על רקע המתיחות ביו"ש בין המתיישבים לפלסטינים ואירועי פינוי המאחזים סמוך לכפר קוסרה, שר הביטחון ישראל כ״ץ הנחה את צה"ל להכין תוכנית להעברת כלל סמכויות האכיפה בנושאים האזרחיים בקרב היישובים והאוכלוסייה הישראלית ביהודה ושומרון לידי משטרת ישראל.
נערי גבעות מנסים לעכב את פינוי המאחז בכפר קוסרה// השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
לפי התוכנית, המשטרה תידרש להקים ולהעמיד כוח מתאים שיוכל לקבל על עצמו את האחריות לנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון. לצורך כך אמורים לעבור לידיה גם הסמכויות והתקציבים הדרושים לביצוע המשימה.
אחת הבעיות המרכזיות במצב הקיים היא הפער בין האחריות הביטחונית של צה״ל בשטח לבין סמכויות אכיפת החוק מול אזרחים ישראלים. לחיילי צה״ל קיימת סמכות לעכב אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ולפעול להפסקת מעשי אלימות, אולם צה״ל אינו הגוף שמבצע את החקירה והמעצר הפלילי של אזרחים ישראלים, והאחריות הכוללת לאכיפת החוק בעניינם מוטלת על משטרת ישראל.
בפועל, באירועים שהתרחשו בעומק השטח נוצר לא פעם פער משמעותי. כוח צה״ל היה הראשון להגיע לזירה ונדרש לעצור את העימות, להפריד בין הצדדים ולנסות להשתלט על האירוע, אולם לצורך ביצוע מעצרים ופתיחת חקירה נדרשה הגעת המשטרה.
הדבר היה מורכב במיוחד באירועים בשטחי A ו־B, שבהם אין נוכחות משטרתית שוטפת כפי שקיימת בתוך היישובים הישראליים. במקרים כאלה המשטרה הייתה נדרשת להיכנס לשטח בעקבות האירוע ובתיאום עם צה״ל.
כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים המשטרה הגיעה רק לאחר שכוחות הצבא כבר היו במקום במשך זמן, ולעיתים בשלב שבו החשודים כבר עזבו את הזירה. הפער בין כוח צבאי שנמצא בשטח אך תפקידו המרכזי הוא ביטחוני, לבין המשטרה שהיא הגוף שאמור לבצע את האכיפה הפלילית, הפך לאורך השנים לאחת מנקודות החולשה בהתמודדות עם אירועים שבהם מעורבים אזרחים ישראלים.
המהלך שמקדם כ״ץ מבקש לשנות בדיוק את המציאות הזאת וליצור כתובת אחת ברורה לאכיפה האזרחית. במקום שכוח צבאי שמחזיק גזרה לצורך הגנה וסיכול טרור יידרש לנהל אירוע אזרחי ולהמתין להגעת המשטרה, הכוונה היא להעמיד למשטרה כוח ויכולת שיאפשרו לה לפעול באופן ישיר ורחב יותר במרחב.
"צה"ל לא צריך לרדוף אחרי נערים על הגבעות״
ההחלטה מגיעה גם על רקע הוויכוח המתמשך סביב מעורבות חיילי צה״ל באכיפה נגד נערי גבעות ומתיישבים, שהתחדד בימים האחרונים בעקבות האירועים באזור קוסרה. כ״ץ עצמו התייחס לכך במפורש והבהיר כי לשיטתו הצבא אינו הגוף שאמור לעסוק באכיפה מסוג זה.
״תפקיד צה״ל הוא להילחם בטרור הפלסטיני, להתמקד בהגנה על הגבולות והיישובים מול איומים, לטפל בגבולות ובשטח עצמו ובאיומים ביטחוניים על ההתיישבות ועל מדינת ישראל, ולא לרדוף אחרי נערים על הגבעות״, אמר שר הביטחון.
כ״ץ קושר את השינוי גם לגידול הצפוי בהתיישבות ביהודה ושומרון. לדבריו, ההחלטות שהתקבלו להקמת 104 יישובים חדשים ולמיסוד החוות החקלאיות צפויות להגדיל את מספר הישראלים המתגוררים במרחב ובהתאם גם את היקף הטיפול האזרחי הנדרש.
״זה לא תפקידו של צה״ל וגם אין ביכולתו לטפל באכיפת הנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון לנוכח העלייה הברוכה הצפויה בהיקף המתיישבים ביו״ש לאחר ההחלטות על הקמת 104 יישובים חדשים ומיסוד החוות החקלאיות מחד, והתגברות האיומים והאתגרים הביטחוניים עימם מתמודד צה״ל וצפוי להתמודד בחזית המרכז מאידך״, אמר.
המהלך נוגע באחת הסוגיות המורכבות בחלוקת הסמכויות ביהודה ושומרון. בשטח פועלות למעשה מערכות שונות: צה״ל מחזיק באחריות הביטחונית הכוללת, בעוד שהטיפול הפלילי באזרחים ישראלים נעשה במסגרת מערכת אכיפת החוק האזרחית. הפיצול הזה יצר לאורך השנים קושי מבצעי ומשפטי באירועים שבהם יש חפיפה בין הפרת סדר, עבירה פלילית ואירוע ביטחוני.
מבחינת כ״ץ, המטרה היא להגיע למצב שבו הטיפול באירועים אזרחיים הנוגעים לישראלים יועבר באופן מלא יותר למשטרה. ״כל האחריות על הטיפול והאכיפה על היישובים והמתיישבים והנושאים האזרחיים תועבר לאחריות משטרת ישראל שתידרש להיערך בהתאם״, אמר.
עם זאת, בשלב זה מדובר בהנחיה להכנת תוכנית ולא בהעברת סמכויות שכבר נכנסה לתוקף. צה״ל, המשטרה והגורמים הרלוונטיים יצטרכו כעת לקבוע כיצד תבוצע החלוקה בפועל, איזה כוח משטרתי יוקצה למשימה, כיצד יפעל בעומק השטח ומה יהיה מנגנון העבודה באירועים שבהם ההיבט הביטחוני והפלילי מתקיימים במקביל.
כ״ץ הציג את המהלך גם כצעד לחיזוק אכיפת החוק ולא רק לצמצום עיסוקו של צה״ל בנושאים אזרחיים. ״זהו גם צעד משמעותי בחיזוק המשילות והשלטת חוק וסדר בשטחי יהודה ושומרון ופינוי צה״ל לביצוע משימותיו העיקריות״, אמר. לדבריו, ״ממשלת ישראל וצה״ל יאצילו את כל הסמכויות הנדרשות למשטרה לצורך ביצוע המשימות״.
אם התוכנית תיושם במלואה, השינוי המשמעותי ביותר לא יהיה רק בזהות הגוף שמטפל באירועים, אלא גם ביכולת להגיע במהירות לחשודים ולבצע אכיפה בזמן אמת. המהלך מבקש ליצור מצב שבו צה״ל יוכל להתמקד במשימות הביטחוניות שלו, בעוד המשטרה תהיה נוכחת ומצוידת בסמכויות הנדרשות כדי לטפל באזרחים ישראלים גם באזורים שבהם עד היום נאלצו הכוחות להמתין להגעתה.
מנגד, יש לציין כי, מחוז שי של המשטרה כבר אוכף עבירות ביו"ש. ל"היום" נודע כי הודעת השר כ"ץ ערב הפריימריז בליכוד לא תואמה עם השר לביטחון לאומי, ובהתאם, יישום החלטת שר הביטחון לוט בערפל.
יו"ר יש"ע: "הגיע הזמן"
ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע: "אני מברך את שר הביטחון ישראל כ"ץ על ההחלטה החשובה והמתבקשת להעביר את האחריות על אכיפת החוק בנושאים האזרחיים ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון לידי משטרת ישראל. הגיע הזמן שהחיים האזרחיים בבנימין, יהודה ושומרון יתנהלו כמו בכל מקום אחר במדינת ישראל: המשטרה אחראית על אכיפת החוק והסדר, וצה"ל ממוקד במשימתו המרכזית, ביטחון והכרעת הטרור.
זהו צעד נוסף בדרך לתיקון מציאות שנמשכת כבר עשרות שנים. כעת צריך להשלים את המהלך, לבטל את הסכמי אוסלו ולהחיל ריבונות ישראלית מלאה בבנימין, יהודה ושומרון. הגיע הזמן לעבור מניהול זמני להחלת החוק הישראלי באופן מלא".
חבר הכנסת גלעד קריב (הדמוקרטים) אמר על פינוי המאחז: "48 שעות אחרי שצה"ל החל לפעול בקוסרה, כנופית הגבעות עדין מסתובבת בין הבתים הפלסטינים, תוך הפרת הצו של השטח הצבאי הסגור. למיטב ידיעתי אף אחד מהם לא נעצר.
"המבחן של פעילות צה"ל בכפר היא פינוי המתנחלים הקיצונים. נכון לרגע זה - למרות הגדוד שהוקפץ לגזרה, למרות התדרוכים של צה"ל ולמרות הביקור של אלוף פיקוד מרכז וההוראה שנתן לצאת מהבתים הפלסטינים, הכנופיה הזו ממשיכה ליהנות מחסינות פוליטית. לא אתפלא לרגע, אם העסקן המשורין, ישראל כ"ץ, עומד מאחורי רפיון הידיים הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו