תמונת מצב: הנוער רוצה לקרבי - אך מביע אמון נמוך במפקדי צה"ל

77% מבני הנוער מדווחים על מוטיבציה גבוהה לשירות בצה"ל, 57% מהם מדווחים על מוטיבציה גבוהה לשירות קרבי. מנגד, 41% מביעים אמון נמוך במפקדי צה"ל.

כך עולה מסקר שערך אל"ם (מיל') רונן איציק מתנועת הביטחוניסטים, בקרב 377 בני נוער בגילי 16 עד 18, המהווים מדגם מייצג של קבוצת המשרתים בחברה הישראלית, ללא חרדים וערבים, בשנתוני ילודה 2008 עד 2010.

צבא העם

לפי הסקר, כ־61% מבני הנוער מזדהים במידה גבוהה עם ההיגד "צה"ל הוא צבא מנצח", ורק 13% מבני הנוער ציינו כי ההזדהות שלהם עם ההיגד נמוכה. בתגובה לשאלה "באיזה חיל היית רוצה לשרת לו זה היה נתון לבחירתך?", ענו 38% כי הם מעוניינים לשרת בחי"ר, 14% בשריון, 12% במג"ב, 12% בחיל האוויר ו־8% בחיל החינוך.

75% מבני הנוער ציינו בסקר האחרון כי המודל הנכון לשיטתם הוא מודל צבא העם. 25% הביעו תמיכה במודל אחר או במתווה מסויג, הכולל פטור לספורטאים, לומדי תורה, שירות חובה לבנים בלבד, וכן גיוס סלקטיבי לפי כשירות.

בהשוואת הנתונים שנעשתה בין 2016 ל־2026 עולה כי בעוד שלפני עשור 22% מבני הנוער הביעו מוטיבציה לשרת בקרבי, 33% רצו לשרת כתומכי לחימה, 26% בעורף ו־19% בתפקידים אחרים, הרי שב־2026 43% מבני הנוער ציינו כי הם רוצים לשרת בקרבי, 33% רוצים לשרת כתומכי לחימה, 14% רוצים לשרת בתפקידים עורפיים ו־10% בתפקידים אחרים. כלומר, בעשור האחרון חלה עלייה עקבית ברצון של בני הנוער לשרת בקרבי.

הבדל בקבוצת המדגם

נציין כי הנתונים הללו שונים מהנתונים של צה"ל מדי גיוס, וההבדל נעוץ בקבוצת המדגם: כאן נשאל מדגם מייצג של בני הנוער המשרתים, ואילו צה"ל דוגם מתוך כלל בעלי הפרופילים המתאימים לכך.

עוד עולה מהסקר כי 59.5% מבני הנוער מביעים אמון בינוני עד גבוה, אך כמעט שלא גבוה מאוד, בצמרת צה"ל. היתר, כ־40%, מדווחים על אמון נמוך בפיקוד הבכיר של הצבא.

כשנשאלו בני הנוער מהו הגורם המשפיע ביותר על המוטיבציה שלהם לשרת בצה"ל, השיבו 42% כי סוג החינוך משפיע עליהם לרצות לשרת.

החינוך הממלכתי־דתי נמצא כמשפיע יותר לשירות בצה"ל מאשר החינוך הממלכתי. 38% השיבו כי שירות ההורים בצבא משפיע על המוטיבציה שלהם, ו־25% השיבו כי לאזור המגורים היתה השפעה על הרצון שלהם לשרת (בדגש על המתגוררים בצפון וביו"ש, שהציגו מוטיבציה גבוהה לשירות).

המשמעות של הנתונים הללו היא, בין היתר, כי הנכונות של הנוער להתגייס לצה"ל נשענת בעיקר על מערכת ערכים ועל תמיכת הסביבה החברתית והמשפחתית, ופחות על אמון בדרג הפיקודי.