תקציב הביטחון חצה בימים האחרונים את שיא כל הזמנים והגיע ל-184 מיליארד שקל. מעבר לתקציב השוטף, תקציב ההתעצמות עבר גם הוא שינוי משמעותי וקפץ מסכום הנע סביב 350 מיליארד שקל בעשור, לקרוב ל-400 מיליארד שקל. לתקציב ההתעצמות אין כרגע מקור תקציבי (כזה עשוי להגיע ממשרדים ממשלתיים אחרים או ממשלם המיסים) ולכן הוא הופך למאיים מאוד על היציבות הכלכלית.
הפרטים הקטנים שמרכיבים את התקציב הזה (הן השוטף והן התקציב שמיועד להתעצמות) משקפים את מצבת האיומים ההולכת וגדלה על ישראל, את העובדה שהמלחמה נמשכת כבר שלוש שנים ברציפות ואף גזרה לא נסגרה, מעל הכל המשבר הדיפלומטי המרחף כל העת, וגורר איתו אמברגו חימושים על ישראל. כל אלה מחייבים התייחסות מסוג אחר לתקציב הביטחון.
עד לשבוע שעבר, תקציב הביטחון עמד על 183 מיליארד שקל ובימים האחרונים הוא זינק בעוד מיליארד שקל. גורם צבאי בכיר אומר ל"היום" כי הצורך במיליארד השקלים הנוספים נבע מצורך מיידי ברכש חירום מסווג שמערכת הביטחון הצליחה לבצע, אשר חייב תגובה מיידית שדרשה תוספת תקציבית.
תקציב הביטחון השוטף כבר נמצא על סדר היום, אולם תקציב ההתעצמות הוא זה שמעורר סערה אף יותר, בעיקר בשל העובדה שאין לו מקור תקציבי. בשנה שעברה החליטה הממשלה על תקציב התעצמות של 350 מיליארד שקל במשך עשור, תקציב שגדל השבוע בעוד 40 מיליארד שקל. כרגע יש צפי להגדלה שלו בעוד 10 מיליארד שקל - כך שיטפס ל-400 מיליארד שקל שנכון לעכשיו, אין להם מקור תקציבי.
בחינה של הדברים לעומק מציגה תמונה מורכבת. תקציב ההתעצמות חולק על ידי הצבא לשני חלקים: החלק הראשון הוא התעצמות שנמצאת בקונצנזוס. זה אומר שכל ממשלה וכל ראש ממשלה שיבוא לאחר הבחירות הקרובות, ימצא את עצמו מנהל צבא שזקוק באופן מיידי לתקציב הזה. החלק הזה של התקציב עומד על 260 מיליארד שקל, והוא מיועד לשני פרוייקטים שכולם מסכימים שיש בהם צורך: ראשית, להקמה של קווי ייצור לחימושים הגנתיים והתקפיים; ושנית, לרכש פלטפורמות אוויריות הכרחיות.
הצבא הציג גם מקור תקציבי לחלק מהרכש שנמצא בקונצנזוס. המקורות שהציג הצבא הם כאלה: 50 מיליארד שקל יבואו מהתייעלות בתוך הצבא ובעיקר מחיסכון בימי מילואים וצמצום הוצאות לא הכרחיות, ו-50 מיליארד שקל יגיעו מייצוא ביטחוני של הצבא. הצבא, אם כך, זקוק במצב זה ל-150 מיליארד שקל.
גורם צבאי בכיר אומר ל״היום״ שהצבא לא זקוק לסכום המדובר כבר עכשיו, אלא זקוק לו ברמת של התחייבות עתידית, בין השנים 2026-2030. מדובר בהקמה של קווי ייצור שמחייבים תשלום מקדמות וביצוע הזמנות של פלטפורמות אוויריות שצריך לשלם בתשלומים על פני 3 עד 4 שנים - כך שבכל מקרה לא מדובר על תשלום במזומן כאן ועכשיו.
החלק השני של תקציב ההתעצמות הוא למעשה כסף לא מסומן. הגורם הצבאי הבכיר אומר ל״היום״ ש-100 מיליארד שקל מהתקציב הזה יועבר לאישור והחלטה של הממשלה הבאה וראש הממשלה הבא, בהתאם למצבת האיומים והפתרונות שיגובשו אז.
"ברור לנו שמצבת האיומים על ישראל השתנתה ב-3 השנים האחרונות", אומר אותו גורם. "ברור לנו שגם הממשלה היוצאת החליטה לוותר על הסיוע הביטחוני האמריקני, ולכן ראש הממשלה הבא והממשלה הבאה יצטרכו לקבל החלטות לאיזה איומים נערכים ואיך מתמודדים עם אובדן הסיוע הביטחוני האמריקני. לכן יש לשריין את הכסף הזה, כדי שהממשלה הבאה תהיה חופשיה לגבש פתרונות".
באשר ל-40 מיליארד השקלים הנוספים עליהם הוחלט בימים האחרונים, הגורם הצבאי הבכיר אומר שכאן לא מדובר בתוספת תקציבית לצבא - אלא בתוספת תקציבית לפתרונות שהממשלה החליטה עליהם ולצבא אין קשר אליהם. הגורם הצבאי מסביר: "ישראל נמצאת במשבר דיפלומטי חמור וחריג, עד כדי כך שיש היום אמברגו שקט על ישראל. משרד החוץ גיבש תוכנית להתמודדות עם המשבר הזה והוא זקוק ל-12.5 מיליארד שקל כדי להוציא את התוכנית שלו לפועל. התוכנית הזו אמנם אמורה לתת מענה להסרת אמברגו הנשק על ישראל, אבל צריכה לתת מענה גם לתעשיית ההייטק ולאנשי עסקים ישראלים שפועלים בחו״ל. זה לא קשור לתקציב הביטחון בשום מקרה". .
סכום נוסף של 7 מיליארד שקל מהתוספת התקציבית שעלתה בימים האחרונים כוללת תקצוב של 7 מיליארד שקל למיגון ישובי הצפון. ״גם כאן אין קשר לתקציב הביטחון", אומר הגורם הצבאי הבכיר. "זה תקציב שעובר לפי החלטת ממשלה למשרד השיכון ואין לו קשר לתקציב הביטחון״.
לגבי שאר הכסף שנדרש, הגורם הצבאי הבכיר אומר ל״היום״ שהוא מיועד להיערכות מחודשת בהתאם להחלטות הדרג המדיני בקווי החיכוך החדשים - אבל גם הם לא נדרשים באופן מידיי ובהחלט יכולים לחכות לממשלה הבאה ולראש הממשלה הבא.
באשר למערכת היחסים בין משרד האוצר לצבא, אומר הגורם הצבאי הבכיר כי משרד האוצר לעומתי בדיונים על תקציב הביטחון. בסופו של יום, אומר הגורם הצבאי הבכיר, הצבא מתמודד עם משימות שמטיל עליו הדרג המדיני והפוליטי, וכמובן שאם המשימות האלה ישתנו אצל ראש הממשלה הבא, גם הדרישות התקציביות ישתנו. יחד עם זאת, אותו גורם מזכיר את הדבר הבא: "שימו לב לשיח בארה״ב סביב נושא החימושים ותכניסו את הדברים האלה לפרופורציות של ישראל. ארה״ב, המעצמה הגדולה והחזקה בעולם עם היכולות הגדולות בעולם, נלחמה באופן רציף 40 יום. ישראל נלחמת 3 שנים ברציפות עם יכולות פחותות בהרבה מהיכולות של ארה״ב. מכאן תגזרו את המסקנות של מה נדרש כאן בישראל כדי להתמודד עם המשימות שמגדיר הדרג הפוליטי-מדיני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו