אינה מוגדרת כאויב, אך היא בהחלט מסומנת בישראל כמדינת תפנית, קרי, כזו שיחסיה הביטחוניים עם ישראל עלולים להשתנות לרעה בפרק זמן נראה לעין. נדמה שארדואן לא מסתיר את שאיפותיו האימפריאליסטיות, ששורשיהן עוד בימי העות'מאנים, ולא בכדי הוא משקיע מאמצים והון רב בחיזוק צבאו. מחליפו המיועד, הקאן פידאן, מוכר היטב למערכת הביטחון הישראלית, בעיקר מתפקידו בעבר כראש השירותים החשאיים של טורקיה וכיום כשר החוץ, ונחשב לקיצוני לא פחות, ויש שיגידו אף יותר, מארדואן.
האיום מהים
ניסיונה הגלוי של טורקיה לבסס דריסת רגל בסוריה לאחר נפילת משטר אסד לא נסתר מעיני ישראל. כזכור, רק לאחרונה ניסתה טורקיה לקדם רכישת מטוסי F-35 מתקדמים מארה"ב, לאחר שנים שבהן סירבה וושינגטון למכור לטורקים את מטוס החמקן המתקדם, למרות שטורקיה הייתה חלק מהפרויקט עוד בתחילתו.
אלא שכל עוד טורקיה לא מצטיידת במטוסים המתקדמים, ולאור העובדה שנכון לרגע זה היא לא מכניסה כוחות קרקעיים לסוריה, הגובלת עם ישראל, המטרד המיידי של ישראל נוגע דווקא לחיל הים הטורקי. כידוע, טורקיה נהנית מיתרון משמעותי על חיל הים הישראלי במספר כלי השיט שהיא מחזיקה. היא מצוידת בעשרות פריגטות וכלי נחיתה שמאפשרים לה להנחית אוגדות שלמות בעומק שטח האויב אם תרצה. ואם הטורקים נערכים להנחית כוחות בעומק שטח האויב, מדינת ישראל, במיוחד לאחר שבעה באוקטובר, לא יכולה לטמון ראשה בחול ולומר שאין סיכוי שזה יקרה.
לנחתות הטורקיות מצטרפות גם 12 צוללות טורקיות ו-6 נוספות בבנייה, כמו גם 24 פריגטות ומשחתות. לטורקים גם עשרות ספינות סיור, מטוסי סיור ימי, מסוקים ימיים, נושאות כטב"מים שניתן להפוך בקלות לנושאות מטוסים, ועוד. לשם השוואה, לפי פרסומים שונים, לישראל יש 15 ספינות טילים, 6 צוללות וכמה עשרות כלי בט"ש. בקרוב ייכנסו לשירות גם מסוקים ימיים - מסוקי ה"שלך" מטייסת 193 שנפתחה מחדש בבסיס פלמחים.
נכון לרגע זה, טורקיה חברה בנאט"ו ואינה מוגדרת בישראל כמדינת אויב, אך ניסיונו של ארדואן לייצר "טבעת חנק" סביב ישראל - מהיבשה דרך סוריה ומהים, כבר הופך לשיח במערכת הביטחון. בכיר במערכת הביטחון אמר ל"היום" כי אם בעתיד תחליט ישראל שהיא נדרשת להיערך להתמודדות עם האיום הטורקי, היא תצטרך לבנות את צה"ל אחרת לחלוטין. בנייה כזו היא אירוע של שנים, שכדאי להתחיל לפחות לחשוב עליו כבר כעת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו