מכינות, חוות ויישובים: התוכנית לחיזוק הגבול המזרחי עולה שלב

מפגש שולחן עגול של ארגוני החברה האזרחית הפועלים לאורך הגבול המזרחי התקיים ביום רביעי בקיבוץ קלייה, ביוזמת משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות והחטיבה להתיישבות, ועסק בתוכניות העתידיות להתיישבות באזורי הגבול.

השתתפו בו שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, מנכ"ל המשרד אבי מאיר, יו"ר החטיבה להתיישבות ישי מרלינג, ראש המועצה האזורית מגילות אריה כהן וראש המועצה האזורית בקעת הירדן דוד אלחייני.

"אנחנו כולנו יחד עושים כאן, בציר המזרחי של מדינת ישראל, מעשה היסטורי אסטרטגי שלא היה כמוהו", אמרה סטרוק לנציגי הארגונים. לדבריה, הסיבה שהאזור הוזנח עשרות שנים היא מעגל סגור: "הציר ריק מתושבים, ולכן מאוד לא אלקטורלי לטפל בו, כי אין מי שיגיד לך תודה. הוא משתלם רק למדינה שלנו, לארץ שלנו, לביטחון שלנו, לערך העליון של הציונות שזו התיישבות, אבל הוא לא משתלם אלקטורלית, ולכן אף אחד לא נגע בזה". על הפרויקט הוסיפה: "אם רק בשביל זה הגעתי לממשלה, כבר היה שווה".

המפגש נערך על רקע החלטת ממשלה שמקדמים בימים אלה משרד ההתיישבות ומשרד ראש הממשלה לחיזוק הגבול המזרחי, כחלק ממהלך רחב שנועד לתת מענה גם לגבול הצפוני, לגבול עם סוריה ולעוטף עזה. הגבול המזרחי, הארוך ביותר של ישראל, משתרע על פני 500 קילומטרים מול ירדן ומתגוררים בו כ-40 אלף תושבים בלבד.

"כל מנעד הקשת הפוליטית נמצא כאן"

אחרי 7 באוקטובר גובשה בירושלים תפיסה שלפיה דווקא השקט היחסי לאורכו הפך אותו לחוליה החלשה, ובמאי 2025 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני פיילוט בהיקף של כ-80 מיליון שקלים המבוסס על שלושה נדבכים: שכונות צעירים ביישובים קיימים, כ-30 מוקדי משימה לאומיים ובהם מכינות קדם-צבאיות וגרעיני נח"ל, והקמת חוות ביטחוניות לאורך הקו. בוועדה ליישובים בגבול המזרחי בכנסת עלה כי ההחלטה הרחבה שמקודמת כעת עומדת על היקף של כשלושה מיליארד שקלים. תוכניתה של סטרוק לחיזוק הגבול המזרחי נחשפה לראשונה בישראל היום.

הרכב המשתתפים בשולחן העגול ממחיש את אחד המאפיינים הבולטים של הפרויקט. סביב שולחן אחד ישבו התנועה הקיבוצית והנוער העובד והלומד לצד מכינת איתן, עין פרת והמחנות העולים, יחד עם השומר החדש ועם החוות החקלאיות הפועלות בבקעה ובעמקים. "כל המנעד של הקשת הפוליטית הישראלית נמצא כאן", אמרה סטרוק, "אלה שהכי אכפת להם, אלה שהכי רוצים להשקיע, אלה שהכי יוזמים".

מייסד השומר החדש יואל זילברמן תיאר את החיבור הזה כהקלה: "כששמענו שהתנועה הקיבוצית לקחה את גשר אלנבי, זו הייתה תחושת הקלה. תחושת הקלה שיש עוד כוחות מתחת לאלונקה". לדבריו, בהסתמך על יגאל אלון, "השותף הכי חשוב של מדינת ישראל זה לא ארצות הברית ולא אנגליה, זה העם היהודי", ולכן המשימה גדולה ממדינת ישראל לבדה וצריכה להיות פרויקט של העם היהודי. סטרוק ציינה כי הפרויקט כולו התחיל ממפגש עם השומר החדש ברמת הגולן.

"עוד לא הקמנו יישוב - כשנקים, נדע שהצלחנו"

הדרישה המרכזית שהעלו הארגונים היא שכל מסיים כיתה י"ב ייקח חלק במסגרת של מכינה קדם-צבאית, שנת שירות או גרעין נח"ל. זילברמן הסביר את ההיגיון: "צריך לייצר קו של מלש"בים, חבר'ה שעושים מכינות ושנות שירות, שיכפיל את האוכלוסייה בגבולות". עם זאת הדגיש, בהסכימו עם אלחייני, כי המבחן האמיתי הוא בהתיישבות של קבע: "אם אנשים לא באים ומתיישבים וזה רק משהו חולף ואופנתי, אנחנו נכשלים במשימה. עוד לא הקמנו יישוב. כשנקים, נדע שהצלחנו".

במקביל הודיע פרויקטור הגבול המזרחי במשרד הביטחון מרדכי בניטה בוועדת הכנסת כי בספטמבר יוקמו כ-40 גרעיני נח"ל חדשים לאורך הגבול, ובהם 600 עד 800 בני נוער.

עמיחי שאוט מאיגוד החוות ביקש להרחיב את הדיון אל מדיניות התכנון הארצית. לדבריו, בעשורים הראשונים עסקה המדינה במרחב הפתוח ובגבולות, ובשנות השבעים והשמונים הופנו כל המשאבים והקשב לבניית המרכז וגוש דן. "החידוש והבשורה הכי טובה שיכולה להיות בהחלטה זה שינוי תפיסה", אמר, "ההבנה שאנחנו צריכים לפתח את כל השטח הפתוח. אנחנו צריכים להטמיע ולשנות את כללי התכנון של מדינת ישראל, ליישב את כל השטחים הפתוחים, והכלי הכי טוב לזה הוא חקלאות". לדבריו הדבר נכון גם לגליל ולא רק לציר המזרחי.

"התיישבות זה ביטחון"

סוגיה נוספת שעלתה היא היעדר מענה לדור הביניים, אותם צעירים שסיימו את שירותם הצבאי וטרם הקימו תא משפחתי. לטענת הארגונים נוצר בשלב הזה חלל בין המסגרות הקיימות, וללא פתרונות דיור ותעסוקה מותאמים מתקשים היישובים לשמר את הצעירים שהגיעו אליהם דרך מסגרות ההכשרה. סוגיית התקציב עלתה בשולחן במפורש, וזילברמן אמר כי הארגונים כיוונו להיקף של חמישה מיליארד שקלים, "ואני מקווה שנגיע לשם, ואז נכפיל ונשלש".

בדבריה קשרה סטרוק בין ההתיישבות לביטחון: "כשאנחנו מדברים על זה שהתיישבות זה ביטחון, אנחנו לא מתכוונים רק לזה שכל מתיישב יסתובב עם נשק בלילה וישמור על הגדר. עצם הנוכחות, עצם זה שיש חיים, עצם זה שזה אזור שוקק ולא נעזב, זה הביטחון". היא הוסיפה כי המשרד נמצא לקראת סיכום קדנציה ומנסה לסגור ולוודא שהתוכניות אכן ייצאו לפועל. בסיום המפגש העניקו נציגי הארגונים לסטרוק תעודת הוקרה על פעילותה בארבע השנים האחרונות למען ההתיישבות בנגב, בגליל וביהודה ושומרון.

בין הארגונים שהשתתפו: מבוע, קדמא, מכינת איתן, עושים שכונה, התנועה הקיבוצית, מכינת מלח הארץ, חיבורים, המחנות העולים, עין פרת, רוח ערבה, הנוער העובד והלומד, השומר החדש, מכינת תבור, חוות גבתון, חוות זרזיר, חוות טובלן וחוות עינות קדם.