אחרי שלוש שנים וחצי של לימודים ואימונים - עמדו בסוף השבוע שעבר על רחבת המסדרים בבא"ח גולני 41 קצינים נרגשים, המרכיבים את המחזור הראשון של "תוכנית ארז".
מטרת התוכנית - להכשיר מפקדים איכותיים לזרוע היבשה. כל קצין שעבר את התוכנית קיבל הכשרה בהנדסה, בשריון, בחי"ר ובתותחנים, מתוך הבנה שהלחימה בשדה הקרב המודרני משולבת, ורק קצינים שמבינים לעומק את המכלול ישפרו את התוצאות בקרב, או "יחזקו את האגרוף", כפי שהגדיר זאת אחד הבוגרים.
טקס סיום מחזור א׳ של תוכנית ארז // שמואל בוכריס
אבל מישהו חסר על רחבת המסדרים. סג"ם איתי יעבץ ז"ל. באוקטובר 2025, איתי (21), תושב מודיעין, לוחם בגדוד 932 של חטיבת הנח"ל, נפל במהלך הפסקת האש, כשמחבלים ירו טילי נ"ט על הכוח. לצידו נפלו גם רס״ן יניב קולא ורס"ם (במיל') עשהאל באבד ז״ל.
פק"ל קפה לזכרו
הוריו, אבישי ואילה, עברו בין הקצינים הצעירים וחילקו להם פק"ל קפה לזכרו, וגם מכתב שכתב: "היום יותר מתמיד אני מבין את חשיבות המסלול שבחרתי. תמיד המחשבה להיות משמעותי עבור אנשים אחרים הובילה אותי במעלה הדרך. אני רוצה להיות קשוב לצורכי פקודיי, להיות מקצוען, כזה ששואפים לחקות, להשתפר, ללמוד מטעויות ובו בזמן להודות בטעות. להיות ערכי ומסור, להיות רגיש ולהראות גם צדדים יותר כמוסים, שיאמינו בי ויסמכו עלי".
הם מספרים על בנם הבכור, בחור מלא קסם, מתוק, מצחיק ורציני. "שאפתן עם חלומות מדהימים ואהבה מטורפת לארץ שלנו", מספרת אמו. "הוא רצה להגיע הכי רחוק בצבא, אמר בצחוק שהוא רוצה להיות רמטכ"ל. כשהתגייס וחתם 7 שנים שאלנו אותו אם זה נכון. הוא ענה בהחלטיות 'אם לא אני - אז מי?'"
אבישי מספר שהיה להם ברור שילך לקרבי והם לא ניסו לעצור בעדו. "בירכנו אותו ושמחנו בדרך שהוא בחר ובפריחה שלו בתוכנית. הוא מאוד שמח על הדרך. הוא גילה הרבה דברים על האישיות והיכולות שלו במסלול הארוך הזה, והוא היה חדור מטרה ומוטיבציה להתקדם ולהצליח.
"אני בטוח שהוא היה קצין מדהים ומפקד ממש טוב. מצאנו המון דברים כתובים שלו אחרי מותו. גילינו עד כמה עמוק הוא היה וגם כמה ערכי וכמה הוא ידע איפה הוא רוצה להיות. אנחנו מרגישים פספוס ענק".
בין קומנדו לאוניברסיטה
על המסלול הארוך מספרים חבריו, רס"ל א' ונ', שניהם בני 21. הם מספרים על שילוב בין אימונים ולימודים צבאיים יחד עם יחידות הקומנדו לבין לימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, כשבין הסמסטרים יוצאים לפעולות צבאיות ביחידות שבהן יפקדו.
"ההכשרה הארוכה מייצרת קצינים שמגיעים לשירות בשלב הרבה יותר בוגר. מי שלמד לימודי צבא וביטחון מבין לעומק את הלחימה באזור שלנו. בבה"ד 1 אין זמן לעבור קורס שלם בפיקוד ושליטה או בהיסטוריה צבאית. הידע הנוסף הזה מתבטא בסוף בלחימה, כמו גם ההבנה שלנו את כלל המקצועות", מסביר נ'.
ההכשרה בתוכנית אורכת 3.5 שנים, והחיילים מתבקשים לחתום קבע לעוד 4 שנים. איך בחור בן 18 חותם לזמן ארוך כל כך?
א' משיב: "מגיל מאוד קטן ידעתי שאני רוצה להיות לוחם ומפקד בצבא. יש לנו חברים שכבר השתחררו והם ארבעה חודשים מטיילים ביפן". נ' מוסיף: "אני לא מתחרט שחתמתי. ידעתי כל החיים שאני רוצה קריירה צבאית. אני לא מבואס או שואל למה אני לא ביפן עכשיו, זה קשה לראות חברים נהנים", הוא צוחק. "זאת זכות גדולה לשרת את המדינה, בעיקר במצב כיום".
א' ואיתי היו יחד בתוכנית כמעט שנתיים והפכו לחברים קרובים. "הוא היה בן אדם של אנשים, הוא ידע לראות את הבן אדם באמת ולתת לו יחס אמיתי, תמיד ידע לגשת גם לשקטים בחדר ולהוציא מהם את המיטב, הוא ראה מעבר. הוא היה חבר אמת".
נ' מספר כמה איתי נהנה בלימודים, כמה הוא פרח. "הוא התחיל לכתוב דברים, הוא גילה שהוא אוהב פילוסופיה. הוא התפתח גם בדמות הפיקודית שלו. הוא היה יכול להיות קצין באמת לתפארת מדינת ישראל. וזהו, הוא הלך מאיתנו. אבל תפקידנו זה להיות לוחמים, והוא נפל כלוחם. באירוע עצמו הוא היה הראשון ולרגע לא פחד".
בעיני מפקד התוכנית, תא"ל (מיל') יובל בזק, התוכנית נולדה מהאמונה ששדרת הפיקוד בצה"ל צריכה להתבסס על האנשים הטובים ביותר. בשנים האחרונות האיכותיים ביותר נמשכו למודיעין או לסיירות ולאו דווקא לפיקוד בגדודים. "הפרדיגמה שהמפקדים צריכים לצמוח מתוך השורות - קרסה. תוכנית ארז מציעה אפשרות לבחור בפיקוד כבר בבקו"ם. יש הכשרות ארוכות בצה"ל, כמו לחיל הים, לטיס או למטכ"ל. בעינינו, כך צריכה להיות ההכשרה גם של מי שרוצה להיות מ"מ. יש כאן מסר מאוד חשוב, כי כשאנחנו שולחים את האנשים קדימה, אנחנו צריכים לתת להם את ההכשרה הכי טובה".
לכנסי החשיפה לתוכנית מגיעים כ-1,200 מלש"בים, מתוכם נבחרים עשרות בודדות. "הם יכלו לעשות שירות יוקרתי או נוח, אבל הם בחרו לעשות מסלול תובעני כדי להוביל חיילים בשדה הקרב במקומות הקשים ביותר. 41 החבר'ה האלה שמסיימים היום הם שילוב נדיר והם בדיוק מה שחלמנו עליו. הסטנדרט בארז מאוד גבוה: אקדמית, צבאית ובמעבר ביניהם. כשאני מסתכל על החניכים אני אופטימי. אני רואה את הדרך שהם עברו ואיך שהם רואים את המקום שלהם, אני מלא גאווה ותקווה".
"אובדן שהפך למנוע"
הוא נזכר באיתי, החלל הראשון של התוכנית. "החלל שהשאיר - קשה וכבד. מצד שני הוא נתן לאנשים שלנו את המהות והמשמעות של מה שהם בחרו בו, ואת החובה שלנו להנציח אותו. הוא היה חניך מאוד ייחודי. את המורשת שלו אנחנו מנציחים ואת המשפחה אנחנו מחבקים מאז ולתמיד".
התוכנית נולדה כשהאלוף תמיר ידעי התקשר לבזק עשור לאחר שהאחרון השתחרר, סיפר לו על התוכנית וביקש ממנו לעמוד בראשה. משום ששניהם שירתו תחת פיקודו של ארז גרשטיין ז"ל, ש"היה כל מה שאנחנו רוצים לראות במפקד", לדברי בזק, והתוכנית נקראה על שמו.
"אנחנו רואים בתוכנית אתגר, הבטחה ותקווה לתיקון שאנחנו צריכים אחרי 7.10". בזק איבד את בנו, גיא, במלחמת חרבות ברזל. "מאותו הרגע התוכנית הזאת היתה גם צוואה. לקחתי את האובדן והפכתי אותו למנוע".
"אנחנו רק מדמיינים את המעמד ברחבת המסדרים. אם איתי היה איתנו שם, איזה חיוך היה לו ולנו... כמה הוא חיכה לזה, הוא באמת-באמת היה מאושר", חותמת בעצב אמו של איתי, אילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו