רחפן נפץ ליד מטוס מלא תחמושת: האירוע שצריך להעיר את ישראל

בימים האחרונים נפל דבר באירופה. בלילה שבין 4 ל־5 באוגוסט גורמי מודיעין בארה"ב מעריכים: רוסיה שיגרה רחפן נפץ לגרמניה | היום. הרחפן לא התפוצץ, אבל גורמי מודיעין אמריקנים הטילו על ממשלת רוסיה את האחריות להפעלה, למרות שהאחרונה נמצאת במרחק של לפחות 600 ק"מ מהאתר.

התקרית התרחשה רחוק מישראל, אבל היא צריכה לשמש כתמרור אזהרה בוהק עבורנו: איום הרחפנים הפך לאסטרטגי, והשימוש בו נגד עורפן של מדינות אינו שאלה של אם, אלא של מתי. עד לפני כמה שנים איום הרחפנים היה מוגבל ביסודו: טקטי, קרוב לשדה הקרב, או נעדר יכולות שליטה וניווט לטווחים ארוכים. ואז הפציעו טכנולוגיות חדשות ששינו את התמונה: הראשונה היא רחפני סיב אופטי, המוכרים לכולנו מלבנון.

ברחפנים אלה ניתן לשלוט תוך כדי תנועה באמצעות חיבור פיזי מאובטח, אבל הם מוגבלים מטבעם לטווחים קצרים יחסית. השנייה, מוכרת פחות ומטרידה יותר, היא הרחפן הסלולרי. זהו רחפן הנשען על תקשורת סלולרית ויכול להגיע גם לאלפי ק"מ, לשנות את מסלולו בטיסה, לטוס בגובה נמוך המקשה על גילויו ולפגוע במטרות בדיוק רב.

רחפן כזה יכול לעשות את דרכו ממדינה עוינת לישראל, או להיות משוגר משטח המדינה עצמה, ולפגוע במטרה אסטרטגית בתנועה. מפעילו של הרחפן יכול לשהות בבונקר בטהרן או בצנעא, במרחק של אלפי קילומטרים, ולעשות שימוש ברשת הסלולר הנגישה כדי להפעילו.

הדיוק, הטווח והגמישות המבצעית נעשים נגישים גם לשחקנים שמעולם לא יכלו להרשות לעצמם שימוש בטילים מונחים ויקרים. זהו לא איום תיאורטי, כפי שממחיש השימוש הנרחב של רוסיה ואוקראינה בטכנולוגיה זו. האירוע האחרון בגרמניה מחדד גם הוא את העובדה שהאיום הזה הוא מוחשי, ומצריך קריאת השכמה מצידה של ישראל. הדיווחים האחרונים על כך שהקבינט בחן אפשרות לעצור לחלוטין את פעילות הרחפנים בישראל מצביעה גם היא על כך שהבנת האיום מתחילה לחלחל.

יש פתרונות לאיום החדש

ובכל זאת, לא מספיק נעשה. ישראל עדיין חשופה באופן מדאיג לאיום זה, והיא אינה יכולה - כפי שעושות איראן או רוסיה - לכבות לחלוטין את רשת הסלולר שלה. ישראל צריכה להשקיע כעת את משאביה כדי לתת מענה לאיום החדש, באותו אופן שבו התמודדה עם איום הרקטות והטילים. צריך להתחיל בשרטוט תרחישי הייחוס של האיום, כלקח מרכזי מכישלון מתקפת 7 באוקטובר: מה שלא מצליחים לדמיין, בוודאי לא ניתן יהיה להיערך כנגדו.
לשם כך יצטרכו ארגוני המודיעין להדק את שיתוף הפעולה עם אוקראינה ומדינות מזרח אירופה, שמתמודדות כבר זמן ממושך איתו.

במקביל, נדרש לנצל את החדשנות והטכנולוגיה הישראליות על מנת לפתח במהירות כלים מתקדמים לניטור ולאיתור רחפנים מסוג זה - לא רק בגבולות אלא גם בעומק שטחה של ישראל. זאת תוך התבססות על העובדה שלרחפן דפוסי פעולה ייחודיים ברשת הסלולר אשר ניתן, תיאורטית, לאתרם.
לצד אלה יידרשו גם שכבות הגנה קינטיות, ובהן אמצעי יירוט ומערכות שבהן רחפנים מיירטים רחפנים אחרים.

במקביל, תידרש כאן שותפות מהירה ואיכותית עם המגזר הפרטי. חייבים לפעול מהר, ועכשיו: קצב השינוי בעולם הרחפנים הוא אדיר, ופרקי הזמן שנדרשו לבניית ארכיטקטורת ההגנה מול הרקטות והטילים פשוט אינם רלוונטיים במקרה זה. גם כאן, ישראל צריכה להראות לעצמה ולעולם כולו שבמיקוד נכון אין שום אתגר שהיא לא יכולה לו.

הכותב הוא ראש ענף חיזבאללה לשעבר באמ"ן, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי ויועץ בתחומי איום הרחפנים בתעשיית הדיפנס־טק