לא טכנולוגיה ולא כסף: מה עדיין חסר לישראל מול איום הרחפנים? | האזינו

הם קטנים, זולים, פשוטים להפעלה ומיוצרים בכמויות אדירות - ובשנים האחרונות הולך ומתברר שהם גם מהווים איום אסטרטגי שיכול לשנות את פני המערכה. אז עד כמה ישראל ערוכה לאיום הרחפנים, ומה נדרש כדי להתמודד עם מתקפה המונית?

בפרק 50 של פודקאסט "על זה" מתארח תא"ל (במיל') רן (רנכו) כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, שמסביר מדוע הרחפנים מציבים בפני מערכות הביטחון אתגר שונה מכל מה שהכירו עד היום - ומדוע הפתרון לא יכול להתבסס רק על מערכות יקרות ומתקדמות.

"האיום הוא קטן, פשוט, זול והמוני. בסוף עולם הרחפנות עוסק במכשירים מאוד קטנים, שמונע עם מנוע חשמלי ומופעל מרחוק בכל מיני אמצעים", מסביר כוכב. "האיום הזה לא דורש מסלול, הוא ממריא אנכית מאוד בקלות, וכל ילד בגיל בר מצווה יכול ללמוד להטיס אותו יחסית בקלות. הוא מאוד פשוט להפעלה, מאוד זול ויכול להיות המוני".

אתגר הגילוי

כוכב מדגים את עוצמת האיום באמצעות אחד האירועים הבולטים במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. "אם רוצים להמחיש את האיום האזרחי שעליו מדברים, צריך להסתכל על מבצע 'קורי עכביש' שעשו האוקראינים בתוך רוסיה, בו רחפנים תקפו מטוסים אזרחיים אסטרטגיים בשדות תעופה והסבו נזק רב".

אז איך מתמודדים עם איום שקשה לזהות, אפשר להפעיל אותו כמעט ללא הכשרה, וניתן לייצר אותו במספרים עצומים? לדברי כוכב, אחד המרכיבים המרכזיים הוא יצירת תמונה ברורה יותר של הרחפנים שנמצאים בשמי ישראל.

"יש פרויקט רחפנים לאומי לרישוי ורגולציה של תעופה של רחפנים בשטחי מדינת ישראל. זאת אומרת שבעתיד הלא רחוק, אם תרצה להטיס רחפן מעל גובה מסוים, מעל מקום מסוים, הרחפן שלך יצטרך לדווח על כך. תצטרך לרשום אותו כמו שרושמים רכבים או אופניים חשמליים היום. ברגע שהרחפן יעלה מעל גובה מסוים, הוא יצטרך לדווח לרשויות בכל מיני אמצעים. באמצעות המנגנון הזה, נוכל לקבל תמונה טובה יותר של מה האויב רוצה".

אלא שגם כאשר יודעים שמתקיים איום - עדיין צריך להצליח לאתר אותו. וכאן, מסביר כוכב, נמצא אחד האתגרים המרכזיים: מערכות הגילוי הקיימות פותחו במידה רבה כדי להתמודד עם איומים גדולים ומהירים בהרבה.

"בסוף, רחפנים כאלה מאוד קטנים, טסים בגובה מאוד נמוך, וקשה מאוד לגלות אותם - גם צבאית וגם אזרחית. ראינו את הנזקים ללוחמים שלנו בכל מיני מקרים בתקופה האחרונה. המכ"מים הרגילים שלנו לא יודעים לגלות את הדבר הזה, כי הם מכוונים לחפש מטוס נוסעים או מטוס קרב - ולא רחפן בגודל של שולחן".

אתגר היירוט

מכאן מגיע האתגר הבא: לא רק לגלות את הרחפן, אלא גם לקבל החלטה מהירה כיצד להתמודד איתו - ובאיזה אמצעי.

"אז האתגר הוא קודם כל בגילוי, ואחר כך בהחלטה אם ליירט את האיום או לא. זו למעשה הגנה אווירית קלאסית, רק ברזולוציות הרבה יותר קטנות. יש הרבה מאוד משימות, ואתה צריך לקבל החלטה איפה אתה פורש את מערכות הגילוי המתקדמות יותר שלך".

ומה קורה אחרי שהרחפן התגלה? האפשרויות רבות - אבל למרות ריבוי הפתרונות, לדברי כוכב, עדיין אין פתרון אחד שמספק מענה מלא לאיום.

"היירוט מתבצע בכמה דרכים. ראשית, מטוס קרב יכול ליירט רחפן - למרות שזה קשה. גם מסוק קרב יכול ליירט איום כזה, או סוללת הגנה אווירית קלאסית, או על ידי אמצעים אלקטרוניים. יש היום כל מיני קונצים של יירוט, ומלא פטנטים - אבל בשורה התחתונה המענה השלם עדיין חסר, עוד לא עלינו על הקונץ פטנט".

אתגר האינטגרציה

אם כך, האם ישראל עדיין רחוקה מפתרון? לא בהכרח. כוכב מדגיש כי היכולת הטכנולוגית להתמודד עם הרחפנים כבר קיימת. הבעיה, לדבריו, נמצאת במקום אחר: בחיבור בין כל היכולות וביכולת להפעיל אותן בהיקפים שמתאימים לאיום.

"הפתרון הטכנולוגי קיים. אפשר לגלות את הרחפנים בכל מיני דרכים, אפשר ליירט אותם בכל מיני דרכים. לדעתי חסרה אינטגרציה כלשהי בין כל המרכיבים הללו".

לדבריו, גם התקציב שהוקצה לנושא אינו בהכרח צוואר הבקבוק. האתגר האמיתי הוא כלכלי ומבצעי כאחד: כאשר האויב יכול להפעיל מאות ואלפי רחפנים זולים, גם מערכת ההגנה חייבת להיות מסוגלת להתמודד עם הכמות, ולא רק עם כל רחפן בנפרד.

"זה לא עניין של כסף, כי ממשלת ישראל העבירה לאחרונה שני מיליארד שקלים לטובת הנושא הזה. זה גם לא עניין של טכנולוגיה, או עניין של הנדסה. הבעיה היא בהיקפיות ובהמוניות של הרחפנים. כמו שהאיום הוא המוני - כך גם המענה צריך להיות המוני. צריך מזה הרבה מאוד, ולכן המענה חייב להיות זול. אי אפשר לקנות מכ"ם מתקדם במיליונים ולהסתפק בזה. זו לא מלחמה כלכלית נכונה. מצד שני, אין מחיר לחיי אדם".

ובכל זאת, ישראל אינה פועלת בחלל ריק. המלחמה באוקראינה הפכה למעבדת ניסויים עצומה בכל הקשור לרחפנים ולדרכי ההתמודדות איתם, ובישראל עוקבים מקרוב אחרי הניסיון שנצבר בשטח.

"נהוג להשמיץ את ישראל ולומר שלא למדנו כלום ממלחמת רוסיה-אוקראינה, או כל מיני דברים מן הסוג הזה. אבל אני יכול לגלות שעוד בתקופתי כמפקד מערך ההגנה האווירית היו הצעות לשיתופי פעולה עם רוסיה ואוקראינה, ובהרבה מקומות למדנו - גם תוך כדי המלחמה שלהם. ברשתות החברתיות רואים את מה שהאוקראינים או הרוסים מנסים להראות".

אתגר הרגישות

לדברי כוכב, בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי מצליח ליירט יותר רחפנים - אלא גם מהו המחיר שמדינה מוכנה לשלם כדי להגן על אזרחיה ועל התשתיות שלה.

"אני לא חושב שאחוזי היירוט של הרוסים או האוקראינים דרמטית יותר טובים מהאחוזים שלנו. הרגישות שלהם לחיי אדם ולתשתיות היא יותר קטנה משלנו. אצלנו היא מאוד גבוהה, ובצדק".